למי קראת חוראני?

עדי עדוואן הדרוזי תר בסרטו אחר האמת ההיסטורית הנוגעת לאוכלוסיית החוראנים הדרוזים בישראל, גיבורים על פי כל פה, אך מסיבות שונות ומשונות. בדרך הוא מגלה שהדרך חשובה מהמטרה

מרינה קיגל | 17/7/2014 7:26 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
עדי עדוואן הוא חוראני. לא בקטע המעליב של הסלנג, אלא מבחינת ההשתייכות הלאומית. מסתבר שעוד לפני שהמילה "חוראני" הפכה לנרדפת ל-"מרושל", "משוגע", "מוזר", "חריג", היה זה גדוד דרוזי, שהגיע מסוריה במהלך מלחמת העצמאות במסגרת צבא ההצלה לדרוזים שנלחמו ביהודים, במהלך הלחימה עבר צד וכיום הם חלק בלתי נפרד מהאוכלוסיה הדרוזית בישראל.

עוד בתרבות:
קבלו אותי: החיים החרא, בואו לצחוק על זה
אפוס מפלצתי של פנטזיה בין גברים לנשים
ריהאנה מצייצת נגד ישראל?
 
מתוך הסרט
המטרה היחידה של ההיסטוריה היא לגבש ולאחד. ''חוראני'' מתוך הסרט

יוצר הסרט עוסק במסע אישי, שקשור למשפחתו המפולגת והמחולקת, זאת שנשארה בזמנו מאחורי הגדר. כדי להבין מה המשמעות האמיתית של העובדה ההיסטורית היבשה, סיפור הגבורה שמספרים היום זקני השבט המכובדים, הוא פונה לאנשים שונים. כל אחד לוקח צד אחר ולכל אחד יש אמת משלו, אבל כולם מגובשים מבחינת דבר אחד בלבד – ברגע שמדובר בהיסטוריה של העם, המטרה היחידה שלה זה לגבש, לאחד, ללכד.

מאד קשה ללמד היסטוריה מהבחינה האובייקטיבית. תמיד יש שני צדדים בסיפור. הצד המנצח והצד המפסיד. הצד המתעקש והצד המוותר. ההיסטוריה נבנית לפי הרצון 
שלנו, של המנהיגים, של החזקים והיא מובאת ונכתבת ככה עבור כל העם. מהו עם ללא מורשת – קרב, שלום, הגנה על הבית? כך גם בסרטו של עדוואן – אין אמת אחת. יש צדדים שונים לסיפור הזה, על הצבא שירד מן ההר כדי לסייע ובסופו של דבר הפך את עורו ונהיה לאויב, ומיד יש צד אחר – הם הגיעו כדי להשתלב. להתאחד. ליצור עוד אגדה בעודם בחיים.

היום התמונות שלהם תלויות על הקיר כמזכרת לעבר של גיבורים. אנחנו אוהבים להתרפק על הגיבורים מהעבר, כי היום הגיבורים שלנו עדיין שנויים במחלוקת. המצב של היום הוא עדיין נזיל ולא מגובש. כל רגע אתה גיבור ואז הופך לבוגד העם. בשביל זה יש לנו את העבר והמורשת שלנו, רבת שנים, מיוצבת, מעוצבת, כמו אבן שלוטשה בים לאורך השנים.

סרטו של עדוואן שעלה במסגרת שידורי הטלויזיה הישראלית הערבית בערוץ 33 הוא דוגמא מעולה לכך, שאם רוצים לחפש אמת אחת, בדרך כלל מסתבכים עוד יותר. אחרי חצי שעה של ראיונות ותהיות הוא עדיין לא מגיע לתשובה ברורה – האם חוראנים הם גיבורי העם או שההיפך הוא הנכון? האומץ לבוא ולשאול את השאלות הקשות, להטיל ספק בעובדות "היסטוריות", מציג הלכה למעשה דרך שעולה על מטרתה. התהליך כאן הרבה יותר חשוב מאשר החתירה אל האמת.
מתוך הסרט
לפעמים הדרך חשובה מהמטרה. ''חוראני'' מתוך הסרט
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''טלוויזיה''

פייסבוק