התעללות בילדים: בוטה מדי למוזיאונים בישראל
30 העבודות בתערוכה "בית חם" עוסקות בניצול מיני והתעללות בילדים. על אף חשיבות הנושא שהרבה מהאמנים בתערוכה חוו על בשרם, אוצרת התערוכה התקשתה מאוד למצוא לה חלל תצוגה בטענה שהעבודות קשות מדי
הבית אמור להיות המקום החם והמגונן, המפלט הבטוח של כל ילד. האמנם? בשנים האחרונות מיתוס "הבית החם", שב ומתנפץ לנגד עינינו כשאנחנו נחשפים לתמונות מטושטשות של הורים שטלטלו את תינוקם, סיפורים על 'אמא טליבאן' המרעיבה את ילדיה, אב שאנס את בנותיו, אם שרוצחת את בנותיה, או אב הנוקם בגרושתו ורוצח באכזריות את ילדיו.עוד בתרבות:
הדרוזים בישראל: למי קראת חוראני?
האח הגדול: אליפות בזריקת קקי על מאוורר
אפוס מפלצתי של פנטזיה בין גברים לנשים
[bigpic]
אלימות, התעללות וניצול ילדים במשפחה התרחשו לאורך כל ההיסטוריה. אך רק בשנים האחרונות נתנו לכך ביטוי אמנותי יוצרים רבים ברחבי
בימים אלה, ולראשונה בישראל, מוצגת בגלריית המשכן, בית מאירוב בחולון, התערוכה "בית חם" - תערוכה קבוצתית בהשתתפות 14 אמנים, רובם ישראלים, שנוגעים ישירות בעצב החשוף עם 30 עבודות העוסקות בניצול וההתעללות בילדים.
"התערוכה אינה באה לבחון את סיבת האלימות המשפחתית ושורשיה, ואינה מפנה אצבע מאשימה כלפי ההורים דווקא", אומרת נורית טל טנא, אוצרת התערוכה. "מטרתה לגרום לנו להיות קשובים יותר, לפקוח עינים ולב למה שקורה סביבנו, אצל השכן, לעתים אף בתוך המשפחה, להגיב בהתאם ולפעול".
במהלך שלוש השנים בהן עבדה על התערוכה פנתה נורית טל טנא לאמנים בעלי זיקה לנושא, ומרבית העבודות שלהם נוצרו במיוחד לתערוכה. "חלק מהאמנים חוו בילדותם אלימות, השפלות והתעללות מינית, וחלקם ביקשו לתת לזה ביטוי ביצירה האמנותית עצמה", היא אומרת.
אחת העבודות של האמנית חיה גרץ רן, מגש עץ שפורק מכיסא האכלה לתינוק משנות ה-40, מעוטר בחרוזי עץ צבעוניים, נראה ילדותי ותמים. אך לזה היא הוסיפה ביקורת משלה: ציור של ילד, ילדה וכלב. את הילדה והכלב שחודר מתחת שמלת הילדה צבעה בשחור וטבעה את הכיתוב "תגמרי יפה בפה".
"הכיתוב שהוספתי נאמר על ידי אמהות רבות, מהדהד בזכרוני ומעלה שאלות על מסרים גלויים ונסתרים שמועברים מנשים אל נשים", היא כותבת.
עבודה אחרת של בתיה מלכא מרמזת על משחקים אסורים. היצירה: בובת תינוק מקרמיקה לבנה כשעל צווארו שלשלת כבדה, שמחוברת לכדור אסירים. הכדור נראה כמו כדור משחק עליו מוטבעים הכיתובים העליזים 'ליטל דדי' בוי, והמשמעות ברורה.
גיא כהן יצר פיג'מה בצבעים עליזים והטביע עליה דימויים צבעוניים של אבא המצליף בישבן של בנו. הצלמת נורית ירדן מציגה בתערוכה צילום של לוח משחק "שבץ נא", עם המלה הארוכה: "השתתקתי".
ויש גם עבודות וידאו. אחת מהן, "שמונה הרמות", של האמנית מאלי דה קאלו, מציגה אמהות שמרימות את תינוקותיהן בפעולה סיזיפית. "לכאורה זו פעולה שגרתית מלאת רוך ואהבה, אבל ככל שהקצב הולך ונעשה מהיר יותר, נדמה לצופה שאלה אמהות מטלטלות. האמנית נוגעת ברגע הדק הזה, בו הכל עלול להשתבש ולהפוך מאקט רך ואוהב לאקט אגרסיבי ואלים", מסבירה האוצרת.
גם הזמרת שז משתתפת בתערוכה, עם שירים מתוך ספרה "ריקוד המשוגעת", וישנה גם עבודת סאונד מטלטלת בשם "פעם אחת לא מזמן" שכתב והלחין ערן דוד בדינרי, סופר ומוסיקאי שעד גיל 17 היה קורבן לאלימות מצד אביו.
"איני יודע מה מזעזע יותר. לדבר על מעשי ההתעללות או לחשוף את תוכנם?", שואל היוצר. "לא מזמן צפיתי בסרט המתאר את יסוריו של ילד מוכה. ברגעים בהם חבט בו אביו הוסטה המצלמה אל הקיר. קולות הכאב של הילד חלחלו אל נפשי מהר יותר ממראה אב המנחית אגרופו על פניו של בנו", כתב.
באחד מימי נעוריי, ניגנתי בחדרי. כשהסתובבתי הבחנתי בו, עומד בפתח החדר עם חגורת עור, אותה הגוף שלי הכיר היטב. בקור רוח מקפיא אמר: ”אתה מפריע לי לישון. אני ארצח אותך'. פחדתי ממנו עד מוות. כשברחתי לרחוב הבנתי כי לגופי רק תחתונים. (מתוך ספרו של ערן דוד בדינרי - "החולם מגשר ולדמר").
על אף מקבץ העבודות האיכותיות של התערוכה "בית חם", נורית טל טנא התקשתה למצוא לה חלל תצוגה. "בישראל אין מוזיאון חברתי. ואף שבמוזיאונים מובילים בישראל התרשמו מהאמנים ומהעבודות, הם נרתעו מלהציגה בטענה שמדובר בתערוכה עם תכנים קשים מדי", היא מגלה.
כשטל טנא נואשה וכבר החליטה לגנוז את התערוכה, פקד אירוע נורא וקשה את שכונת מגוריה בתל אביב. בערב סוכות השליך אב את שני ילדיו הקטנים מהגג של אחד ממגדלי המגורים בשכונה וקפץ בעקבותיהם. "חשבתי שאם הזוועה הזאת הגיעה כמעט עד פתח ביתי, אני חייבת לעשות משהו בעניין. שהרי אלימות כלפי ילדים מתרחשת בכל מקום ללא הבדל עדה, מין או מצב חברתי וכלכלי", היא אומרת. "לאחר החג התקשרתי לרפי ואזנה, סמנכ"ל עירית חולון והוא הרים את הכפפה, מתוך הבנה שלאמנות יש גם תפקיד לעורר מחשבה פעולה ומחאה".
"בית חם", גלריית המשכן "בית מאירוב", חולון
שיח גלריה: ביום שישי 25 ביולי בשעה 11:00
ביום שבת, 16 באוגוסט בשעה 11:00 בהשתתפות האמנים ועמותת "אותות" לנוער בסיכון
התערוכה תינעל ב-30 באוגוסט
הכניסה חינם
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם