ראשי » תרבות » טלוויזיה

"סקנדל": אוליביה פופ כבר לא האישה הטובה

"האישה הטובה" ו"סקנדל" הן מהסדרות המצליחות ביותר היום. שתיהן מתכתבות עם הפוליטיקה העכשווית ושתיהן מציבות במרכזן נשים, אך האם יש כאן מסר פמיניסטי של העצמה? אל תבנו על זה

שתי סדרות שבמרכזן דמות נשית חזקה חזרו אל המסך, "האישה הטובה" ו"סקנדל". למרות שיש רק ערוץ אחד בטלוויזיה שלנו שהוא "טלוויזיה חינוכית" ולמרות שהתרגלנו להתעלם מההשלכות 

המוסריות של תוכניות הטראש שאנחנו צופים בהן, חזרתן של הסדרות האלה, בעיקר החזרה שלהן במקביל, אחת עם רעותה, הטיחה בפרצופנו משהו שאי אפשר להתעלם ממנו.

לטובת מי שלא היה כאן בעונות הקודמות נספר ששתי הסדרות מפלרטטות עם הפוליטיקה העכשווית. שתיהן מתנהלות בקצב מסחרר ראשים: בעונה הקודמת של "האישה הטובה" נרצח, ברגע שומט לסתות, וויל — אהוב הנעורים והחבר הכי טוב של הגיבורה; ב"סקנדל" קיבלנו אמא טרוריסטית שרוצחת את בנו הבכור של הנשיא, שהוא במקרה גם המאהב של הגיבורה. שתי הסדרות חינכו את הצופים לצפות להפתעות ולקבל אותן, וכך גם בפרק פתיחת העונה החדשה של שתיהן. בלי להגזים אפשר לומר שהאישה הטובה וסקנדל הן שתיים מהתוכניות המצליחות שיש היום על המסך. כמה נעים ומתקדם מצד הטלוויזיה להציב במרכזן נשים חזקות. אבל האם הן באמת חזקות? אם יש דבר אחד שפתיחת העונות לימדה, הוא שלפחות אחת מהשתיים היא חזקה ומתקדמת בערך כמו אנה קארנינה.

עוד כותרות ב-nrg:
סליפי הולו לא מצדיקה עונה שנייה
האם מחברת הארי פוטר תצליח לשחזר את הקסם?
המוגבלים יראו לכם איך באמת צריך לחיות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
 
אלישיה פלורק, האישה הטובה, התחילה את העונה הראשונה של הסדרה כאישה נבגדת, מושפלת, נטולת קריירה, אהבה וכבוד עצמי. לאט–לאט היא בנתה לעצמה חיים עצמאיים ועמוד שדרה. את המהלך האבולוציוני הזה עשתה גם גיבורת סקנדל, אוליביה פופ, רק בכיוון ההפוך.

כשהכרנו את אוליביה פופ היא הייתה סוג של אלה; היא תיקנה כל מה שהתקלקל, ידעה את כל הסודות של כולם, הייתה לה ראיית רנטגן לזיהוי שקרנים, היו לה גלדיאטורים שסרו למרותה. חוץ מזה שליהקו לתפקיד שחקנית קצת מעצבנת ומשרבבת שפתיים, היא הייתה האישה הכי חזקה על המרקע שלנו. כל כך חזקה, שהיא ניהלה רומן עם האיש הכי חזק בעולם המערבי — נשיא ארצות הברית של אמריקה.

שלוש עונות לקח כדי לרסק את דמותה של פופ כליל: בפרק האחרון של העונה השלישית היא מצאה את עצמה נטולת כול, לא יכולה להבחין בין אמת ושקר, כולם שיקרו לה, כולל הנשיא, כולל אבא שלה ואמא שלה ואם היה לה חתול, כנראה גם הוא היה משקר לה. מרוסקת ונואשת היא בורחת לאי בודד. עם גבר כמובן.
ההגדרה של אוליביה פופ עוברת דרך הגברים שלצדה. היא תלויה בהם, הם מפעילים אותה כמו שמפעילים בובה על חוט. היא צריכה תשובות מאבא שלה, צריכה ניעור מבן הזוג שלה וצריכה אישור לעצם היותה מהמאהב הנשוי שלה, שמבטיח הבטחות ולא מקיים כבר שלוש עונות.

פרק פתיחת העונה הרביעית החזיר את פופ לדמותה משכבר, למראית עין לפחות: היא חוזרת מהאי הבודד שלה, חוזרת להחליק את התלתלים וחוזרת להגן על אישה שהותקפה מינית על ידי סנאטור. אבל שום חליפה מחויטת והילוך נחוש כבר לא יחזיר לאוליביה פופ את כבודה.

הפרק נגמר במה שנשמע כמו נאום פמיניסטי: "רגעים כאלה נותנים לכל אישה הזדמנות להחליט איזה מין אדם היא רוצה להיות עמוק בפנים. אנחנו מודעות לערכנו. אנו יודעות למה אנחנו מסוגלות, אנו יודעות מי אנו, מי תמיד נהיה ושיש לנו ברירה". פמיניסטי ומעצים, לכאורה, אבל הנאום נשמע על רקע אוליביה שחולפת ליד הנשיא, המאהב, היא לא מביטה בו אבל נמשכת אליו, היא שייכת לו. היא מנסה לגעת בו בקצה הזרת ומחייכת. ברור שהיא תחזור אליו. היא אולי עושה קולות של אישה חזקה אבל הסדרה החזירה אותה מאתיים שנים אחורה. היא אישה קטנה.

"סקנדל" עונה 4, שני 21:30, HOT3 

לדף הפייסבוק של מוצש
לדף הפייסבוק של nrg תרבות
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...