סדרות שרואים משם (עוד) לא רואים מכאן
הסתיו בארצות הברית מביא איתו שלל סדרות חדשות. חלק מהן יגיעו גם אלינו, כמה כבר הגיעו, חלקן כנראה שלא. קבלו רשימה קצרה של הסדרות שנשמח אם יחממו אותנו בחורף הקרוב
"חברים" חוגגת 20 שנות שידורים חוזרים, "איך פגשתי את אמא" ו"הכל לטובה" נפחו את נשמתן, ובעולם הטלוויזיה נוצר חלל שמתחנן לקומדיית מצבים אנושית חדשה. על פניו, נראה ש–Marry Me אולי תהיה הסדרה שתצליח להצחיק ולרגש אותנו, כמו שעשו הסדרות הז"ל הנ"ל. יוצר הסדרה, דייויד קאספ, הביא לסדרה החדשה את קייסי ווילסון (פני המטורללת), שהביאה מהבית את הבעל קן מארינו (ורוניקה מארס) ויחד הם מגלמים זוג מאורס שמנסה לצלוח את הזמן בין "התינשאי לי" ועד ההינומה. כל מי שהתארס וניסה להתחתן פעם יודע עד כמה זה קשה.
בפרק הראשון אנני זועמת על ג'ייק שאחרי שש שנות קשר הוא לא מציע לה נישואים, היא עם הגב אליו ולא רואה שבאותו הרגע הוא כורע ברך עם טבעת יהלום. כדי לפצות על ההצעה הטראומתית היא מגיעה אליו לעבודה, וגורמת לפיטוריו. הפרקים הראשונים עדיין לא גרמו לנו לאהוב את הדמויות, אבל לצחוק איתן ובעיקר עליהן, דווקא כן.
דבר הביקורת: "ברגעים הטובים שלה, זו טלוויזיה מקורית שמצליחה להצחיק במגוון דרכים, צחקתי שלוש או ארבע פעמים בתוך שניות". The New York Times
עוד כותרות ב-nrg:
ערוץ 20: מלא תוכן, חסר טלוויזיה
אפס: כל מה שרע בישראלים בדרך לקולנוע
לא רק קוני למל: תיאטרון יהודי נגד התבוללות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
Transparent
הסדרה שמסתמנת כלהיט הגדול של סתיו 2014 היא Transparent (נרכשה לשידור ב– HOT). במרכזה עומד מורט (ג'פרי טמבור, "משפחה בהפרעה") גבר יהודי בן שישים פלוס, שמחליט לצאת מהארון ולספר לשלושת ילדיו הבוגרים שהוא רוצה להיות אישה. הצהרת הכוונות השערורייתית מסתירה סיפור על הורה שמנסה אחרי 40 שנה להסביר לילדים שלו שגם הוא בן אדם. פירוש שמה של הסדרה הוא במילה אחת "שקוף", בשתי מילים: "הורה טראנס".
הילדים של מורט, שבעצם רוצה להיות מוירה, מסובכים כל אחד בחייו הקטנים והלא מי יודע מה טובים, בזוגיות לא מתפקדת ובאישיות לא מתפקדת. העובדה שההורה שלהם ניצב לפניהם כאיש אחר וכמי שהסתיר מהם במשך שנים סוד גדול, מאתגרת אותם. על אף שהסדרה נשמעת צהובה וגסה, מרבית הזמן היא לא (יש כמה סצינות גוף מיותרות לחלוטין). זו סדרה קטנה, עם שרטוטי רגש עדינים. הדמויות אמיתיות מאוד (אף אחת לא נראית טוב), מערכות היחסים אמינות ויש לא מעט בדיחות יהודים חינניות (הצעת נישואים עם טבעת של ניצולת שואה, למשל). אם צריך עוד סיבה כדי לתת לה סיכוי, זו תצוגת המשחק היוצאת מגדר הרגיל ושוברת הלב של הגיבור הראשי.
דבר הביקורת: "סביר שלא תראו שום סדרה יותר טובה מזו השנה". USA Today
How to Get Away with Murder
מוקדם יותר השנה אמר מנהל ABC שכל דבר ששונדה ריימס תביא אליו הוא יעלה לשידור, גם בלי לקרוא מילת תסריט או לראות פריים אחד. ריימס היא המלכה הגדולה של סדרות הטלוויזיה. היא כל כך מוצלחת ומצליחה, שהרשת שבה הסדרות שלה משודרות החליטה לשבץ את כולן באותו היום, יום חמישי (יום נחשק למפרסמים). קודם משודרת העונה ה–11 של האנטומיה של גריי, אחריה העונה הרביעית של סקנדל ואז, הדובדבן שעל הקצפת, הסדרה החדשה "How to Get Away with Murder". בינתיים הרייטינג מצוין, הוזמנה כבר עונה שלמה והמכירות בעולם משביעות רצון (אצלנו נמכרה ל–HOT ותשודר בהמשך השנה).
אנאליס קיטינג (ויולה דייויס "העזרה") היא עורכת דין ומרצה מאוד לא שגרתית. היא לא מלמדת את הסטודנטים חוקים עבשים, היא דורשת מהם להגן על רוצח ועוד להצליח להוציא אותו זכאי. כל האמצעים כשרים להשגת המטרה. המתודה הלימודית שלה הופכת להיות מציאותית להחריד וכולם מסתבכים בעלילה מופרכת, רבת פיתולים וממכרת. שונדה ריימס, אמרנו כבר.
דבר הביקורת: "בניגוד לסדרות אחרות של ריימס, הפעם הסתבכויות רומנטיות לא מכבידות על הדמות הראשית", People Weekly
Gotham
נדמה כאילו אין גבול לכמות הסדרות שאפשר לייצר על בסיס חוברות קומיקס. מה שפעם היה נחלתם הבלעדית של חנונים ממושקפים, הפך מזמן לשרשרת להיטים.
"גות'האם" היא סדרת מתח שמתרחשת בעיר המפורסמת בימים שבהם ברוס וויין, לימים איש העטלף, הוא רק ילד קטן שעדיין לא מבין שג'וקר הוא דבר די מבעית. הוריו של ברוס נרצחים ולמשימת מציאת הפושע מגויסים המפקח גורדון (בנג'מין מקנזי, ה"או.סי"). ולצדו הבלש הארווי בולוק. גורדון לא רק מטפל בפשע ובפושעים שמצמיחה העיר מתוכה, הוא גם מעורב בחייו של היתום הקטן, ובעצם מעצב אותו להיות גיבור העל שיגדל להציל את גות'הם בעוד שתיים, שלוש או שמונה עונות, תלוי עד כמה הסדרה תצליח.
הסדרה אפלה וקודרת, כראוי לעיר שהולידה מתוכה ארכי–נבלים כמו הפינגווין, איש החידות והג'וקר. העיצוב עוצר נשימה אבל בכל מה שקשור לעלילה ולסיפור יש לסדרה עוד הרבה מה ללמוד מהסרטים שהקדימו אותה.
דבר הביקורת: "גות'הם לא מחדשת בתחום הסדרות האפלות או בז'אנר גיבורי העל, אבל היא מצליחה לשלב טוב את כל השלושה". TIME
Jane the Virgin
העם היושב בציון אוהב טלנובלות, אולי בגלל שלפני גירוש ספרד גם אנחנו היינו בעלי דם לטיני חם, או אולי כי המציאות במזרח התיכון כל כך לא הגיונית שאין לנו שום בעיה להאמין לעלילות מופרכות מז'אנר הטלנובלה. בכל מקרה, האמת הקצת מביכה היא שאכן, אהבנו את אנטונלה בכל לבנו, העברנו שנים מחיינו מול טלנובלות עבריות וכשהגיעה בטי המכוערת דוברת האנגלית יצאנו מגדרנו (את אסתי המכוערת לא אהבנו, גם לנו יש גבולות).
Jane the Virgin הוא עיבוד אמריקאי לטלנובלה מצליחה מוונצואלה. השאיפה היא שג'יין החדשה תהיה בטי הישנה. במרכז העלילה בחורה תמה, שומרת נגיעה ומאורסת באושר שמגלה ביום בהיר אחד שהיא בעצם בהריון (משהו עם בדיקת פאפ שהשתבשה). אין מקום שעלילה כזו יכולה להצליח בו יותר מאשר בארץ הקודש, הרי כבר הייתה אצלנו אחת כזו בנצרת ואף אחד לא הרים גבה, אבל הרים דת חדשה.
מתברר שג'יין עברה בטעות ובלי ידיעתה הליך של הפריה מלאכותית, ועוד מגבר שבמקרה אהבה מאוד פעם. הכול מסתבך ולמרבה השמחה משעשע מאוד ולא לוקח את עצמו ברצינות. ממתק קטן לתוספת הוא השחקנית הישראלית המתוקה יעל גרובגלס ("תנוחי") שמופיעה בסדרה בתפקיד המרשעת.
דבר הביקורת: "למרות הסכנה להידרדר לטלנובלה טראשית, 'ג'יין' עשויה ביד בוטחת, ומצטיינת במשחק נהדר, בעיקר של השחקנית הראשית". Hollywood Reporter
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם