ראשי » תרבות » ספרות

אין אנשים טיפשים, יש ספרים גרועים

אוהבים לקרוא ספרים? להיסחף בעלילה מרתקת, להזדהות עם דמויות, להסתבך בקונפליקטים, פשוט ליהנות מספר טוב? לא תמצאו שום דבר מזה בספר הביכורים של הלל לרמן. ראו הוזהרתם

רק לעתים רחוקות יוצא לנו לקרוא ספרים גרועים באמת, ספרים כל כך לא טובים שרק בגלל אורכם הקצר אתה ממשיך לקרוא אותם עד הסוף באותו ריתוק המאפיין צפייה בסרטון המתעד תאונת דרכים קטלנית. "אין אנשים טיפשים" הוא אחד מהספרים הנדירים האלה.

עוד בתרבות:
הסרט הגרוע של הקיץ
מוקי מגשים חלום לחייל
להקת אטליז בהופעה חיה

על פניו, הקונספט שלו נשמע מעניין: ספר המסביר למה אנשים מסוימים נעשים נהגי אוטובוס ואחרים כדורגלנים מפורסמים, דרך סיפור מסעם של שני סטודנטים סקרנים המובלים על ידי מדען מוזר ואמביציוזי. אחד מהם משוכנע שהוא הולך להיות סנטור, שכן אביו הוא עורך דין ידוע ורב השפעה ומסלולו אל הקריירה המצופה הזו כבר סלול, לכאורה; אך חברו טוען כי הנבואה לא הולכת להתקיים, פשוט כי הוא "לא טיפוס של סנטור". המחלוקת מגיעה אל הפרופסור, והוא מחליט ללמדם את התשובה אליה באופן חווייתי.

ואז מתחיל הספר, ומתגלה שאין בו שום דבר טוב. הכתיבה מזעזעת: רדודה, ריקה מתוכן, פטפטנית כשלא צריך ותמציתית כשלא צריך; לעתים היא מזכירה תסריט, ולעתים פשוט ספר ממש ממש גרוע. העלילה תלושה, הזויה, לא מנומקת ולא סבירה בעליל; בנוסף, היא נעדרת קונפליקטים באופן מרגיז ממש. והכי נורא, לדמויות קוראים ג'ים וטד, כל הספר

מתרחש בחו"ל וחש את עצמו רומן מתורגם, בעוד המחבר ישראלי לחלוטין ומעולם לא התגורר מחוץ לארץ הקודש, מה שהופך את כל העסק לפתטי אפילו יותר.

אבל הדובדבן שבקצפת הוא המהות; כי אולי אין אנשים טיפשים, אבל ספרים טיפשיים יש ועוד איך. הלל לרמן, על פי העטיפה, אינו בעל שום תואר שהוא, והוא החליט לכתוב ספר כזה על דעת עצמו, ולפזר הצהרות סמי-מדעיות שונות ומשונות על סמך המצאות שלא מבוססות על שום דבר. שלא לדבר על המסקנה הפשטנית והמקוממת שמגיעים אליה אחרי מסע קצר אך מפרך של מאה עמודים, שלא מצדיקה אפילו קריאת עמוד אחד.

הספר "אין אנשים טיפשים" הוא הישג מרהיב של כמה לא טוב ספר ביכורים יכול להיות. אסון מכל הבחינות. נקודה.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...