יוכי ולינור מתחזקות כל הדרך למיליון
מאחורי הבלונד, הגוזיות והדיבור המאנפף, מסתירות יוכי ולינור מ"המירוץ למיליון" סיפור חיים מורכב הכולל ילדות כואבת, חזרה בשאלה, חיפוש עצמי מתיש ולא מעט החלטות לחיים. מזל שהמירוץ הגיע כדי לתת להן סוף–סוף חיבוק מהסביבה
עוד כותרות ב-nrg:
לינור: חלק מהשמאל אוחז באידאולוגיה הזאת מטעמי אופנה
הזירה הלשונית: שום דבר אישי בעד או נגד ביבי
חייב את הבמה: אוהד שרגאי מתחבר לילד הפנימי
אם לומר את האמת, קשה לרחם על מוחמד בכרי
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
המירוץ שלהן החל הרבה לפני שהוזנקו עם עוד 13 זוגות למסע אתגרי חובק עולם וזכו לתיאור הפלקטי "חברות חוזרות בשאלה". יוכי אפוליאון נולדה למשפחה חרדית ברוכת ילדים, עזבה בגיל 15 את הבית וחזרה בשאלה. לינור פחימה עשתה מסלול הפוך ואז חזרה שוב: הוריה התגרשו כשהייתה בת שבע, היא חוותה חרמות בבית הספר ומצאה נחמה בין דפי הסידור. לאחר מכן התחזקה ואז נחלשה. שאלה של מינונים וגישה לחיים, כפי שהיא מסבירה.
במירוץ למיליון הן אמנם רצות עם מכנסי טייטס קצרצרים וחזיות ספורט, אך גם נושאות סידור, אומרות "שמע ישראל" לפני כל משימה, מאמינות בקב"ה שיצליח דרכן, וכדי לקבל תגבורת — הן גם מביאות את רבי בנימין למשימות. אם יצא לכם להיתקל באנשים שאיבדו את המפתחות למכונית, והם הולכים מהורהרים בבית וממלמלים לעצמם: "אמר רבי בנימין הכול בחזקת סומין עד שהקדוש ברוך הוא מאיר את עיניהם", זה כנראה בזכותן.
בואו נסגור את הסיפור עם רבי בנימין. מה העניין?
יוכי: "אנחנו מאמינות שמלבד ברכה, כשאתה רוצה משהו ומאמין בו, הוא יקרה לך. במקרה של סגולת הרב בנימין, מדובר בפסוק שאומרים כדי למצוא משהו שנעלם. זה משהו שגדלתי עליו, השפעה מהבית".
לינור: "אנחנו מאמינות שהסגולה הזאת עזרה לנו במירוץ בהמון סיטואציות".
בתור חוזרות בשאלה, אתן די מחוברות לדת.
לינור: "אני אומרת 'שמע ישראל' ותמיד נמצאת עם הסידור צמוד אליי. אלו דברים שמלווים אותי כל יום בחיי. גם אם תראי אותי בבגד ים ובשורטס. האמונה היא בלב, לא חייבים להיות כל היום בבית הכנסת ולהגיד 'אני דתי ומאמין באלוהים'. זו ממש לא התחפושת. אני מאמינה בלב אפילו יותר מבן אדם הכי דתי בעולם. זה בא מהנשמה. או שיש לך את זה או שאין".
באדיבות רשת
יוכי: "אני לא רואה בזה דבר רע, להפך. כל אחד בוחר את דרכו. אני גם לא אוהבת שמקטלגים. אני אדם ככל האדם. העובדה שבאתי מרקע יותר סגור נתנה לי כלים. לא התחלתי בתהליך של חזרה בשאלה מתוך מקום לא מאמין, אלא ממקום נוח. אחרי שאת עוברת דבר או שניים בחיים ואת כבר לא נמצאת בחברה הקושרת הזו ולא מחויבת לקודים, אני לגמרי מאמינה. אני שומרת חגים וצמה צומות. אמנם למירוץ באתי ממקום קצת פחות מאמין, אבל לינור חיזקה אותי".
לינור: "גם מקצינים את המצב. את או חוזרת בשאלה או חוזרת בתשובה, תמיד עם סימן קריאה".
יוכי: "אין באמצע. כשאומרים דתל"שית, זה כאילו התנצרת, כאילו את לא שייכת יותר לשום זרם. אני אישית לא מרגישה כך. אני לא חיה בתכתיבים של אף חברה ואף אדם. לא משנה אם קוראים לי 'חוזרת בשאלה', או 'הבחורה שהולכת עם חולצת בטן ומאמינה באלוהים'. אני יודעת מי אני, מה עשיתי, מה עברתי, איפה אני נמצאת ובמי אני מאמינה. יש אלוהים אחד ובו אני מאמינה, וזה מספיק לי".
בשבועות האחרונים עובר עליהם גל של אירועים, ולא רק בגלל האהבה שהן מקבלות ברחוב. לינור התחתנה, ואז אושפזה בבית החולים בשל אבנים בכליות. השבוע עדכנה שהיא בהריון.
הרבה אירועים בתקופה קצרה.
"נכון, יצא ככה", אומרת לינור. "אני כבר לא מאושפזת ומרגישה מעולה. שמחה ומאושרת מההריון. זו המתנה הכי טובה שקיבלתי".
לינור מתגוררת בקריית אתא ומחזיקה עסק בתחום הטיפוח. יוכי גרה בגבעתיים ועובדת במשרד היי–טק ("למדתי משפטים ועצרתי. אני מקווה לחזור לזה"). במציאות, כמו על המסך הקטן, הפינג פונג המילולי ביניהן לא עוצר לשנייה. מין הומור פנימי שמצליח מדי פעם גם לפרוץ החוצה.
הן הכירו לפני כשנתיים במועדון תל אביבי. "יוכי עבדה בסוכנות דוגמנות, פנתה אליי ואמרה שנראה שיש לי את הנתונים המתאימים", נזכרת לינור. "כבר מההתחלה היה בינינו קליק. כל הערב בילינו יחד, צחקנו ונהנינו. אנחנו מאוד שונות באופי, אבל יש משהו שמחבר בינינו".
לינור: "אמרנו בפרק הראשון שאני המעצבנת והיא המתעצבנת, זה היה מצחיק".
יוכי: "כשאני חושבת על מה שאמרנו, זה באמת נכון. את מעצבנת אותי ואני מתעצבנת, זה תמיד ככה".
לינור: "לא יכול להיות להפך? שאת מעצבנת אותי ואני מתעצבנת?".
יוכי: "לא! כי כשאת מתעצבנת, אני כבר עצבנית רצח".
לעבר שלהן יש חלק מרכזי בחברות שנרקמה. לינור היא הדברנית (יוכי: "אני אוהבת שלינור מדברת, ואני מגבה אותה במבט"), חברותית ופתוחה. היא גם הראשונה לספר היכן גדלה ומה השתבש בדרך. "הבית שבו גדלתי היה מסורתי, אחות בכורה לארבעה אחים ואחיות. כשההורים התגרשו, עברנו מהמרכז לקריית אתא ואני הפכתי להיות אמא קטנה. הייתי עוזרת עם האחים שלי ומטפלת בהם. לא היו לי הרבה ברירות, החיים מובילים אותך".
כעבור שמונה שנים, אמה התחתנה בשנית ונולד אחיה הצעיר.
החיבור למקורות החל במפגש מקרי ברחוב. "מישהי ניגשה אליי, נתנה לי סידור והציעה שאקרא מתי שייצא לי. הייתי בכיתה ג' ומיד התחברתי. בימי שישי הלכתי לבית הכנסת בחצאית, אבל אם מישהו היה רואה אותי, הייתי מה–זה מתביישת. רצתי מהר כדי שלא יחשבו שאני דתייה. במהלך השנים אבא שלי חזר בתשובה וניסה לקרב אותנו לדת. תמיד היה קשה לי עם הצניעות. זה גם המקום שהכי קשה לו איתי".
אמרת בתוכנית שאם אביך יראה אותך בטלוויזיה הוא יתכחש לך.
"נכון, אבל הופתעתי מתגובה שונה. הוא מאוד פרגן ואמר שהיה שמח לראות אותי, רק יותר צנועה. אבל הוא תמיד גאה בי. לא ביישתי אותו בשום דרך".
בילדותה חוותה פעמיים חרם מצד הילדים בכיתה. היום היא נמצאת במקום אחר, אבל הילדה מאז מייחלת לתיקון. "מאז שסיימתי את הצבא אני עוסקת בתחום הטיפוח ולמדתי שנתיים הוראה לגיל הרך בחינוך המיוחד. עכשיו אני רוצה לחבר בין השניים. אני רוצה להציע ליוכי להקים ארגון למען שוויון בבתי הספר.
"החרם שעברתי בילדותי חקוק לי עד היום בזיכרון. לא להורים וגם לא למורה יש כלים להתמודד עם ילד שאינו רצוי בכיתה. אני רוצה להעביר שיעורים בכיתות ולנסות למנוע מילדים להגיע בבוקר לכיתה עצובים".
יוכי: "גם בציבור החרדי עושים חרמות, למשל אם מישהו במשפחה חזר בשאלה. זה דבר שאני סולדת ממנו. אם ילד אחד בחר לצאת מהזרם, למה השם של האחים יורד בשידוכים או שבבתי ספר נחשבים ובסמינרים לא מקבלים אותם? זה בדיוק כמו חרם. את מגיעה לשכונה או ליישוב וכולם מרכלים עלייך. השכנים, במכולת, בבית הכנסת. אבא שלך נאלץ להתבייש בך בגלל שהחברה מתביישת בו".
לינור: "זה לחיות בחרם כל הזמן".
לעזוב את הבית
יוכי יודעת על מה היא מדברת. היא נולדה במשפחה חרדית אדוקה עם 12 אחים ואחיות. "גדלתי וחונכתי כחרדית במשפחה חמה וטובה. בגיל 15 פגשתי בחור והתאהבתי בו, אבל הייתי בחברה שלא מקבלת את הדברים האלו כי 'בן 18 לחופה'. רק בגיל 18 ורק בחופה וקידושין, אז עזבתי את הבית, וכשנתיים אחרי התחלתי בתהליך של חזרה בשאלה".
לעזוב בית בגיל 15 זה לא פשוט, איך מתמודדים עם העולם שבחוץ?
לינור: "היא בחורה מאוד אמיצה".
יוכי: "אני חושבת שמי שאני היום זו תוצאה של המון דברים שעברתי לבד ושקרו לי במהלך הדרך. לא תמיד היה מי שהנחה אותי לדרך הנכונה, אבל זה משהו אישי שאני מעדיפה לא לדבר עליו. מה שהיה היה, ואני תמיד מסתכלת קדימה. אני לא מסתירה שעברתי תהליך. אני נראית לפעמים בן אדם חזק יותר, מבין יותר, אולי אני יותר אישה מכל ילדה בת 24".
לינור: "יותר חשדנית".
יוכי: "גם. אבל אין מה לעשות, אני שמחה ממי שאני, וזהו".
איך המשפחה קיבלה את הדרך שבחרת?
"יש לי הורים מקסימים, אבל זו משפחה שחיה בחברה עם קודים ברורים ויש דברים שהם קו אדום. מי שחוצה אותם מוצא אל מחוץ לגדר. המשפחה שלי השתדלה להיות שם בשבילי, אבל את התהליך הזה עברתי לבד".
יש משהו שאתן מתגעגעות אליו?
יוכי: "לחצאית הפליסה שלי בסמינר" (צוחקת).
לינור: "כנראה שהגענו לאן שהגענו כי אנחנו כבר לא מתגעגעות להרבה דברים".
ההחלטה להשתתף בעונה הרביעית של תוכנית הריאליטי המצליחה "המירוץ למיליון" (רביעי ומוצ"ש בשעה 21:00, "רשת" ערוץ 2) היה הרעיון של יוכי. "הייתי בליל הסילבסטר בלונדון עם כוס יין במרפסת, וחשבתי עם מי אני רוצה ללכת למירוץ למיליון. פתאום עלתה לי לינור. כאילו, אין יותר מתאימה ממנה. הכי משוגעת, מצחיקה, בדוק שהכול יעבור איתה טוב, היא חכמה, שנונה, מבינה עניין ומגדילה ראש".
לינור: "חיים שלי... האמת היא שהשלמנו אחת את השנייה. אני יכולה לומר את אותם הדברים עליה. לא הייתי הולכת למירוץ בלעדיה".
יוכי: "שלחתי לה הקלטה בווטסאפ: 'לינור בא לך לעשות איתי את המירוץ למיליון?' והיא ענתה 'למה לא? בכיף'. באנו להילחם ולהוכיח שאנחנו יכולות לקחת את הכסף".
חששתן לפני כן שזה לא יתאים לכן? שתריבו?
יוכי: "היינו באופוריה. מאוד האמנו ורצינו את זה. החששות התחילו רק שנייה לפני. האם נסתדר, האם נדע לנווט".
לינור: "מה יהיה כשנריב, איך נצטייר בעיני כולם".
יוכי: "שנייה לפני, את מבינה שאת עומדת להיכנס לסיר לחץ".
לינור: "את נמצאת שם כל הזמן במצבי קיצון. בעונות הקודמות אחיות רבו, אז מן הסתם חברות, אבל תוך רגע מתעשתים ומבינים שצריך להמשיך".
איך התכוננתן, מלבד ההצטיידות בגרדרובת ספורט?
לינור צוחקת: "לקחנו מאמן כושר פרטי ושילמנו לו אלפי שקלים".
יוכי: "אני אוהבת כושר ומתאמנת תמיד. חודשיים לפני הזעקתי את לינור לאימוני כושר. אמרתי לה: 'את חלשה, אני צריכה לחזק לך את השרירים'. חודשיים התאמנו אינטנסיבי כל יום בחדר כושר".
מהתגובות ברחוב הן הופתעו. "נראה שאנשים מתחברים אלינו", אומרת לינור. "אמרו לי אפילו שרואים עלינו שעברנו משהו בחיים. לא ציפיתי לשמוע את זה. לרוב אומרים שאנחנו פייטריות, תותחיות ושאנחנו יפות".
אולי הפתעתן כי ציפו ל"בלונדיניות".
לינור: "כבר כתבו עלינו 'לא רק בלונדיניות'".
יוכי: "גם בר ואינה היו בלונדיניות ובכל זאת לקחו את המיליון".
איך הקשר עם המתמודדים האחרים?
לינור: "במירוץ עצמו אין הרבה זמן לאינטראקציה כזאת, אבל במשימת הדו קרב בגיאורגיה, התאומים הצליחו להדהים ולהפתיע אותי באצילות בכך שהם ויתרו לנו בקרב. זה מעורר השתאות והערכה רבה. אני לא יודעת אם שאר המתמודדים היו עושים דבר כזה למעננו".
יוכי: "גם אנחנו עזרנו לזוגות אחרים. תראו בעצמכם".
לינור: "בכלל, אנחנו בקשר עם כל הזוגות. הם מדהימים ואנחנו כמו משפחה אחת גדולה".
מה הדבר הראשון שעשיתן כשחזרתן לארץ?
"עלינו על המשקל", לינור אומרת בחיוך.
יוכי: "אני עליתי כבר בבדיקה של המזוודות. בכל פעם שהיה צריך לשים את התיק, קודם אני עליתי על המסוע".
לינור: "הדבר הראשון שעושים הוא שמתחילים לאכול. אני מיד אכלתי".
יוכי: "אני התחלתי לדבר וסיימתי רק לאחר שבוע. הייתי בכזה אדרנלין. אבל שבוע אחרי, נכנסתי לשוק חיי".
מה תעשו עם המיליון במקרה שתזכו?
לינור: "אני חושבת שאתרום לבית כנסת. סתם, סתם. אם נזכה, זה לא יהיה מיליון, כי אחרי מיסים נשאר רק 750 אלף שקל ואת זה צריך לחלק לשתיים".
יוכי: "זה נראה כאילו שאת לא רוצה את הכסף".
לינור: "ממש לא. אני רוצה שיבינו שאין הרבה תכנונים. אשים את הכסף בצד ואז אתכנן. אולי הייתי קונה בית ומשדרגת את העסק, ויוכי בטח הייתה פותחת חנות בגדים או עסק אחר משלה. אני שונה ממנה. אצלי קודם בית ומשפחה, היא רק בתחילת הדרך".
יוכי: "אני רוצה להגדיל את ההון. לשים אותו על בית בקריית אתא?!".
לינור: "למה בקריית אתא? אפשר לקנות במגדלי Yoo".
יוכי: "ב–350 אלף ב–Yoo? זה יספיק אולי למשבצת בלובי".
ספוילרים להמשך הן לא מוכנות לגלות, אבל בזמן שעבר מסיום המירוץ ועד לשידור העונה אצלכם בטלוויזיה, הספיקה לינור כאמור לספור את הצ'קים מחתונתה ("פאייטים, נצנצים, גלאם", היא מסכמת את החוויה). "בעלי איש עסקים בן 30 מהצפון, ללא ספק אהבת חיי. הכרנו לפני כשנה, רגע לפני כניסת שבת כשבאתי לקנות חלות במאפייה שבבעלותו. ישר היו לי פרפרים, ומאותו רגע לא נפרדנו", היא נזכרת.
"הייתה חתונה מרגשת. כולם בכו, ואני מאושרת, מאוהבת ושמחה. מצאתי את שאהבה נפשי כמו שאומרים".
יוכי: "אחזתיו ולא ארפנו, או משהו כזה".
לינור: "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה, ונהרות לא ישטפוה... בוז יבוזו לו".
יוכי: "את יותר חזקה ממני, מסתבר".
טוב, עד כאן פסוקו של יום. מה איתך יוכי, את בזוגיות?
יוכי: "לא".
לינור: "שלגון נמס יותר מהר ממנה (צוחקת). היא מחכה לאביר על הסוס הלבן".
יוכי: "ממש לא".
בפרק הראשון אמרת שלא מתחילים איתך, זה השתנה עכשיו עם הפרסום?
יוכי: "אהבתי את העריכה של התוכנית", היא אומרת בציניות. "מהרגע שהתוכנית עלתה, אני מקבלת כל יום מאתיים הודעות בפייסבוק 'מעריץ אותך', 'מעריץ שלך', ולא נעים, אני לא עונה לאף אחד".
לינור: "בטח שישדרו. עומדת פצצה מול המסך ואומרת 'איתי אף פעם לא מתחילים'".
יוכי: "בגדול אני לא טיפוס שאפשר לגשת אליו. אני משדרת רתיעה וקור. אני באמת כזו. אני לא אבוא ואפתח בפני כל אחד. מי שרוצה לכבוש אותי יידע איך לעשות זאת, אני סומכת עליו".
לינור: "הוא צריך במינימום לתלות שלט באיילון 'יוכי, תני לי את המספר שלך' ואחר כך לבוא אליה עם כדור פורח".
יוכי: "את עושה בושות, עכשיו באמת אף אחד לא יתחיל איתי".
כנסו לדף הפייסבוק של מגזין מוצש
ובקרו גם בדף הפייסבוק של nrg תרבות
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם