"אוטופיה": האלימות משרתת את המטרה

סוף העונה הראשונה הוכיח ש"אוטופיה" אינה רק תאווה לעיניים אלא גאונות צרופה. כעת חוזרת הסדרה האלימה וממשיכה בדיוק מאותו מקום שהפסיקה – לעורר את זעמם של הצדקנים והשמרנים ולאתגר את התפיסה לגבי התקופה השברירית בה אנו חיים

נטליה ירמין | 21/9/2014 7:02 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
ביום חמישי שבה אלינו סדרת הדרמה הבריטית המדוברת, "אוטופיה" לעונתה השניה. הסדרה, ששודרה לראשונה בינואר 2013, זכתה לשבחים רבים בזכות עלילתה המקורית, התסריט החכם שלה וכמובן בשל הויזואליות המרהיבה והייחודית שאין כדוגמתה על המסך הקטן. בה בעת, קיבלה הסדרה ביקורות רבות וקשות על השימוש המופרז שלה באלימות. כמובן שהשבחים התעלו על הביקורות, ושישה פרקים חדשים שודרו רק לפני מספר חודשים בטלויזיה הבריטית. עתה הגיע זמננו ליהנות.

עלילתה של "אוטופיה" סובבת סביב חבורה של זרים הנקלעת למרכזו של מרדף אימתני בעקבות ספר המסתיר בין דפיו סוד עצום שיכול לשנות את העולם. אם כי הם אינם מבינים (וכך גם אנו הצופים) מהי בעצם המשמעות של מה שהם מחזיקים בידיהם, ישנם מספיק אנשים שמוכנים להראות לצעירים כמה חשובים דפיו של ספר הקומיקס הזה.

אפשרי מאוד כי מה שמשך את הצופים לסדרה בתחילתה היה באמת האסתטיקה המעלפת שלה, אך שני פרקיה האחרונים של העונה הראשונה הוכיחו ש"אוטופיה" אינה רק תאווה לעיניים אלא גאונות צרופה. סדרה שמאחוריה קונספט מעורר מחשבה (ועבור חלקנו, אף השראה) אודות ההווה, על העתיד, על המין האנושי ועל זכות הבחירה.
 
יח''צ יס
מרשימה ויזואלית, אבל לא רק. ''אוטופיה'' יח''צ יס

עונתה השניה מתחילה באופן מאוד שונה משראינו עד כה, ומספקת תשובות וקונטקסט לכל השאלות שהעלה פרק סיום העונה הקודמת. פרק הפתיחה מחזיר אל תוך הסיפור את אלה מאיתנו שכבר הפסיקו לשכוח מה קרה, בנינוחות מסוימת אך בה בעת באגרסיביות, המזכירה מדוע כל כך ציפינו לשובה של הסדרה הזאת. רוז לזלי ("משחקי הכס") וטום בורק ("השעה") מתארחים בפרק זה ובמיומנות רבה דואגים שלא נתגעגע מדי לדמויות שהתרגלנו לראות ולאהוב. אל דאגה, כל אלה חוזרות גם הן בסופו של דבר.

כאמור, הסדרה זכתה לשבחים אך גם לביקורות נוקבות בשל אופיה האלים. פרק אחד הבולט במיוחד בהקשר זה היה הפרק השלישי של העונה הקודמת, אשר נפתח באירוע ירי בבית ספר יסודי. 
הפרק, בתזמון מצער, שודר כחודש לאחר תקרית הירי הנוראית שהתרחשה בבית הספר סנדי הוק בארה"ב. מעט קשה להבין את הרציונל העומד מאחורי התלונות הללו, בעיקר בשל העובדה שבשנים האחרונות הוקרנו סדרות מוערכות שהיו לפחות אלימות באותה מידה, אם לא יותר (ראו ערך "הסופרנוס", "הסמויה" וחביבת הקהל "משחקי הכס") ולמעשה יש בהן אלימות שאפילו לא מזהים ככזו. להיפך, הביקורות הללו כלפי "אוטופיה" אמורות להיחשב לזכותה, שכן היא מצליחה, בניגוד לחלק מאותן סדרות אחרות, להעיר בנו איזהשהו רגש ולהדליק נורת אזהרה שאומרת, הממ... אולי משהו פה לא בסדר. אין זה כישלון של היוצרים, אלא הישג.

מעבר לכך, הסדרה מעלה שאלות אתיות וחברתיות שאינן טריוויאליות כלל, למרות המופרכות של העלילה. שאלות שצריכות להטריד אותנו כחברה ואשר מסוגלות לכל הפחות לאתגר, אם לא לשנות הלכה למעשה, את התפיסה שלנו לגבי התקופה השברירית בה אנו חיים. כמו "מראה שחורה" שהינה סדרה איקונית מבחינה זו, כך גם הופכת להיות "אוטופיה", אשר מבססת את עצמה כאחת הסדרות היחידות שבאמת גורמות לצופיהן לחשוב.

"אוטופיה", חמישי, 22:45, בערוץ yes Oh HD  וב-yesVOD.

עוד כותרות ב-nrg:
אמנון לוי לא בוחל בשקרים
זבנג והתחלנו: ראיון עם מלך הקומיקס
המציאות במערומיה: חיי החשפנים לא סקסיים בכלל
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
יח''צ יס
אלימות מוצדקת, לשם שינוי. ''אוטופיה'' יח''צ יס
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''טלוויזיה''

פייסבוק