טבילת אש: עליית ערוץ 20 בצילו של "צוק איתן"
לא פלטפורמה חדשה לשטיפת מוח (אפילו עיתונאית מ"הארץ" מתארחת באחד המשדרים) אלא אלטרנטיבה מעניינת עם נגיעות ליהדות (מזכיר את הערוץ הראשון לפני תקופת העובש), ערוץ 20 צולח את השבוע הראשון לשידוריו בגאווה
עוד בתרבות:
כל תחנות התרבות של חנן יובל
אורנה בנאי פוטרה בשל התבטאויותיה
במילים של לנון: אדי ודר מגיב לביקורת נגדו
בעוד צה"ל נכנס קרקעית לעזה והצופים מזפזפים בין ערוץ 10 לערוץ 22 באובססיביות, רובם נתקלו בדרך בערוץ החדש, גירדו את הראש והמשיכו הלאה.

לוגו ערוץ 20
באיחור אופנתי מגיע ערוץ 20, אתם יכולים לקרוא לו "ערוץ המורשת" או "הערוץ היהודי", אבל אל תזפזפו הלאה כל כך מהר בגלל ההגדרה המרתיעה. לפי שבוע השידורים הראשון והמאתגר של הערוץ החדש זאת דווקא לא פלטפורמה חדשה לשטיפת מוח מבית מאה שערים אלא אלטרנטיבה מעניינת של ערוץ ציבורי עם נגיעות לא מזיקות ליהדות, ודווקא משהו בתמימות שלו ובעובדה שהוא עוסק במורשת שלנו כישראליים מזכיר את הערוץ הראשון לפני תקופת העובש. אילו מכם שחוששים מההטפה הדתית יגלו כי את התפילין אפשר להשאיר בינתיים בבוידעם. ערוץ 20 יכול להפוך לערוץ שפתוח ברקע אחר הצהריים כשחוזרים מהעבודה, במיוחד עכשיו, בזמן מלחמה, כשנמאס מהברברת בערוצים המרכזיים.
כבר מיומו הראשון של הערוץ נכנסו אנשיו למצב חירום בשל מבצע צוק איתן והקימו אולפן שמשדר לאורך כל שעות הערב דיונים ערים בנוגע למתרחש בדרום. זהו גם הטוויסט של "הערוץ היהודי"- אתם מצפים שמסביב לשולחן באולפן כזה ישבו חבורה של רבנים ומורות לתנ"ך, ינהלו דיון ימני-דתי שיכעיס את הציבור החילוני. אבל ההפתעה היא שהדיונים הפוליטיים באולפן אינם חד משמעיים כלל. בכל פאנל יושבת דמות דתית אחת - חבר כנסת מ"הבית היהודי", תושב התנחלות או רב נבחר, אבל אין לה בלעדיות על השולחן. הערוץ מפתיע בכך שהוא אינו משרת איזושהי פרופגנדה ספציפית ונותן במה למרחב דעות (אפילו עיתונאית מ"הארץ" מתארחת באחד המשדרים! דו-קיום!), מה שמוביל לדיון בין כל הצדדים באולפן שמצליח לעניין ולהעלות נקודות חשובות. בינתיים אולפני החדשות בערוצים המסחריים מושכים אליהם שמות גדולים של אלופים במיל' וח"כים נכבדים, שתורמים לשעות על גבי שעות של דיונים ספק פוליטיים ספק פסיכולוגיים, מלאים בחשיבות עצמית ובעיקר מיותרים.

הכוכבת של ערוץ 20. לינוי בר גפן
אלדד רפאלי
את האולפן החי מנחה לינוי בר-גפן שבימי השידור הראשונים עוד גמגמה אבל כעת היא עושה את עבודתה ברצינות ואי אפשר שלא לחבב אותה. לצידה מנחה אטילה שומפלבי, שעוד מתרגל לנעליים החדשות בראש שולחן הדיונים אך עושה זאת בחן רב. בהמשך השידור הישיר עובר לתוכנית אירוח בהנחייתם של גיל קופטש וישי לפידות שמנסים לתת תשובה הומוריסטית וקלילה לאולפני החדשות הכבדים. כל המאמץ המשותף הזה של ערוץ 20 מוביל למין בריחה נטולת אסקפיזם מהערוצים המסחריים.
האמביוולנטיות כלפי הערוץ הזה היא ברורה. כשצוק איתן יסתיים ושידורי הניסיון יחלפו, הערוץ יחזור לייעודו המקורי שאצל חלק מהקהל מעורר
הקהל הדתי והמסורתי יהנה מהמשדרים הצנועים אבל הקהל החילוני עלול להיזכר בטראומות מהבר מצווה המביכה. חשוב לשים לב שהערוץ ממותג בתור "ערוץ יהודי" ולא בתור ערוץ דתי, וזה לא סתם משחק מילים. מטרתו העיקרית - גם אם יש אלוהים וגם אם אין - היא להעשיר את הידע על התרבות היהודית המעניינת, ולא לפתות אותנו לחזור בתשובה.
כך או כך הצליח הערוץ לצלוח שבוע ראשון של שידורי נסיון בצילו של מבצע "צוק איתן" ולהרים משדרים איכותיים ועם מינימום של תקלות, שנותנים במה למגוון קולות ולא רק לקול יהודי-דתי בודד. הצופים כבר קוראים לו "ערוץ שפוי בתקשורת לא שפויה". יהודי, דתי או מסורתי, מספר שעות לפני כניסת השבת הערוץ דומם ומחזיר את הצופים לאולפני החדשות הבכירים. התותחים אולי עדיין רועמים, אבל בערוץ 20 שומרים על השבת.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg