"מחוברים פלוס": ילדים זה שמחה?
עוד עונה של "מחוברים" החלה אמש ועוררה שוב את שאלת הגבולות בין היחשפות אמיצה למציצנות מכוערת, בעוד שואבים ביציות לאורלי וילנאי. דניאל אסייג העלה את התהייה אם יותר מעניין לצפות בבן של מפורסם או בבן 21 שכבר אבא, ומחר תצטרף גם עדי שילון למשוואה
עוד כותרות ב-nrg:
• מי הגיע להשקת העונה של מחוברים?
• אם מישהו יכול, זה יהודה לוי
• פינק פלויד חוזרת לפסגה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
גם בעונתה החדשה, "מחוברים" היא פרויקט דוקומנטרי מסקרן ומקורי. היא דורשת מהמשתתפים בה (שחלקם מורגלים בכך ממילא) מידה עצומה של היחשפות, אבל קשה להתעלם מהעובדה שיש בפורמט גם מן המציצנות. כשמדובר באמנים צעירים כמו ליאור דיין ואסייג ג'וניור, שנחושים לצאת מצלו הענק של אביהם המצליח, אפשר להבין את הרצון להיחשף לקהלים גדולים יותר. כשאנחנו רואים את אורלי וילנאי מתייסרת בזמן שאיבת ביציות, מתעוררת התהייה למה זוג אנשי תקשורת מכובדים כמוה וכמו בעלה רוצים לשתף את הצופים בזה. סיפור טיפולי ההפריה שלהם מעלה שוב את הדילמה הקשה מנשוא, שהם עצמם דנים בה בגלוי, של הרצון העז להרחיב את המשפחה, לעומת הסכנות המטורפות שנשקפות לבריאותה של האם לעתיד. אבל מי אנחנו שנשפוט? אנחנו רק צופים, ולפרקים גם לנו זה לא קל.
בעונות קודמות של "מחוברים", הודות לסיועו הנדיב של כפתור ה"פורוורד" ב-VOD, פסחתי ללא רגשות אשם על הקטעים של הדמויות הפחות מעניינות. הקורא ישי גרין, צר
ליאור דיין מעורר הסימפטיה ממשיך לעונה נוספת, ומשמיע את קולו של דור שלם של גברים-ילדים, שההתברגנות הפתאומית משתקת אותם מרוב פחד: "אני בן 31, פתאום אני נדרש להיות ראש ממשלה מטעם עצמי, לקחת החלטות אמיצות. לא רוצה לקחת החלטות אמיצות!". הלב נצבט בסצנה שבה הוא מבקר אצל אסי דיין, עוד אדם שמעולם לא חשש להכניס מצלמות לביתו ולחייו, והצופה כבר יודע שבינתיים האב הלך לעולמו והפך את עולם הקולנוע הישראלי להרבה יותר משעמם.
לעונה החדשה, אם כן, בהחלט יש פוטנציאל, והליהוק נראה מבטיח. בפרק שישודר הערב יוצגו גם דרור רפאל, שסיפורו כבר נידון באריכות במדורי הברנז'ה לקראת השקתה של העונה, ושל המגישה הצעירה עדי שילון. נו באמת, עדי שילון? "מחוברים" אשכרה הולכים להביא משתתף רק בגלל שיש לו אבא מפורסם? אה, בעצם... לא משנה.
מחוברים נמכרה לאמריקה
טלוויזיה לא נוחה למשתמש
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם