נפלאות התבונה: על יצירתיות והפרעות נפשיות
הקשר ביניהם אינו טיעון חדש, אך ממצאים ראשונים של מחקר חדשני חושפים קשר מוכח בין יצירתיות והפרעות נפשיות. האשמה המרכזית: הגנטיקה
האם קיים קשר בין יצירתיות לאי-שפיות? ננסי אנדרסון, נוירולוגית אמריקנית ממוצא סקנדינבי, ביצעה מחקר בנושא ואת התוצאות הראשוניות פרסמה בכתבה נרחבת בירחון Atlantic.
ובכן, הקשר בין יצירתיות להפרעות נפשיות אינו טיעון חדש. כבר אריסטו טען ש"כל המצטיינים בתחומי הפילוסופיה, הפוליטיקה, השירה והאמנויות הם בעלי נטייה למלנכוליה (דיכאון)". מאות שנים אחריו, פרנסיס גלטון, בן דודו של דרווין, היה הראשון לחקור את הצד התורשתי של הכישרון היצירתי. הממצאים שהעלה - כעשרים מוסיקאים מוכשרים במשפחת באך, שלושה סופרים במשפחת ברונטה ועוד - הובילו אותו לחשוב שקיים מרכיב גנטי חזק בתכונת היצירתיות.
עוד בתרבות:
משתתפי האח הגדול - נרקיסיסטים מובהקים
הטיש הגדול במחווה לתושבי עוטף עזה
ערבים רוקדים: פתיחה ברגל שמאל
מאז תחילת עבודתה האקדמית אנדרסן התעניינה בנושא וכך הגיעה לסדנת סופרים יוקרתית באוניברסיטת איובה, שם הכירה אנשי יצירה רבים מהשורה הראשונה. אחד מהם היה הסופר קורט וונגוט המנוח. ניתן להשתמש באישיותו ובהיסטוריה המשפחתית שלו כאילוסטרציה
קורט וונגוט EPA
נחזור לניסוי של אנדרסון. אנדרסון ערכה בתחילה ראיון היכרות מקיף עם משתתפי סדנת כתיבה, ראיון שכלל פרטים רבים על תולדות משפחותיהם ועל מצבם הרגשי. התגלה שכשמונים אחוזים (!) מהם סבלו מדיכאון או מהפרעה דו קוטבית. בתחילה אנדרסון התקשתה להבין מדוע סופרים מוכנים להשקיע מזמנם עבור מחקר של פסיכולוגית צעירה ובלתי ידועה, אך לאחר ההיכרות עִמם היא הבינה שהם פשוט שמחו להזדמנות לשוחח עם פסיכיאטר. ממצא זה תאם ממצאים אחרים על אודות בריאותם הנפשית של אמנים חשובים ברחבי העולם.
הבנו, אם כן, שגם יצירתיות וגם שיגעון הם דברים שרצים במשפחות מסוימות. אך כיצד זה עובר? גנטיקה פשוטה? מה גורם למה? כדי להשיב לשאלות אלו אנדרסון ערכה למושאי המחקר שלה סריקות מוח מקיפות בעזרת אמצעי הדמיה עכשוויים. המחקר עדיין נערך והממצאים עדיין נאספים, אך כבר ניתן לציין תופעה אחת בולטת. אנשים יצירתיים מצטיינים ביכולת יוצאת מן הכלל לחבר את הפעילות בין חלקיו השונים של המוח, ולהביט בדברים שגרתיים בצורה בלתי שגרתית, באופן שונה מהמבט הנפוץ. שתי תכונות בולטות נוספות של אנשים יצירתיים הן אוטודידקטיות ורב תחומיות. אוטודידקטיות היא ביטוי לחשדנות כלפי מערכות הוראה רשמיות ורצון לספוג את הידע לא דרך מסננת ממוסדת, ורב תחומיות היא עוד דוגמה לשאיפה לחבר בין תחומים שונים.
אגב, הדברים נכונים בנוגע לאנשי מחקר ופיתוח טכנולוגי באותה מידה שהם נכונים ביחס לאמנים וסופרים. אין זה מקרה, לדעתה של אנדרסון, ששלושת החדשנים הגדולים בתחום הווירטואלי - סטיב ג'ובס, ביל גייטס ומרק צוקרברג - הודחו מהמכללה שבה למדו. בנוסף, רבים מהחדשנים באו מבתים שעודדו אותם להשקיע ולעבוד קשה על מנת להשיג את מטרתם (אז לא הכול גנטיקה!).
ייתכן כי דווקא אותה חדשנות מובילה לבעיות רגשיות של גאונים יצירתיים. לא פעם החברה לא מבינה את המבט שלהם. מה שבשבילם מובן מאליו לא מוכר לחברה, וכך אותם גאונים מפתחים תגובות נגד חברתיות ודיכאון בעקבות אי הקבלה החברתית שלהם. וכאן גם אורבת סכנה שנייה. היכולת לראות קשרים יצירתיים ויוצאי דופן לפעמים גורמת לראיית קשרים שלא קיימים. המתמטיקאי הדגול ג'ון נאש, שסבל מסכיזופרניה (ותועד בספר ובסרט "נפלאות התבונה"), נשאל פעם כיצד אדם אינטליגנטי כמוהו יכול להאמין בתקשורת עם חוצנים. הוא השיב שהחלק במוחו שאחראי לתגליות המתמטיות הגאוניות שלו הוא גם החלק שמאמין בחוצנים. בסופו של דבר, מסתבר שהשאלה למי נקרא גאון ולמי מטורף תישאר תלויה במידה רבה במבחן התוצאה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם