אחרי 20 שנה: עדיין מנסים לחקות את "חברים"
בדקנו איפה הם היום, סיקרנו את החגיגות, ביקרנו את הופעות האורח וסיפקנו את העובדות הכי מדהימות. רגע לפני שחוזרים לשיגרה (או מחכים ליום השנה ה-25) קבלו את החיקויים המוצלחים יותר והמוצלחים פחות של "חברים"
המרדף אחרי "חברים" הבאה נמשך עד היום עם עשרות קומדיות אנסמבל שמתקיפות אותנו מכל עבר. חלק מהסדרות הללו, שצצו כמו פטריות אחרי הגשם, נשכחו תוך רגע - אם תתאמצו ותפשפשו בארכיון תמצאו את "Roomates", "Friends with Benefits" ו"זיווגים" (Coupling) שהתפרסמה אצלינו בארץ בזכות הופעת האורח של נועה תשבי. אף אחת מהן לא שרדה יותר מ-13 פרקים, אך היו כמה מעטות שדווקא הצליחו באופן חריג להתגנב אל ליבנו ולגרום לנו לחשוב פעמיים לפני שאנחנו מזפזפים אל השידורים החוזרים של הסיטקום הנצחי. הנה כמה מהמובחרות שבהן, וכמה שפחות.
עוד כותרות ב-nrg:
דוקו: תינוקת מתה כי הוריה התמכרו למחשב
סטייל בדרכים: עדיף להשאר בטרנינג
תתפלאו: איך יש לומר כבשה ברבים?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
כמה זמן שרדה: 2 עונות (2004-2006)
מצא את ההבדלים: הסדרה הראשונה שניסתה לרכב על הצלחתה של "חברים" באה כספין אוף מבית היוצר של הסדרה עצמה. כולנו הספקנו להדחיק את הסיטקום הכושל הזה וכלל לא לקשר בינו לבין
ברשת NBC הרגישו שאחרי 10 עונות שלמות עוד לא נסחט כל המיץ מהמותג "חברים", אך עם כל הכבוד לג'ואי טריביאני, אף אחד לא חשב שהוא הדמות הנכונה להחזיק סדרה על גבו. ב"ג'ואי", שעלתה לאוויר ארבעה חודשים בודדים לאחר סיומה של "חברים", עבר ג'ואי ללוס אנג'לס במטרה לרדוף אחר קריירת המשחק שלו, וכנראה שעל המטוס בדרך הוא עבר שינוי אופי מוחלט. הביקורות קטלו וגם הצופים הרגישו מרומים אל מול הסדרה הזו שלא הייתה דומה ל"חברים" בכלל.
גזר הדין: אי אפשר לקרוא חיקוי, זהו פשוט נסיון עצוב לקדם בעזרת המותג "חברים" סדרה שונה לחלוטין, לא מצחיקה, לא חיננית ולא חברותית. למרות הציפיות לפרק שבו יתארחו דמויות מהסדרה המקורית, היא בוטלה בשל רייטינג נמוך במיוחד כבר בעונתה השנייה, וטוב שכך.
עוד בחגיגות 20 שנה ל"חברים":
הופעות האורח הכי שוות
30 דברים שלא ידעתם
הסדרה שעשתה היסטוריה
איפה הם היום?
את האיחוד המרגש כבר ראיתם?
ואת בית הקפה המשוחזר?
כמה זמן שרדה: 9 עונות (2005-2014)
מצא את ההבדלים: שנה לאחר סיומה של "חברים", השיקה רשת CBS את הסיטקום החדש שלה, "איך פגשתי את אמא". הפורמט המקורי שבמהלכו מספר טד מוסבי לילדיו את סיפור ההיכרות (הארוך מאוד) שלו עם אמם ניסה רק להסתיר את העובדה כי הסדרה הזו זהה לפורמט של "חברים". חמישה צעירים לקראת גיל 30 שגרים בניו-יורק, נתקלים בסיטואציות משעשעות, מסתבכים בפרשיות רומנטיות, אבל תמיד חוזרים לשולחן הקבוע שלהם בפאב השכונתי (מישהו אמר "סנטרל פרק"?). אפילו האופי של הדמויות הזכיר לעיתים את הדמויות מ"חברים"- טד, הדמות הראשית, הוא החנון המביך שלא הולך לו בחיים (זתומרת, רוס); רובין, אהובתו הנצחית, הייתה הקשה להשגה שבהמשך התאהבה ברודף השמלות של החבורה - ברני (שלום לרייצ'ל וג'ואי); ולילי, הג'ינג'ית המקסימה, לקחה את תפקיד חולת השליטה המניפולטיבית (אהלן מוניקה).
גזר הדין: למרות ש"איך פגשתי את אמא" הייתה ה-חיקוי ה-אולטימטיבי ל"חברים", היא הייתה חיקוי מספיק מוצלח בשביל לפרוש כנפיים ולהפוך לסדרה בזכות עצמה. בעזרת הפורמט המרענן של "איך פגשתי", בשילוב פרקים מתחכמים שהתבססו על משחקי זמנים ודמויות חביבות באמת, פיתח הסיטקום שפה משל עצמו והצליח להפוך להרבה יותר מחיקוי. "איך פגשתי את אמא" הייתה אהובת הצופים ואהובת המבקרים בעונותיה הראשונות, ולגמרי בצדק. אחר כך הסיפור כבר קצת השתבש בגלל חוסר-אמינות ועלילה שנמרחה מדי.
כמה זמן שרדה: 7 עונות (2007-2013)
מצא את ההבדלים: גם הסדרה הזו, שהצליחה להחזיק מעמד תקופה נאה, מתמקדת במספר בני 30 שנופלים לסטריאוטיפים המוכרים ונפגשים בדיינר הקבוע שלהם בכל פרק, אבל ההעתקה הבולטת ביותר בין "חוקי המשחק" ל"חברים" ניכרת דווקא בדמיון בין העלילות: גם ב"חוקי המשחק" היה פרק בו ג'ף לא מרשה שיקחו לו אוכל מהצלחת, ופרק נוסף בו הוא רוכש "תיק לגברים" שנראה כמו ארנק נשי (בדיוק כמו ג'ואי ב"חברים"), בפרק אחר ג'ניפר ואדם מנסים לשכב למרות שג'ניפר חולה (זה קרה גם למוניקה וצ'נדלר), ובהמשך אחד הזוגות נאלץ להשתמש באם פונדקאית על מנת להביא ילדים לעולם.
גזר הדין: השורה התחתונה ברורה - מישהו בכלל זוכר ש"חוקי המשחק" שודרה? הסדרה הזאת נחשבת להצלחה (לא בקלות מגיעים ל-7 עונות), אך בפועל המבקרים שנאו אותה וגם הצופים נטשו אותה בהדרגתיות. "חוקי המשחק" הייתה לא יותר מחיקוי חיוור ונשכח של "חברים".
כמה זמן שרדה: 3 עונות (2011-2013)
מצא את ההבדלים: כבר מהרגע הראשון ניכר הדמיון הרב בין שתי הסדרות , כש"הכל לטובה" נפתחת בסצינה בה כלה בורחת מהכנסייה ביום חתונתה, ממש פלאשבק לפרק הפתיחה של "חברים" בו רייצ'ל מתפרצת לבית הקפה בשמלת כלה לאחר שברחה מחתונתה. ומה הלאה? שישה חברים שגרים בעיר מרכזית (שיקאגו במקרה הזה), בעלי תכונות אופי מוכרות - החל מהפרפקציוניסטית הלחוצה שנשואה לגבר בעל חיבה מחשידה למחזות זמר, דרך סיפור אהבתם של החנון והיפייפיה המפונקת שמעליהם מעופפת השאלה האם הם יהיו ביחד או לא, ועד לרווקה המוזרה והמעופפת של החבורה והזיין האולטימטיבי, כשכולם נפגשים בדיינר הקבוע מדי פרק. כדי להתאים את "הכל לטובה" לשנות האלפיים השתמשו הכותבים בדמויות קצת יותר מגוונות, כשאחת הדמויות היא אפרו-אמריקאית, ואילו הדון ז'ואן הוא בכלל הומו, רודף-מכנסיים ולא שמלות.
גזר הדין: מבין כל החיקויים של "חברים", זהו המוצלח מכולם, שהשכיל לקחת את העלילה של הסדרה המקורית ולעדכן אותה בהתאם לאיך שהטלוויזיה של היום צריכה להראות. "הכל לטובה" שמה בצד את הצחוקים ברקע ואת המוסכמות ש"חברים" הטוותה בזמנה ופרצה לחופשי בעזרת קטעים מוזיקלים, הומור נונסנס מתוחכם והרבה מאוד כיף. אי אפשר היה שלא להתאהב בסדרה שהמציאה שפה משל עצמה (a-MAH-zing) בעזרת דמויות מתוקות וכתיבה שנונה. היא צברה לעצמה קהל מעריצים שהעלה אותה במעמדה לסדרת קאלט, וגם המבקרים נסחפו, אבל בסופו של דבר הרייטינג הנמוך הכריע והסדרה הגיעה לסיומה לאחר מעט מדי פרקים.
כמה זמן שרדה: 3 עונות ועדיין סופרים (2011-עכשיו)
מצא את ההבדלים: "הבחורה החדשה", היחידה מדור ההמשך שעוד משודרת על מסכינו, היא כבר חיקוי של חיקוי של חיקוי עד שצריך ממש להתאמץ כדי למצוא איך זו דומה ל"חברים". עוד קומדיה על חבורת צעירים בעיר גדולה (לוס אנג'לס), שגרים בשכנות ומתאהבים-נפרדים-מתחרטים-מצחיקים. פה נגמרות נקודות הדמיון בין שתי הסדרות.
בדומה ל"הכל לטובה", גם כאן הכותבים משתמשים בהומור מעודכן והמון רגעי נונסנס, בלי להתאים את עצמם למוסכמות, בלי זוג מרכזי שלא ברור האם יהיו יחד בסוף או לא, בלי עלילות צפויות ובלי דמויות שניתן לקטלג לפי סטריאוטיפים. בקיצור, כל מה ש"חברים" לימדה אותנו נזרק לפח ומוחלף במערכת חוקים שונה לגמרי.
גזר הדין: החלפת החוקים הישנים של הסיטקום הקלאסי, במערכת חוקים חדשה (שהכלל העיקרי בה הוא שאין חוקים), מובילה לדור חדש לגמרי של קומדיות צעירים. "הבחורה החדשה" היא אחת מחלוצות הדור הזה - סדרה שמתאימה את עצמה לקהל צעיר שלא ראה בכלל את "חברים", וזה אולי גם מה שהופך אותה לכה מוצלחת. היא צברה לעצמה קהל גדול ואף מועמדת בעקביות לפרסים, ובהחלט בצדק. אחרי לא מעט שלבים באבולוציית הקומדיות האמריקאיות, נראה כי אפשר סוף סוף להיפרד מהנוסחה המוכרת, ולומר שלום לדור חדש לגמרי של קומדיות שישימו בצד את הנסיון להיות "חברים" הבאה, וינסו להיות יצירה מקורית ומרעננת שעומדת בזכות עצמה. אם אכן זה יקרה, אז תימצא יורשת הכתר האמיתית של הקומדיה האהובה עלינו כל כך.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם