"קבלו אותי": החיים חרא, בואו לצחוק על זה

החברה שלו זורקת אותו בטענה שהוא הומו ואמו חולה ועליו לטפל בה, בעוד גמלוניות נוירוטית עבורו היא שם המשחק. כל אלה הופכים את הסדרה האוסטרלית החדשה מעוד קומדיה על צעירים מטופשים לדרמה קומית ריאליסטית ששווה לראות

ג'וני דוב | 16/7/2014 9:33 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ג'וש, גיבור הדרמה הקומית החדשה "קבלו אותי" (Please Like Me), דווקא לא ממש מבקש שתקבלו אותו. הוא לא פתוח לגבי הרגשות שלו, הבחירות שלו
קבלו אותי
קבלו אותי יח''צ יס
בחיים נראות לעיתים דיי שרירותיות, הוא מתחמק מעימותים והוא לא מסתיר את המוזרות הטבעית שלו - תנועות גוף גמלוניות ותגובות אוטיסטיות במצבים חברתיים. הוא הכוכב של הסדרה המצוינת והמדויקת הזו - מפציע על מסכינו בנוירוטיות מטורפת ועם המון ביטחון עצמי, ולא איכפת לו אם תקבלו אותו או לא. זה הוא.

"קבלו אותי" האוסטרלית שתעלה הערב ב-yes Oh נפתחת ביום מסעיר בחייו של ג'וש, בחור שבקרוב יהיה בן 21 אבל עוד לא התרגל לעובדה שחייו הבוגרים כבר התחילו. בת זוגתו נפרדת ממנו. הסיבה לכך? כי הוא הומו. הוא לא מסכים עם הטענה הזו, והם נפרדים כידידים. במקביל, אמו של ג'וש מתאשפזת בביה"ח ועליו לקבל החלטה האם לעזוב את הדירה בה מתגורר עם חברו הטוב, ולחזור לטפל באימו. ברגע אחד נראה כי חייו מתפוררים.

ג'וש אמנם לא מסכים עם בת זוגו לשעבר כשהיא טוענת שהוא הומו, אבל גם הצופים יחשדו במהרה: הנוירוטיות של ג'וש, כמו גם שפת הגוף וההליכה שלו, מעלות תהיות בנוגע לנטייתו המינית, ובמהרה ימצא את עצמו ג'וש מתחבט בשאלת המיניות שלו. הכיוון העלילתי הזה, שעוד לא ברור לאן יתפתח, הופך את סיפורו של ג'וש למעניין במיוחד והעיסוק בקבלה שלו את עצמו, בתור הומו או סטרייט, הוא כזה שלא נראה עדיין על מסכי הטלוויזיה. אפילו העובדה כי קו העלילה הזה הוא משני, למרות שבקלות יכול היה להיות נקודת פתיחה פרובוקטיבית לסדרה, הופכת את העיסוק למעניין וחדשני הרבה יותר. נטייה מינית בתור משהו אגבי שקורה לך כחלק מהחיים, ולא בתור מרכז כל חייך. פרט העלילה הזה הוא מה שהופך את "קבלו אותי" מעוד קומדיה על צעירים מטופשים, לדרמה קומית ריאליסטית.
 
יח''צ יס
הכל מתפורר לו בידיים. ''קבלו אותי'' יח''צ יס

יש משהו בג'וש, ובשחקן שמגלם אותו, הקומיקאי האוסטרלי ג'וש תומאס, שאי אפשר שלא לחבב אותו במהרה. ג'וש מעורר הזדהות בקלות, כי הוא תמצית כל השתיקות
המביכות שאי פעם חווינו וכל ההחלטות השגויות שאי פעם בחרנו, מבלי ליפול לקווים של דמות הלוזר מעורר הרחמים. הוא תמים, מבולבל, שנון במיוחד (לעיתים הרפליקות המשעשעות שיוצאות ממנו נראות מנותקות בצורה מופרכת לסיטואציה הדרמטית בה הוא נמצא), אבל הוא בעיקר אמין.

קשה להסתכל על "קבלו אותי" מבלי לחשוב שהיא סוג של תגובה אוסטרלית לז'אנר הדרמות הקומיות על דור ה-Y האבוד. לנה דנהאם התחילה עם זה ב"בנות", ו"קבלו אותי" נראית אפילו נישתית יותר אך גם יודעת בדיוק איך להשתמש בריאליזם לטובתה. ג'וש לא מושלם, והוא בקלות יכול להפוך לדמות מעצבנת להחריד, אבל העובדה שהוא מתנהג בצורה אמינה ולא משרת איזשהו סטריאוטיפ או סטיגמה מסויימת הופכת אותו לאמיתי ומעניין.

"קבלו אותי" לא נוהגת בדרמה בגסות, היא מאזנת אותה עם הקומדיה ומעבירה מסר מאוד נכון, בעזרת כתיבה אינטליגנטית ומשחק מצוין - החיים הם דיי דפוקים, ולפעמים הכל עצוב וטראגי, אבל לפחות אפשר לצחוק על הכל. כמו בחיים האמיתיים.

ימי רביעי, 22:30, החל מה-16/7
בערוץ yes Oh HD וב-yes VOD
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''טלוויזיה''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק