חדר החדשות: שטיפת המוח של אהרון סורקין
העונה השלישית של הדרמה מבית HBO מגלה עובדה מטרידה: כל הדמויות שיצר הכותב המוכשר משמשות כשופר התעמולה שלו. הסדרה אולי מבריקה, אבל בפועל היא לא מאתגרת את הצופה
עוד כותרות ב-nrg:
השלושרות במחווה לאריק איינשטיין - התשמע קולי
האלבום החדש של alt-J: רוק באווירה מכושפת
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הבעיה הגדולה של "חדר החדשות" היא הצדקנות המוסרית הטוטאלית שלה. כל הדמויות, בלי יוצא מהכלל, עטופות בהילה סורקנית בלתי מתפשרת. היוצר משגר את דמויותיו לסיטואציות מורכבות - כמו דיון על חיסיון מקורות, או העברת תאגיד התקשורת שבו הם עובדים לידיים לא נקיות - ומצמיד להן דיאלוגים קצביים, עתירי אידיאולוגיה. תפיסת העולם של סורקין מתבטאת בכל פינג פונג מילולי. סורקין מדברר את כולן. הוא וייל המגיש והוא מאק המפיקה הראשית, הוא מגי והוא ניל, הבורח מפני הרשויות רק מפני שטובת האנושות מול עיניו. "אי אפשר להסתיר אמת חשובה, זה לא מסובך יותר מזה", אומר סורקין, כלומר ניל, והיוצר משרבט בתסריט "ניל משפיל את עיניו. מוסיקה ליברלית ברקע".
חדר החדשות
באדיבות יס
חדר החדשות
באדיבות יס
"חדר החדשות" עשויה להיתפס כסידרה שנונה, מבריקה, אפילו מאתגרת, מכיוון שהיא מחברת בין אירועים דמיוניים לאירועי חדשות אמיתיים. על הצופה מוטלת לכאורה המשימה לחשוב. בפועל, אין צורך לאמץ את התאים. הדרמה משמיעה רק אג'נדה אחת באמצעות כמה פרצופים יפים. סורקין שב ומצעיד את גיבוריו במסדרונות בלתי נגמרים,
סורקין מדלג על רבדים ועומקים דרמטיים לטובת הצגת האמת שלו. רק שלו. חבל שהוא לא מקשיב אפילו לעצמו. "האמת נמצאת ברגעים הלא זהירים", אומרת מגי למקור בכיר שנתפס מלכלך על נשיא. אוי ואבוי. אל דאגה, זה ייגמר בראיון בלעדי אצל אשת החדשות הטובה והצודקת. ביקום שבו הכל מתוכנן, מוקפד וזהיר אין דרמה מרגשת. סורקין מקריא מדף המסרים שלו, מטיף להמונים, בטוח בדרכו. השאלה למי יש עוד כוח להקשיב לו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם