ראשי » תרבות » טלוויזיה

פולישוק סוגרת עונה: הישג ענק של שמואל הספרי

חשיפת הפוליטיקה הישראלית במלוא כיעורה, בתהייה עד כמה זה משקף את המציאות וידיעה די ברורה שהתשובה היא "מאוד", הייתה אחד הדברים הטובים בטלוויזיה. את המקום של "פולישוק" יחליפו כעת הפוליטיקאים האמיתיים שלנו, וזה הרבה פחות מצחיק

אחרי שכבר הבטיח לוויקי מזכירתו/אהובתו שהוא מתפטר משלל תפקידיו המיניסטריאליים, השר רובי פולישוק נותן את נאום חייו בוועידת השלום הכלכלי בקפריסין. האנגלית שלו מצוחצחת להפתיע, הקהל יוצא מגדרו, הפמליה מרעיפה עליו אהבה, והמטוס הפרטי עומד להנחית אותו בישראל, עטור ניצחון.

עוד כותרות ב-nrg:
• נדיר: מנחם זילברמן מסביר למה ירד מהארץ
• מה יש לדוגמן המכוער בעולם להגיד על יופי?
• היוצר הישראלי שניצח את "משחקי הכס"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

אבל אצל פולישוק, כרגיל, משהו מתעקם בדרך. כמו רקדנית בלט שנותנת את מופע חייה, אבל במעמד ההשתחוויה נפלטת לה נפיחה אדירה. המטוס שמעמיד לרשותו המיליארדר סרוסי נעלם מן הרדאר, ובסצנת הסיום המצלמה מתמקדת על גלי הים. האם השר בעל תשע הנשמות יצליח לצאת גם מזה?
 
"פולישוק" סיימה אמש את עונתה השלישית, וככל הנראה גם האחרונה. עונה שעלתה שלוש שנים אחרי קודמתה, כמקובל בשוק הטלוויזיה המטורלל שלנו, שבו רק תכניות מעטות יודעות בדיוק האם ומתי ישובו לעונה נוספת. דווקא פרק הסיום הכפול, שהתחיל בחתונה מפתיעה ובכנס מינורי בנושא תנשמות והסתיים במפץ דיפלומטי גדול, לא היה אחד הגדולים של הסדרה המצוינת, ושל העונה השלישית המצוינת במיוחד. מפלס הצחוקים היה נמוך מבדרך-כלל, ולפעמים, כמו בקטע עם ארוסת בנו של ראש הממשלה (לא תקומה, השנייה. מי שראה יודע), זה גלש להגזמות ולאובר-אקטינג קיצוני. ובכל זאת, זה לא מפחית במאום מגודל ההישג של שמוליק הספרי.

שלוש עונות ליווינו את פולישוק, מהרגע שבו נכנס כמחליף זמני למשרד לקידום חברתי, דרך ההשתלטות על מפלגת מל"ל ועד מינויו לשר התח"ת בממשלת ישראל. שלוש עונות שבהן נחשפה הפוליטיקה הישראלית במלוא כיעורה, תוך תהיות נוגות "עד כמה זה משקף את המציאות", וידיעה די ברורה שהתשובה המדכאת היא כנראה "מאוד". שלוש עונות של סיטואציות אבסורדיות, תככים פוליטיים, והרבה שמות משונים, מתקומה שהרבני ועד בולי בובעס.

מבלי לגרוע כלום מאיכויותיו של מנשה נוי, שבאו לידי ביטוי גם בתפקידו כראש הממשלה בובעס, פרישתו הפתאומית לפני תחילת הצילומים, והקפצתו של ששון גבאי

  לתפקיד פולישוק, היו כנראה הדבר הכי טוב שקרה לסדרה. גבאי, שחקן שאין שבח מוצדק שלא הורעף עליו, בנה בצורה מושלמת את דמות הפוליטיקאי הטיפש-חכם, הלוזר-וינר, שלפרקים לא ברור איך חדל אישים כמוהו התגלגל לממשלה, ולפרקים מלמד את כולם מאיפה משתין השר. הוא נעזר בטקסטים החדים של הספרי ובקאסט משובח במיוחד של שחקני משנה, שבהם התבלטו העונה שניים: דנה אברהם-סמו בתפקיד ויקי המזכירה, שהשנה קיבלה תפקיד רחב בהרבה, הפכה סופית לאישה החזקה בלשכת השר, כולל סצנה נוגעת ללב בפרק הסיום. וכמובן, גיא לואל האדיר בתפקיד קוזו, שלצפות בו בסצנות שבהן הוא חוטף את הג'נאנה (כלומר, כל הזמן), זה כמו לראות גיטריסט גדול נותן סולו.

"אל תדאגי", מרגיע קוזו בסוף הפרק את ויקי, על רקע השמועות המדאיגות על גורלו של השר. "פולישוקים לא מתים, הם רק מתחלפים". אז לא ידוע אם פולישוק מת או לא, אבל תחליף כרגע אין לו. ניאלץ להסתפק בשרים האמתיים שלנו, וזה כנראה יהיה פחות משעשע. בעצם, לא בטוח.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...