חוק ואי סדר: הרגעים שהאירו לנו את השנה
היא תזכר בעיקר בזכות הטלטלה במערכת הפוליטית ומבצע צוק איתן, אבל 2014 הביאה איתה גם לא מעט הברקות תרבותיות שלא נשכח לעולם. מחוק המוסיקאים שנתן תקווה לקליפ ששינה את חוקי המשחק, קבלו את הרגעים שהאירו לנו את השנה. חלק ב'
כמה פעמים אפשר לשמוע את רזי ברקאי (ערן זרחוביץ') מזמר בקולי קולות "אטילה", על פי מנגינת "רמאיה" של אפריק סימון, בזמן שאטילה שומפלבי (שרון טייכר) לא יודע את נפשו מרוב סבל? בתום מחקר אמפירי, אני יכול לקבוע חד-משמעית שהתשובה היא "אין סוף, כמה שיותר, ועוד פעם בשידור החוזר".
עוד כותרות ב-nrg:
בנות 70 ויותר גמישות מכם
הרב פרידמן ילמד אתכם הכל על סקס
הטיול הגדול: אהבה ותיעוב בלאס וגאס
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אחרי מסע זוגי ארוך שהתחיל ב"ציפורי לילה", המשיך ברדיו תל אביב וקפץ אפילו לביקור בערוץ 10, טייכר וזרחוביץ' מצאו את מקומם ב"חותרים למגע" של גלי צה"ל, הדבר הכי מצחיק על גלי האתר ובכלל. דיאלוגים נהדרים באולפן, שירי טראש ישראלים (מי אמר "טאקו" ולא קיבל), ושרשרת אדירה של מערכונים מפילים מצחוק, שמבססים את מעמדו של ערן זרחוביץ' כאחד הקומיקאים המבריקים בארץ. הכלל "נא לא להפריע בין שתיים לארבע" כבר לא ממש אקטואלי, אבל בימי חמישי, כשהתכנית משודרת – הוא אקטואלי מתמיד.
איתמר רייצס
אם כי נראה כי כבר מזמן עבר זמנם של קליפים מעניינים ומיוחדים (הכוחות העל-טבעיים שבאמצעותם כוכבניות עושות טוורקינג לא נחשבים), לפחות הייתה זמרת פופ אחת השנה אשר ניסתה לשנות את פני הדברים.
סיה, עם אחד השירים המצליחים של השנה, Chandelier, פינקה אותנו בקליפ שכבש את לבנו וגרם לנו להאמין שוב שלא כל קליפ פופ חייב להיות זול ומיני. מאדי זיגלר, רקדנית מקסימה בת 11, תפסה את מקומה של סיה בקליפ והפכה בניין עגום וריק למלא חיים תוך כדי ריקוד מכל הלב (בין אם זו מעין מטאפורה לחיים, נשאיר להחלטתם של הצופים).
לא פלא שמעבר למאות מיליוני הצפיות ועשרות הגרסאות והפארודיות בכל תוכנית מערכונים שמכבדת את עצמה, הקליפ גם זכה בפרס הכוריאוגרפיה בטקס פרסי המוזיקה של MTV, ועתה אף מועמד לגראמי. מבחינתנו הוא כבר זכה.
נטליה ירמין
זו הייתה שנת המהפכה החינוכית. גוף השידור שנתפס עד כה כשמרני ולא מעודכן, הצליח בין רגע לעלות על נוסחת הקסם שמשכה את דור הסלפי המתפתח, בזכות שילוב
ילדים קיבלו גישה חופשית לתכניות כמו "החפרנים" עם דודו ארז, שהשתמשה בהומור עדכני כדי לגרות את הילדים למדע והיסטוריה, דרך "שרגא בישגדא" המשעשעת עם מוני מושונוב ועד ל"דן ומוזלי" התמימה בניחוח של פעם, ויכלו לצפות בכל התכנים האלו ברצף או להפסיק באמצע, לפי בחירתם. הרי הילדים של היום (בדיוק כמו המבוגרים שפשוט קוראים לזה בינג') מעדיפים את הבידור שלהם בלחיצת טאץ' - מתי שיבחרו וכמה שיבחרו, והחינוכית הצליחה למצוא את הפתרון המושלם בעבור ההורים שזעמו על שיר הסלפי, וכעת מתבקשים להפקיד את ילדיהם מול היוטיוב. בכל זאת, טלוויזיה זה פאסה.
ג'וני דוב
את השנה הזו האיר באור יקרות חוק המוסיקאים, המזוהה עם איה כורם, שעבר לאחרונה בקריאה ראשונה בכנסת, ויש לקוות שיעבור גם קריאה שנייה ושלישית וייכנס לתוקפו.
סנדרסון, שלומי ברכה וירדנה ארזי: אנחנו לא עבדים
במידה ויאושר, תהא משמעות הדבר שחברות התקליטים לא תוכלנה לכבול אליהן את האמן ואת תבואתו המוסיקלית לפרקי זמן ארוכים במיוחד, העשויים להגיע אף לעשרות שנים, באמצעות חוזים דרקוניים.
נשמע כמו דבר בסיסי ומובן מאליו? מתברר שממש לא, ויצירתם של אמנים, עליה הם שוקדים ועמלים, כמוה כנס פך השמן – חברות התקליטים יכולות להתחמם לאורה במשך פרק זמן מפתיע באורכו.
כמו חוקים רבים לפניו, לחוק המוסיקאים הישג כפול – הן, כאמור, שמירה על זכויותיהם של האמנים אל מול חברות התקליטים, והן העלאת מודעות בקרב הציבור לכך שניתן וצריך לפעול, לחולל שינוי ולהילחם בעוולות כאלה ואחרות. היום אלו חוזים הנחתמים עם מוסיקאים, מחר זה יהיה דבר אחר. לא חסר מה לשנות, וההתקדמות בנושא גורמת לכולנו להיווכח בכך שמאמצים לשינוי, המגובים בנחישות ובאורך רוח, עשויים לשאת פרי.
איילת קליין כהן
השירים וההופעות שיאירו לכם את חנוכה
כנסו לחלק הראשון בפרויקט הרגעים שהאירו את השנה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם