ראשי » תרבות » קולנוע

"מפות לכוכבים": עולם הזוהר אכזרי ומבלבל

דייויד קרוננברג עושה זאת שוב, את אותו הדבר שלא ברור מהו בכלל, הפעם במסע מטורף בנבכי תעשיית הקולנוע ההוליוודית. לזכותו יאמר שהוא לא כופה שום מסר או אמת אבסולוטית על צופיו, רק גורם להם לתהות מה הוא עישן כשכתב את הסרט

ההחלטה לצפות בסרט של דייויד קרוננברג לעולם איננה פשוטה ומצריכה מהצופים לשאול את עצמם את השאלה החשובה – האם אני מסוגל/ת להתמודד עם תחושה של אובדן שפיות מוחלט למשך שעתיים שלמות?

קרוננברג, שהחל את דרכו כבמאי סרטי אימה ומדע בדיוני, עבר אט אט ליצירות יותר ריאליסטיות אך כאלה הבוחנות לעומק את עולמו הפסיכולוגי של האדם על רבדיו השונים, לרוב כחוויה הרצופה באלימות ופחד. לאחר שנטרף על דעתו לחלוטין עם סרטו הקודם "קוסמופוליס", שכלל לא היה ידידותי לאנשים חלשי לב, או למעשה לאנשים עם דופק, חוזר קרוננברג עם סרטו החדש והקצת יותר נעים לצפיה, "מפות לכוכבים", אשר הוקרן לראשונה בפסטיבל קאן השנה.

עוד כותרות ב-nrg:
המחווה הישראלית שמשגעת את העולם הערבי
מלך הביצה: מאיר עוזיאל משנה סדרי עולם
קוראים לזה אהבה: פרידה עצומה מאדם צנוע
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
 
"מפות לכוכבים" נכנס לעולם המסתורי והמרתק של תעשיית הקולנוע ההוליוודית, ומציג לנו את סיפוריהן של כמה דמויות אשר אינן מסוגלות לברוח אך גם לא להתמודד עם עולם הזוהר האכזרי. הוואנה (ג'וליאן מור הנפלאה מתמיד), שחקנית מבוגרת הנרדפת על ידי רוחה של אמה המתעללת אשר עצמה הייתה כוכבת הוליוודית על למותה בטרם עת. בנג'י, כוכב צעיר אשר מתמודד עם המתכרות וסודות אפלים הצפים על פני השטח לאחר שנים של שקט, ואגתה (מיה ואסיקובסקה), נערה מטרידה עם כוונות מסתוריות אשר מצליחה להשתחל אל תוך חייהם של השניים. קרוננברג בוחר שלא להציב לעצמו גבולות, מה שמסתכם ביצירה בה הטירוף מתלקח כמו אש בשדה קוצים ומשמיד את כל העומד בדרכו, עד שבסוף הסרט נשארים הצופים עם מחשבה אחת בלבד – "במה לעזאזל צפיתי עכשיו?".

האם זה אומר שלא שווה לתת לו צ'אנס? לא בהכרח. הסרט עצמו, בצורותיו המשונות והפנטזיונריות, סך הכל די זורם. קשה להאמין שלנוכח ההתרחשויות, ולנוכח הקאסט המעולה (הכולל גם את ג'ון קיוזאק ואהוב הבנות רוברט פטינסון), מישהו יישאר משועמם. מבולבל, מתוסכל, כנראה שכן, אבל לא משועמם. כיאה לקרוננברג, הסרט מציג את מאחורי הקלעים של חיי הזוהר בצורה מאוד קיצונית וקשה לעיכול, אך גם גורם לצופיו להשתעשע עם הרעיון שלפחות חלק ממה שאנו רואים על המסך כנראה קורה גם במציאות.

 

קרוננברג אינו מנסה להציג בכוח איזשהו עומק בעולם שכולו זיוף ושטחיות. הוא אינו מנסה להעביר מסר אודות הפרקטיקות המושחתות של שוכני עיר האורות ובכך לגרום לנו לראות כמה אנו עצמנו 

שטחיים. שזה נחמד, כי ישנם אלפי במאים שזה עתה סיימו תואר בקולנוע ומשתוקקים להעביר לנו בצורות נסתרות מה לא בסדר בחיינו. הבמאי האגדי דווקא נותן לצופיו את החופש להחליט כיצד לצפות ביצירתו – האם לשאוב ממנה רמזים נסתרים, מיתולוגיות, מטאפורות אודות העולם המודרני והקיום האנושי? או להתרווח בכסא, לבהות במסך בבלבול ולתהות מה קרוננברג מעשן כשהוא מביים את סרטיו.

"מפות לכוכבים" אם כך רחוק מלהיות חוויה סולידית ונהירה. בסופו של יום, הוא יותר כמו טריפ שיכול להיות טוב אם תכינו את עצמכם מראש ואז פשוט תתמסרו אליו, אך יותר סביר שישאיר אתכם עם המחשבה ששוב, הייתם צריכים לשקול יותר לעומק את בחירתכם לצפות בסרט של דייויד קרוננברג. ראו הוזהרתם.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...