פיבי עושה "קאמבק": הסדרה שצוחקת על עצמה
כוכבת "חברים" חוזרת לעונה נוספת של הסאטירה ההוליוודית המטרידה. ליסה קודרו: "אני לא סתם אדם אמיתי. אני שחקנית"
כל התכנים הכי מעניינים -בעמוד הפייסבוק שלנו
קודרו בעצמה הקדימה את זמנה, שכן הסדרה עלתה כשנה אחרי סיומו של הסיטקום המצליח בו השתתפה. הדמות האקסצנטרית מ"חברים" מיהרה להפגין מודעות עצמית ולהכריז על קאמבק, לפני שהספקנו לשכוח את המילים של 'סמלי קאט'. המבקרים פרגנו לרוב, אך "הקאמבק" בוטלה לאחר 13 פרקים, ורק בדיעבד היא התגלתה בתור הסדרה שפרצה את הדרך ללהיטים שהגיעו לאחריה והשתמשו בפורמטים דומים: סאטירות שמרסקות את כוכביהן לצורך האמירה על עולם הבידור. "הפמליה", "קליפורניקיישן", "אפיזודס" ואפילו "איש חשוב מאוד" שלנו- אבל "הקאמבק" הייתה שם קודם.
ועכשיו היא חוזרת. תשע שנים עברו, ואנשי HBO הבינו כי זה הזמן לקאמבק של הקאמבק. ליסה קודרו נכנסת חזרה לנעליה של ואלרי צ'ריש, השחקנית המזדקנת, הג'ינג'ית והנוירוטית שתצלע את דרכה לעבר אור הזרקורים או לפחות לעבר העמוד האחורי של עיתוני הפפארצי. ואלרי מנסה פעם נוספת להתניע את הקריירה שלה ולהוכיח את חיוניותה לעולם הבידור ע"י מצלמות שיעקבו אחריה לטובת תוכנית ריאלטי בעלת השם המקורי "הקאמבק"- שכן בהוליווד כמו בהוליווד, ברגע שאתה נשכח לא בטוח שמישהו יזכור אותך אי פעם. בתשע השנים שעברו מאז אותו קאמבק לא מוצלח, ואלרי כיכבה בסרטי סטודנטים מביכים, בתפקידי אורח משניים ותשדירי פרסום של תכשירים לשיער, אך כעת היא רוצה לחזור לדבר האמיתי. כלומר, לעוד עונה של אותה תוכנית ריאלטי בכיכובה.
"הלקח נלמד", כך מכריזה ואלרי בתחילת העונה החדשה, לאחר שבעונה הקודמת נרמסה והושפלה בכל תזוזת מצלמה. העונה החדשה מתבלת את ההומור האכזרי שלה במודעות עצמית נפלאה. "הקאמבק" הייתה פורצת דרך בכמה מובנים, אך עם שובה השאלה היא: האם אחרי שהקדימה את זמנה, הפעם- אחרי שהוליווד כבר נכתשה מכל הכיוונים- היא איחרה? התשובה היא לא. "הקאמבק" חוזרת חדה מתמיד- ההיסטוריה חוזרת על עצמה, ואלרי, גיבורת הסדרה מנסה להדביק את הקצב, אף פעם לא בחינניות.
ליסה קודרו. הקאמבק, עונה 2
צילום: באדיבות יס
דמותה הנוראית של ואלרי בגילומה המושלם של קודרו היא על זמנית- החל מהשיער הג'ינג'י המנופח, דרך הלבוש האלגנטי המוגזם ועד לחיוך המזויף. היא הרי נולדה בתור ההיפך המוחלט של פיבי בופה המוזנחת. הקול הצווחני, החזרה על אותם המשפטים והעובדה כי היא תמיד בטוחה שהיא בשליטה כשהיא אף פעם לא, הופכים אותה לדמות בלתי נשכחת, כזו שאתה נורא רוצה להיות בעדה אבל לא מסוגל לסבול. ואלרי היא גם ההפך הגמור מהסדרה עצמה- דמות אופטימית וחסרת מודעות עצמית בתוך עולם אנוכי שמאוהב בעצמו.
רצף הטעויות שסובב את דמותה של ואלרי מתעמת פעם אחר פעם עם הרעב החולני שלנו לבידור. כמעט בלי מאמץ, קודרו ושותפה ליצירת הסדרה- מייקל פטריק קינג (אחד ממפיקי "סקס והעיר הגדולה"), יצרו רצף מדהים של טעויות מביכות לצפייה אך מלאות אמירה על תעשיית האינסטנט, הרכילות והבידור הריקני והזול (כמו בסצינה בה ואלרי מתחרטת כי הייתה נחמדת מדי למלצר, פשוט כי להיות נחמדה זה "לא חומר לטלוויזיה"). מטרתה של קומדיית הטעויות
זוהי גדולתה של "הקאמבק", כך היה לפני עשור וכך גם עכשיו. היא הייתה הראשונה שהעזה לגרום לצופים שלה להרגיש אי נוחות מול המסך.
אף סדרה לא דורכת על דמויותיה כמו זו (או גורמת להן למעוד במדרגות סתם כך בלי סיבה), והכל בשם אמירה. זוהי גרסתו הקיצונית ביותר של הבידור הריקני שאליו אנחנו כל כך צמאים. "הקאמבק" לא מפסיקה להתכתב עם עצמה, יוצרת מפגן של סאטירה גאונית, מנתחת את היחס בין האדם הקטן לאדם המפורסם ולועגת לשני הצדדים. וכפי שואלרי בעצמה אומרת בפרק פתיחת העונה, "אני לא סתם אדם אמיתי. אני שחקנית".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם