"שופר": מדור שירה מיוחד לראש השנה
במדור "שיר השירים", יבחר רן יגיל מתוך ספר שירה עכשווי, שיר אחד הנראה לו היפה ביותר, המעניין ביותר, האקטואלי ביותר, המפעים ביותר, וייתן לו פרשנות קצרה בלוויית שאלות למשורר/ת. והפעם: מירון ח. איזקסון במדור מיוחד לראש השנה
מִכֻּלָּם נִבְחַר הַשּׁוֹפָר,
הָיִינוּ יְכוֹלִים לְעַקֵּם
אֲנָשִׁים אוֹ חֳמָרִים אֲחֵרִים,
לִנְשֹּׁף אֶת הַצְּעָקָה
(שֶׁלֹּא הֵעַזְּנוּ עַל עַצְמֵנוּ)
לְתוֹךְ נְשָׁמָה אַחֶרֶת,
אוֹ לְנוֹפֵף בְּצֶבַע לָבָן
עַל חוּט הַתְּפִירָה שֶׁל הַפֶּצַע,
אֲבָל הַשּׁוֹפָר מֵהַסְּבַךְ הַקָּדוּם
רִאשׁוֹן הָעֲקֻמִּים הַהֲגוּנִים
שֶׁגַּם אִם גּוֹזְלִים אֶת גּוּפוֹ
וַאֲפִלּוּ אִם תּוֹקְעִים בּוֹ בְּקוֹל גָּנוּב
קַרְנוֹ לֹא מַפְסִיקָה לִהְיוֹת חֹמֶר שֶׁל יְרֵאִים.
עוד כותרות ב-nrg:
בין קופה לאמנות: התיאטרון הישראלי לאן?
רזי ברקאי: התפכחתי מהרומנטיקה של השמאל
סיכום שנה בקולנוע הישראלי: הסרטים שחובה לראות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
את השיר היפה, הסתום מעט והסמלי הזה לקחתי מתוך ספרו של מירון ח. איזקסון "בפעם הזאת" ב"הוצאת הקיבוץ המאוחד". איזקסון הוא משורר דתי שהחל את הקריירה השירית שלו בשנות ה-80, אז גל גדול של משוררים אמוניים נכנס אל תוך השירה המודרנית של דור המדינה והוא התהווה להיות מן הבולטים שבהם. שירתו של איזקסון מתאפיינת בתחביר שבור המגלה טפח ומכסה טפחיים באמצעות הלשון. היא פעמים רבות דומה לציור קוביסטי המפרק את איברי האדם ואת הנוף סביב ומרכיב אותם מחדש בסדר מקורי וכאוטי. פעמים רבות עושה זאת איזקסון להוויה הקרובה, לבני משפחתו, אבל גם למצבים מן המקורות וחפצים ותשמישים מן המסורת היהודית. הפעם זה השופר.
מהו השופר בשבילך?
"במעמד הר סיני אנו קוראים בין השאר: 'ויהי קולות וברקים וענן כבד על ההר וקול שופר חזק מאד, ויחרד כל העם אשר במחנה ... ויהי קול השופר הולך וחזֵק מאד ...'. מפשט הדברים אין זה ברור אם היו נוכחים שופרות או רק קולם נשמע. השופר מקבל כאן מעמד של אישיות חזקה, עמוקה, מחרידת נפש, אפופת נבואה. לכאורה אפשר להבין ש'השיח' בין הקב"ה למשה היה בקול השופר. מבחינתי השופר נותר בחיינו קרוב לניגונו הפנימי של האדם שספק יוצא החוצה וספק משוחח עם עצמוֹ. הוא מעין הכרזה ציבורית במצבים מסוימים (למשל בשחרור עבדים ביובל) אבל הוא עמוק ואישי, כמי שיודע לבכוֹת לא בגלל עצבות אלא מתוך ניגון הנשמות. השופר יודע לזעזע את הרגש מתוך פשטות".
איך מתקשר השיר עצמו, מעבר למילה "שופר", אל תקופת ראש השנה, עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים?
"בשיר מוזכר 'השופר מהסבך הקדום' ובכך מנכיח את אברהם אבינו, שהוא בעינַי העברי האולטימטיבי. אברהם מבטא את עמידתו לפני הבורא בכל מעשיו, מאמציו, קשייו והישגיו. ראש השנה עוסק לא
האם תוכל לומר כיצד נקשר הדימוי היפה של הצבע הלבן וחוט התפירה של הפצע במרכז השיר אל השופר?
"כאשר נפער חור בגוף אנו ממהרים לכסות אותו ולסתום את בריחת הדם. אנו תופרים בחוט את הגוף וגם את הנשמה. כאשר אנו תוקעים בשופר אנו בוחרים לנשוף את מה שבתוכנו לתוכו ולא לתוך אדם אחר, או לא על הפצע שכואב לנו ושלעִתים צריך לנשוף עליו כדי שיכאב פחות. מובן שהצבע הלבן כרוך גם בבגדים המיוחדים לראש השנה וליום הכיפורים. השופר הוא כאן מטפורה למאמץ שלנו להתרכז במהלך עיקרי אחד ולא לעסוק בכל שאר הנשיפות של חיינו".
האם תוכל לעמוד על השורה היפה "ראשון העקומים ההגונים"?
"כולנו עקומים. די אם נביט בתמונת רנטגן של פְּנים גופנו, שלא לדבר על העקמומיות של התנהגותנו. השאלה אינה אם אנו עקומים, כי זה בעיני דבר נתון, אלא לְמה אנו חותרים: האִם המגמה העיקרית שלנו היא לנסות ולהיות הגונים למרות מצבנו העקום? השופר מטבעו הוא כלי מתעקם ששואף לתיקון ולטהרה, הוא אינו מתיימר להיות ישר, אלא מזכיר לנו להיות הגונים למרות המורכבות שלנו".
לכבוד השנה החדשה, ממי לדעתך עלינו לבקש סליחה ומה אתה מאחל לנו?
"כבר דיברו על כך שהציווי הוא לשמוע את קול השופר. בכלל, השמיעה היא מהלך יהודי ואמוני מרכזי וכך גם משפט האמונה היסודי 'שמע ישראל'. אין זה פשוט לשמוע אחרים, אבל אין שום סיכוי לשיח אמיתי ללא דרישת השמיעה. אני מבקש סליחה על כל אותם מקרים שאיני שומע מספיק את קולם או כאבם של בני משפחתי וחבריי, למרות שאני משתדל. אני מאחל לעצמי ולכולנו שנה של מחילה ורכּוּת, אין לדעתי אפשרות של ברכה בחיים בלי מֵמד של רכּוּת ולא לחינם מדובר באותן אותיות ממש. אני מייחל גם בחברה הישראלית כולה ליותר סלחנות ולהחלפת הציניות המוגזמת בהומור טוב".
אקו"ם