ראשי » תרבות » מוזיקה

הלהקה הישראלית מתא המעצר בגמביה

עם רעיון שנולד במעצר ביבשת השחורה, שיתוף פעולה עם מוסיקאים אפריקאים שעד אז בכלל לא הכירו אותה, ואלבום חדש שבו גלומה השאיפה לשים את העברית על המפה העולמית, להקת בלאק גורו היא הכל מלבד שגרתית. קבלו אותה ואת כל האלבום בבכורה

"באחד הטיולים שלנו לאפריקה, הסתבכנו, אני ויאיר השחר, הגיטריסט, עם משטרת ההגירה, ומצאנו את עצמנו ארבעה ימים במעצר", מספר בן אילון על התפאורה יוצאת הדופן ששימשה רקע להתגבשות הרעיון להקים את 'בלאק גורו', אחת הלהקות המסקרנות שנשמעו כאן לאחרונה וחובקת כעת אלבום חדש.

עוד כותרות ב-nrg:
שקר הסקס: ביזיון הגדול בתולדות התיאטרון הלאומי
אקסודוס - אלים ומלכים: כריסטיאן בייל מכת מצריים
מלחמת דתות: מדריך מזורז לבלגן בעיר הקודש
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

"עברנו את הגבול מסנגל לגמביה, ושם נעצרנו. חשבנו שאולי זו טעות ברישום מספר הימים בויזה, או שאולי זה תרגיל שעשו לנו - חקרו אותנו מה עשינו בצבא ושאלו אותנו כל מיני שאלות, לא ממש הבנו מאיפה זה בא. גורשנו חזרה לסנגל. עד עכשיו אנחנו לא באמת יודעים מה קרה שם", הוא אומר בהתרגשות כשהוא משחזר את השתלשלות האירועים.
 
"בגלל שכבר חווינו ולמדנו כל כך הרבה על המוסיקה האפריקאית בטיול הזה וגם בטיול שעשינו לפניו, אמרנו שבתקווה ונצא משם יום אחד", אילון צוחק, "נקים להקה עם כל הידע הזה שרכשנו. משם זה נולד, והתגלגל. כשחזרנו לארץ, התחלנו לכתוב חומרים. בהתחלה ניגנו בעיקר מוסיקה אינסטרומנטלית, ובהמשך, כששיתפנו פעולה עם כל מיני אמנים בארץ, כמו אלון אולארצ'יק, הגענו למסקנה שבא לנו לעשות מוסיקה שיש בה גם טקסטים, שתגיע לעוד קהל ולעוד אנשים, והתחלנו לחפש זמר או זמרת שיצטרפו אלינו".

במהרה, מצאו אילון וחבריו ללהקה את דניאל קריאף, שלאחרונה אף הצטרפה ללהקת טיפקס, כשקובי אוז, שהוזמן על ידי השניים להשתתף באלבומם, נדלק על קולה הייחודי והבין שמצא את הקול הנשי הרענן בלהקה המתחדשת.

דניאל, זה אתגר לא פשוט, להשתלב בלהקה שכבר קיימת ופועלת, ועד כה לא שילבה במוסיקה שלה טקסטים ושירה. כשהגעת ל'בלאק גורו', מיד מצאת את מקומך?

"בהתחלה הוזמנתי רק לזמזם איתם", קריאף מחייכת, "ואני חושבת שהייתי קשה להם לעיכול, עם הסגנון שלי, והם לא הבינו מה נחת אליהם. טסתי לנורבגיה לתקופה, וכשחזרתי, ישבתי עם בן, התחלנו לעבוד, ושם נוצר החיבור. לעבוד עם בן היה כמו למצוא מכסה מדויק מאוד לסיר. העבודה המשותפת הייתה תהליך מאוד אינטנסיבי - בגלל שהיה לנו חיבור מאוד חזק, היצירה שלנו יחד הפכה למרכז העשייה שלנו, וזה כל מה שהיינו עושים, היינו יושבים ביחד, אוכלים, לפעמים גם ישנים, כדי לקום למחרת ולעשות את אותו דבר. זה כמו שלאורך החיים שלך אתה מחפש מישהו שיבין אותך, וכשאתה סופסוף מוצא, קורה משהו מדהים ושלם".

"היה קליק מטורף ביני ובין דניאל מבחינה מוסיקלית", מחזק אילון את דבריה של קריאף, "ופשוט התחלו לעבוד בטירוף על חומרים, פרויקטים ושירים. כל הלחנים והמנגינות שלי התחברו באופן מושלם לטקסטים שלה, וזה משהו מיוחד, שאי אפשר להסביר אותו".

 

מן החיבור המיוחד הזה נולדה מוסיקה מעניינת, שונה ובולטת בנוף המוסיקלי המקומי. האזנה לשירי האלבום החדש מאתגרת את האוזן ומותירה את המאזין דרוך לקראת הצליל הבלתי מוכר הבא.

"תראי, אנחנו לא מתיימרים לפתח שום סגנון", אומר אילון כשאני מנסה לשים את האצבע על סגנונה המדויק של הלהקה ולכנותו בשם, "אלא לשלב בין אלמנטים מכל מיני מקומות ולקחת את זה למקום מערבי דווקא. חקרתי לעומק מוסיקה אפריקאית, מוסיקה סנגלית, לקחתי משם אלמנטים ועשיתי בהם שינויים, הפכתי אותם למשהו שהוא אחר, משהו שלי. למשל, לקחתי מלא תופים, שביחד מנגנים עליהם כמה אנשים, והחלטתי לנגן על כולם לבד; יאיר לקח את נגינת הנבל, פיתח אותה והביא אותה לגיטרה; ודניאל הביאה איתה את השירה שהייתה מושפעת מהבית ומעוד מקומות, ואת המילים, וככה יצרנו מכל זה משהו חדש משלנו. ניסינו לעשות הכלאה בין כלים אפריקאים וגרוב אפריקאי לטקסטים בעברית ועם משהו ישראלי, פולקי קצת".

קריאף: "בן מדבר על ישראליות, ואני חושבת שהרעיון העיקרי הוא לקחת משהו שייצג את הישראליות, שזה גם גיוון וגם מילים בעברית, שהיא שפה נורא מעניינת, ולהפוך את זה למשהו ששומעים בכל העולם - כמו שאנחנו שומעים מוסיקה ברזילאית, למשל, גם אם אנחנו לא מבינים את המשמעות שלה, אז יש לנו רצון שגם העברית תהיה כזו, שישמעו אותה בכל מקום".

האזינו לכל האלבום בבכורה עולמית:

 

לצד המילים המעניינות והלחנים הייחודיים, בין שירי האלבום פועמת גם תעוזה גדולה, שילוב בין נחישות מעוררת השראה וחלומות שנאמרים בקול ללא חשש. אילון וחבריו לא הסתפקו בראייה של האמנים האפריקאים האהובים עליהם כמקורות השראה, וחלמו להקליט יחד איתם כמה מן השירים באלבום.

"כיוונו למטרה להקליט עם אמנים סנגלים, שהיה לנו חלום לפגוש אותם ולעבוד איתם, כשהם בכלל לא הכירו אותנו ומן הסתם לא שמעו עלינו", אומר אילון, והתרגשות ניכרת בקולו. "ישבנו ודמיינו מה יהיה אם יסכימו ואם ירצו, ולא ידענו אם זה באמת יקרה ובאמת יתאפשר, כי מדובר באמת במוסיקאים מדהימים שבאפריקה מאוד ידועים, ולא פשוט בכלל להגיע אליהם.

"אחד האמנים שמופיעים באלבום שלנו הוא דודו נדיאייה רוז, הוא בן שמונים ושבע ויש לו חמישים ומשהו ילדים, שבט שלם של מתופפים, הם המשפחה הכי ידועה במערב אפריקה. הגעתי לסנגל, בין היתר במטרה להצליח לפגוש אותו. צריך להבין שבסנגל, גם אם אתה מתכנן וקובע, זה לא באמת קורה ככה, קבעת יום, מגיעים יום אחרי. היינו שם שבועיים בערך ולא ידענו מה יקרה.

"יצרתי קשרים עם מי שרק אפשר, דיברתי עם מי שרק אפשר, וכשהצלחתי להגיע אליו, הראיתי לו את סט התופים שפיתחתי, שהושפע מהמוסיקה שלו, וזה הדליק אותו. אז, אמר לי שהוא רוצה להצטרף לאלבום. זה היה מדהים. אפשר לשמוע באלבום גם ראפר נחמד שהגעתי אליו דרך השגרירות, שנדלק על השירים. בשבועיים האלה עשינו כיתות אמן והופעות הומניטאריות, מלא עשייה בתקווה שמשם יצאו מלא הזדמנויות – וזה מה שקרה. זה גם עניין של מזל, אחרי הכל".

התקשורת הסנגלית אוהבת אתכם, יש לכם המון אזכורים בעיתונות מאותו ביקור.

"זה נובע מכך ששמרנו על קשר עם השגרירות, והפעם בעניין קצת יותר משמח. בפעם הראשונה שבה היינו בקשר עם השגרירות, זה היה כשהיינו במעצר", אילון צוחק. "בפעם השנייה, זה היה כשעשינו הופעה בבית ספר של ילדים בעלי מוגבלויות. השגריר החליט שזאת הזדמנות טובה להזמין לשם כמעט את כל התקשורת הסנגלית, ואחרי ההופעה הייתה התפוצצות של כתבות עלינו. דאגנו לאסוף אותן מהר, כי שם, אם אתה לא לוקח את זה, זה נעלם, לא שומרים שם דברים. זה היה ממש מרגש".

התקשורת הסנגלית אמנם התאהבה בלהקה, והאמנים המקומיים הנערצים על אילון וחבריו התלהבו מהפרשנות שלהם למוסיקה האפריקאית ונעתרו לבקשתם להקליט יחד, אך בישראל, הדרך להוצאת אלבום עוד הייתה ארוכה.

האלבום ממומן ע"י פרויקט 'הדסטארט'. מי תמך בכם בדרך להוצאת האלבום? מיהם האנשים שמשקיעים בכך את כספם?

"זה לא היה קל, להוציא את האלבום הזה ככה", אומר אילון, קריאף מוסיפה – "ממש לא", ושניהם מצחקקים בהקלה לנוכח כך שהפרויקט הושלם בהצלחה והאלבום הופק.

קריאף: "תשמעי, אני מאוד הופתעתי מהמעגל שלי, ממש. פתאום קלטתי שאני אדם נאהב, שיש מאחוריי מעגל של אנשים ששמו ממיטב כספם כדי שנוכל לעשות את זה. זה מאוד מרגש, ובכלל לא מובן מאליו".

אילון: "זה היה שילוב של המעגל האישי, באמת, וגם של פנייה לכל מיני גופים. דניאל הביאה את רוב האנשים באופן אישי, ואני יצרתי את הקשר עם הגופים השונים. היה כיף לגלות שגם אנשים פרטיים, שלאו דווקא מכירים אותנו, פשוט מתעניינים במה שאנחנו עושים, תומכים באמנות ורוצים לקחת חלק ביצירה שלנו. היה לנו הרבה מזל לקבל את התמיכה הזו".

אתה מדבר הרבה על מזל, תפרגנו לעצמכם קצת יותר - יש כאן, מעבר למזל, גם הרבה התמדה ועבודה קשה.

"תראי, כשאתה שם לעצמך יעד ואתה מבין שזה החלום שלך, אתה לא יכול פשוט להעלות קמפיין גיוס ולראות מה קורה – כן יצליח, לא יצליח, כן יתעניינו, לא יתעניינו. אז עושים מה שצריך, וזו באמת לא מעט עבודה. את יודעת, למדנו מהתהליך המון, בין היתר, גם ששום דבר לא היה קורה ושום דיסק לא היה יוצא, אם לא היינו עובדים על זה כולם יחד ובשיתוף פעולה אמיתי של חברי הלהקה.
 

"את יודעת, היום הרבה אנשים מתחילים לעבוד על פרויקטים ורק לקראת הסוף, כשהם רואים שחסר להם סכום יחסית קטן, הם פותחים פרויקט תמיכה ב'הדסטארט' ובאתרים דומים, ואז למעשה, הזמן שבין התמיכה ובין השלמת הפרויקט מאוד קצר. אנחנו באמת היינו צריכים את המימון הזה מאפס, ולא הייתה לנו שום יכולת להשלים את זה ללא התמיכה. לכן, זה לקח זמן, כמעט שנתיים, ואנשים שתמכו בנו התחילו לשאול אותנו איפה האלבום. אז הנה, האלבום כבר כאן, וממש לאחרונה שלחנו עותקים מודפסים לכל מי שתמך בנו, בהרבה תודה והערכה".

לפני שפניתם לגיוס הכספים באתר, ניסיתם לפנות לחברות התקליטים?

קריאף: "וואו, זה תהליך קשה. בחברות התקליטים אנשים נורא מחשיבים את השם - את צריכה שיכירו אותך, שתבואי כשכבר יש לך קהל, ואנחנו לא היינו במקום הזה. 

לפעמים, המוסיקה שאתה עושה יכולה להיות על הפנים, אבל יש לך שם, אז מסתכלים עליך. אנחנו יודעים שזה לא מעיד שום דבר, אבל יש מן הסכמה רווחת בקרב האנשים שלוחצים על הכפתורים, שכדי להוציא אלבום אתה צריך שכבר יהיה לך שם".

והנה, בדרך שלכם, אחרי שנתיים של עבודה, הוצאתם את האלבום. מה עכשיו? מהו היעד הבא?

אילון: "וואו, יש לנו משהו כמו חמישים שירים בעשייה, מלא סקיצות, הקלטות, זה אינסופי. יש שיתופי פעולה שנעשים כרגע, למשל עם דין דין אביב, ועוד מלא דברים במקביל. אז מכאן, נמשיך הלאה לחומרים חדשים ולמוסיקה חדשה.

"אנחנו גם מתכננים להוציא קליפים לכל השירים ולהגיע לכמה שיותר אנשים, ונקווה שיקרה מה שקורה לפעמים, הרגע הזה שבו יושבים אנשים, נחשפים לשיר או לקליפ שלך, ומתאהבים בו, מתאהבים במוסיקה שאתה עשית".

 

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...