הזירה הלשונית: בוז'י מתפקד לאפסניה הפוליטית
הצבא מספק לפוליטיקאים תחמושת אבל הם מעדיפים להשאר בניאונים, ישראלים רואים את סין באנגלית רהוטה והאתונות של אייזנקוט מסרבות לרדת מסדר היום. הזירה הלשונית סוגרת שבת
סיסמת הימים האחרונים היא של בוז'י הרצוג: "צריך לאפסן את האגו". היא צצה בהכרזה על הרוטציה בינו לבין ציפי לבני, ולפני כן כשהתייחס לצורך לשריין מקומות לאנשיה ברשימה לכנסת. הפועל "לאפסן" נגזר מן האפסנאות הצבאית, שהיתה גם שמו של חיל מיוחד, חיל האפסנאות, עד ששודרג לאט"ל, אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה, עדות למעמדו הנמוך של האפסנאי בשרשרת המזון הצבאית. האפסנאות היא גלגול של המילה התלמודית אפסניה, שפירושה אספקת מזון, בדרך כלל לצבא. זו התגלגלה ממילה יוונית העוסקת באספקת דגים, מקור ממנו הגיעה גם המילה הצרפתית poisson והמילה האנגלית fish. "לשריין" הוא פועל חדש שמקורו במילה המקראית שריון. מסתבר שלעקרון השריוּן ותק לא מבוטל, וכבר ב-1944 נכתב ב"על המשמר" על הצעה לשריין מקומות לעולים חדשים בהסתדרות ובמוסדות המדינה שבדרך.
עוד כותרות ב-nrg:
• שקר הסקס: הביזיון הגדול בתולדות התיאטרון הלאומי
• אקסודוס - אלים ומלכים: כריסטיאן בייל מכת מצריים
• מלחמת דתות: מדריך מזורז לבלגן בעיר הקודש
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הצבא מספק לפוליטיקאים עוד ועוד תחמושת. כבר בממשלה קצרת הימים הזו שמענו את בנט מודיע למערכת הביטחון שהיא "צריכה להיכנס מתחת לאלונקה ולשאת בנטל הקיצוצים". ציפי לבני טענה ש"לא רק אשר וחיים (החרדים) צריכים להיכנס מתחת לאלונקה, גם אלקנה ונריה (הדתיים-לאומיים) צריכים להמשיך ולעזור לסחוב אותה במשך שירות מלא".
דימוי נפוץ עוד יותר, שחזר גם בממשלה הנוכחית ופופולרי בסכסוכים הפנימיים במפלגת העבודה הוא "לירות בתוך הנגמ"ש". את השימוש האפקטיבי ב"אחי" אימץ נפתלי בנט משיח החיילים, שחדר חדירה יפה לאזרחות. את האתנחתא הקומית סיפקה מירי רגב, שאיימה לא מזמן על משה גפני שהיא תעשה לו "סמיכות שכיבה". את חילופי ההברות למדה משייקה אופיר, אבי "זהג נהיר" ו"שבורית זכוכה". אז נאמר שלום ללימור לבנת הפז"מניקית, לחברי הכנסת החדשים שעוד לא התנדף מחליפותיהם ריח הבקו"ם וכבר הם נאלצים למלא טופס טיולים. עוד 96 יום, יא מנאייק!!
הדלתא של הניאונים
הפסיכולוג הצבאי עמיר סנדר הוא בעל אוזן כרויה לשפה הצבאית ועורך בה מחקרים, בעיקר בשפת קצינים. במאמר שפרסם עתה יחד עם אבינועם חקלאי בכתב העת "אנליזה ארגונית" הוא מספר על כמה ביטויים אופייניים לעולם הקצינים. בשיח הקצינים, כותבים השניים, כל עניין שבו עוסקים הוא "אירוע", גם אם אין לו כל קשר לפעילות צבאית. מונח צבאי נפוץ וותיק הוא "בניאונים", שפירושו, במשרדים מוגנים ולא בשטח, והוא מתייחס באסוציאציה עכשווית לנאום הפורש לפיד: אלה היושבים בניאונים הם "מנותקים". סנדר וחקלאי קובעים שהשימוש הזה בשפה יוצר מציאות: כל מי שאינו נמצא "בשטח" הוא "מנותק", ולכן אין להקשיב לו.
המאמר מציג שורה של ביטויים צבאיים שנלקחו מעולם הניהול הקפיטליסטי. דוגמאות: "מודל הקיום", "נקודת העבודה", "התכנסות", "מדרגות הפעולה", "וקטור המשא"ן", "מה הדלתא, הערך המוסף", ועוד. "התכנסות" היא דוגמה למכבסת לשון, פירושה צמצום כוח אדם, כלומר, פיטורים. ויש גם אירוניה, במשפט האהוב על קצינים: "זה לא אישי, זה פרסונלי". את התוצאה אפשר לשמוע במפגשי מפקדים בכירים וזוטרים עם מפקדים וחיילים ביחידות מילואים, הקצין מדבר בשפת קצינים, המילואימניקים צועקים לו: "תרגם לנו".
העיר עם האוזן הגדולה
אייל שביט ויעל ברוייר, שני ישראלים החיים בברייטון שבאנגליה, יצרו בהוצאת פיטנגו מיזם חינני להוראת עברית לזרים. הם בחרו מילים באנגלית הנשמעות כמו מילים בעברית (ולהיפך), ויצרו מהן משפטים דו לשוניים. את המשפטים ליוו באיורים של אוברי סמית, והתוצאה היא ספרון חביב בשם Hilarious Hebrew, בתרגום חופשי: עברית מד-הי-מה.
כמה דוגמאות:
?Have you seen the great wall of china
הסבר: המילה סין באנגלית קשורה לראייה, בעברית היא שמה של מדינת הענק האסיאתית.
ואיך עולים על גבעה?
!Give a little push, we’re almost at the top of the hill
ואיך שתיין מתייחס בשאט נפש לאלכוהול?
He treat his boose with contempt
עוד פרטים ורכישה באתר הספר
עוד בענייני פוטש, אתונות ואייזנקוט
יהודה זיו, איש שמות היישובים, כותב בעניין שם משפחתו של הרמטכ"ל המיועד אייזנקוט: "אני חשבתי תחילה, כי אין זה אלא שם ערבי – שם משפחה מקובל. אזניק הוא בערבית רביד לצוואר אשה – ולהבדיל אלף אלפי הבדלות, גם מרדעת לצוואר חמור. אפשר, ששם המשפחה של אותם 'עושי רבידים או מרדעות', בלשון ריבוי, היה לפיכך אזניקאת, אך פקיד-העלייה האשכנזי, המיוגע משפע עולים חדשים בנמל חיפה ומצליליהם המשונים של שמות משפחותיהם, שמע כאן לכאורה מן ההיגוי המרוקאי את השם 'אייזנקוט'.
ואם כבר מדברים על החמור, פול אוגדן מתייחס למילה אתון, שנזכרה בהצגת ספרו פרשת השבוע של ניסן נצר: "באנגלית שמו של החמור הוא ass, ומילים דומות קיימות ברוב שפות אירופה. המילים נשאלו מהמילה הלטינית, asinus. החמור בוית לראשונה בצפון אפריקה ואולי בבבל של פעם, לפני כ-3,000 שנה, והמילה אתון קיימת בשפות שמיות נוספות. מאחר ש-tו-s נוהגות להתחף ביניהן, לא מופרך להניח שמקורה של המילה ass הגיע מהשפות השמיות דרך הלטינית". לחיזוק הרעיון יש להוסיף שגם שמו של הגמל התגלגל לשפות אירופה, כגון camel, מהשפות השמיות.
שאלות: התאו אוכלת פשטידה? לגמרי!
עודד כותב: "שתי מילים שאני לא מצליח להבין מאין הן נגזרות: נברשת ופשטידה"?
'נברשת' היא מילה תלמודית שהתגלגלה מהמילה הארמית נברשתא, שמקורה אינו ברור. בערבית מצויה מילה דומה, ניברס, השאולה מהארמית. 'פשטידה' היא מילה עברית, אך מקורה לועזי, מהמקור הזה התגלגלו בשפות שונות גם הפסטלים והפסטות. במקור פירוש הפועל הוא pastos, לנצנץ, שכן המאפים הקדומים "נצנצו נצנוצי מלח".
גילה וכמן שואלת: מתי שינתה המלה 'צייתן' את משמעותה מ'מצותת' (בלשון חז"ל) למשמעות הרווחת היום (ממלא הוראות בדבקות)?
במשל המפורסם אודות איברי האדם נאמר שהאשה לא נבראה מן האוזן "שלא תהי צייתנית", וכאן המשמעות היא 'סקרנית'. המשמעות המקובלת היום גלומה בפועל התלמודי 'לציית', שפירושו לשמוע בקול מישהו. נהוג לטעון שצייתן במשמעות הזו היא מילה חדשה, אך מילון אבן שושן מראה שהיא מופיעה כבר בלשון חכמים. שתי המשמעויות קשורות להקשבה (ומכאן גם ציתות), וקרובות למילה הערבית צ'ות, שפירושה קול.
אלכס שפי שואל: מה מקור הביטוי "אינו מתכתב עם המציאות" ומה פירושו? האם זה דומה ל"אינו עולה בקנה אחד עם המציאות"?
"אינו מתכתב עם..." פירושו אכן "אינו תואם ל...", ומדובר בהשפעה אנגלית מובהקת: correspond באנגלית פירושו גם בהוראה כללית, מתאים או תואם למשהו, וגם בהוראה מיוחדת: מתכתב עם מישהו. התכתב העברי הקשור במקורו להחלפת מכתבים ספג את המשמעות הנוספת, הכללית, מן האנגלית. מהלך סמנטי מסוג זה קרוי שאילת משמעות, ויש לו דוגמאות רבות בעברית החדשה.
עמירה הגני שואלת: איך נכון לומר: מילגות או מלָגות?
על פי הנחיות האקדמיה הצורה הנכונה היא מְלָגות, ויש גם צורה משנית: מִלגאות. עם זאת, מילים במשקל הזה ודומיו נהגות יותר ויותר בעקבות צורת היחיד, כמו קַסְדָה/קַסְדות (ולא על פי התקן, קְסָדות) ויש לראות ב'מִלגות' צורה נהוגה גם אם לא תקנית, עדיין.
ג'קי יונגמן שואל: מהו הכתיב של המילה "מנהל" (מלשון אדמיניסטרציה)? האם כדי להקל על הקורא מותר לשבץ 'י', דהיינו - "מינהל".
לפי כללי הכתיב חסר הניקוד מילים במשקל הזה ייכתבו בלי י', ורצוי לנקד את מ' בחיריק. נכון שמנהל יכול להיקרא גם מְנַהֵל, אבל כמעט איש אינו נוהג לכתוב 'מיכתב', לכנות את התנ"ך מיקרא, ואת המושב בפאתי תל אביב מישמר השבעה.
יצחק ריס כותב: אולי תוכל להסביר לי מה כל כך מפריע לי בשימוש החדש למילה "לגמרי": "נהנית מהסרט? לגמרי".
"לגמרי" במשמעות "בהחלט" היא צורה דיבורית מקובלת, בעיני יש לה חן רב. אין הבדל משמעות בינה לבין "בהחלט", פירוש שתיהן הוא "באופן סופי ושלם". מה שמפריע לך כנראה היא ההגייה המלעילית של המילה, האופיינית לשפת דיבור. צריך לזכור "לגמרי" היא מילה ארמית-תלמודית, וקשה לקבוע מסמרות איך היא נהגתה בימי התלמוד.
אבשלום בן השבוע שואל: איך אומרים, חמישה מטבעות או חמש מטבעות?
אבשלום, שאלה נהדרת, מפני ש'מטבע' היא מילה מעניינת: היא גם זכר, וגם נקבה. לכן שתי הצורות נכונות: חמישה מטבעות (בזכר), חמש מטבעות (בנקבה). בדרך כלל נאמר 'חמש מטבעות', גם מפני שהסיום של המילה מטבעות הוא סיום של נקבה.
דניאל שואל: מאז שבני הקטן נולד אני רואה הרבה תכניות לפעוטות וביניהן תכנית בשם "איזה כיף בחווה". בתכנית האחרונה, הילדים למדו על התאו ועל חלב תאו ונאמר שם: "הנה אנחנו חולבים את התאו". האם יש שם לנקבת התאו?
תאו היא בעל חיים מקראי, וכפי שנכתב במדור הקודם בדרך כלל שמות בעלי החיים בתנ"ך הם דו מיניים, בוודאי במקרה זה. אפשר לחדש ולקבוע ששמה הוא "תואה", אבל לא חובה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם