מבחן המציאות: האם "בייבי בום" תוכנית תעודה?
שתי סדרות שעוסקות בתינוקות עלו השבוע בערוצים 2 ו–10, וגורמות להרהורים מעמיקים על ההבדל ההולך ומיטשטש בין תעודה לריאליטי. מה שבטוח, בסוף תבכו
עוד כותרות ב-nrg:
איך מתמודדים עם אובדן של ילד?
אלמנטרי: לא רעה בשביל סדרת נוסחה
מאשת בידור לדובי אנושי: צופית גרנט מוכרת קלישאות
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
קל להתבלבל בין יצירות תיעודיות לתוכניות ריאליטי. קל להתבלבל, כי כמו הרבה דברים בעולם אין באמת שתי משבצות נפרדות הרמטית, אין שתי מגירות שהמיון אליהן הוא מובהק. יש קו, מנעד. בצד אחד שלו נמצאות יצירות שבהן, כך יגידו המקטרגים, אין אמת בכלל — רק מניפולציה. בתוכניות הריאליטי המשתתפים נעקרים מהמקום הטבעי שלהם ומוצבים בבית סגור, על אי בודד, סבילים וסובלים מנחת יד ההפקה שקובעת עבורם הכול ומאפשרת להם מרווח רגשי צר לפעול בו. המציאות היא משנית. בראש מעייניהם של יוצרי הריאליטי נמצאות מטרות רווח. "האח הגדול" לא באמת מעוניין בניסוי אנושי אלא ברייטינג, ה"כוכב הבא" לא נסער ממציאת גאון מוזיקלי אלא מהפרסומות ששוות כסף. הדרך אל הרווח הכלכלי חייבת לעבור בהנאה של הצופים ולכן מכוונת אליה.
מהצד השני של הקו הדמיוני נמצאים סרטי התעודה. יהיה תמים מאוד לחשוב שליצירות תיעודיות אין יד מכוונת, גם שם במאי עושה מניפולציות, גם שם המציאות נוצרת בחדרי העריכה. אבל ה"אני מאמין" של היוצר הוא אחר, פחות חשוב לו שלצופה יהיה נעים. יצירת תיעודית מתחילה בשאלה, יש בה אג'נדה, חיפוש. יצירה תיעודית טובה תעביר את הצופה תהליך במקביל לתהליך ולהתפתחות שמתרחשת ביצירה עצמה. ובכל הנוגע למטרות רווח, יוצרים תיעודיים לא שמעו על רווח כלכלי. גם חשבון הבנק שלהם לא.
איפה שהוא בין פה ובין שם, ניצבות על הציר תוכניות הטלוויזיה שאנחנו צורכים כמעט מדי ערב (באחריות. תסתכלו על לוח השידורים). המיקום שלהן על הציר לא אומר דבר על איכות ההפקה, על חשיבות הנושא או על מידת ההנאה הצפויה בצפייה, אבל המיקום הזה כמעט בהכרח אומר משהו על סוג ההשפעה שלהן על הנפש שלנו, על רמת הקהות שצפייה מתמשכת יוצרת בצופה. לא חייבים להפסיק תיכף ומיד לראות כל דבר שמריח כמו ריאליטי. ריאליטי זה כיף, גם כיף. אבל למרות שהמדיום הטלוויזיוני הופך אותנו לסבילים, כאן חייבים לצאת קצת מהקופסה ולפחות להיות מודעים. ממש כמו באוכל, אם יש לכם רצון עז ליהנות מקערה של סופלה שוקולד טובע בקצפת 38 אחוז, אפשר בהחלט לעשות זאת, אבל אל תעבדו על עצמכם, הקלוריות נדבקות.
"בייבי בום" שחזרה לעונה שנייה היא סדרה נוצצת. היא מצולמת כמעט יפה מדי, כאילו שפכו עליה לק מבריק, סממן ברור לקרבה שלה לצד של הריאליטי. העובדה שהמשתתפים בה שוכחים שמצלמה מכוונת אליהם ומאפשרים לכל העולם לראות את ייסורי הלידה, כולל בדיקה ואגינלית, מזכירה יותר את "האח הגדול" ופחות סרט תיעודי שמעוניין בתהליך ובמצב נפשי. אם המצב היה אחר ורגעים כמו היולדת שלא מוכנה לאפשר לאמא שלה להיות בחדר הלידה, או האישה שנאלצת לוותר על חוויית הלידה בגלל בעלה שמתעקש על ניתוח קיסרי — היו מקבלים יותר תשומת לב ובחינה עמוקה יותר, זה היה דבר חשוב ונפלא.
נכון, במקרה כזה היה פחות זמן לראות צירים ואז לידה ואז לבכות ביחד בקתרזיס מענג, אבל הייתה שם התבוננות אמיתית ועמוקה על רגע ורגש, היה שם משהו
"9 חודשים" צולמה לפני ארבע שנים ועלתה עכשיו, כנראה כדי להילחם בתוכנית היחידה של ערוץ 10 שהיא מסחטת רייטינג. כל פרק מלווה שלושה זוגות מרגע גילוי ההריון ועד הלידה. אמנם אין בבסיס הסדרה שאלה, אבל גם אין בה מהלך קבוע. אפשר למצוא כאן סוגים שונים של תהליכים הקשורים להריון ולידה והם ארוכים יותר, לא רק מרגע ההגעה לבית החולים ועד ה"מזל טוב אמאל'ה". גם בסדרת הלידה הזו יש התערבות מינימלית של ההפקה, והבמה מוענקת כולה להתרחשות האמיתית. ברגעים שבהם ההפקה נדחפת, כמו בצילום הפרידה האיומה בין בני הזוג בפרק הראשון, הדבר צורם ועושה צרבת ובחילה. ב–9 חודשים יש פחות ברק, גם בה בוכים מול פלא הלידה, אבל פחות, ואם צריך להמר, עם ישראל חובב הפרו ורבו יתחבר פחות ל–9 חודשים וחבל. כי התוכנית אולי פחות מרגשת, אבל היא יותר מעניינת.
לשתי התוכניות החדשות יש פתיחה רחבה. מחד הרבה מהן מציצני, מוקצן ושטוח. מאידך יש בהן גם אמת, והן מצליחות לרגש בלי לאלץ סיטואציות מבחוץ, רק מעצם העמדת המצלמה מול פלא הבריאה. קצת אחרי שמוחטים את האף וההתרגשות נגמרת אפשר להשקיע כמה דקות במחשבה על ציר הריאליטי–תיעוד ולנסות להבין איפה ממוקמות עליו שתי התוכניות. האם אפשר לראות בלב שלם את בייבי בום ו–9 חודשים שלושה ערבים בשבוע? אולי כדאי למנן את הצפייה, ואולי בכלל לזפזפ לערוץ 8?
"בייבי בום", ערוץ 10, ראשון ושני, 21:00
"9 חודשים", ערוץ 2, שני, 21:00
בקרו בדף הפייסבוק של מגזין מוצש
וגם בדף הפייסבוק של nrg תרבות
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם