ביקורת לתוכנית שטרם עלתה: ארץ נהדרת, סאטירה עלובה
יומרנית אבל לא אמיצה, שופעת כוכבים אך חסרת השפעה, מתהדרת בנוצות טווס אבל סתם נפוחה. כבר למעלה מעשור, "ארץ נהדרת" היא רק עוד גרסה מודרנית ומתמשכת לתוכנית מערכונים של יגאל שילון. רוצים סאטירה אמיתית? צפו ב"מצב האומה"
עוד כותרות ב-nrg:
• הפורמט הבריטי שעובד טוב בארה"ב
• בין מרדים למתיש: הסרטים החדשים בקולנוע
• שבועיים אחרי: אוצר התערוכה בספיר לא מתנצל
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"לא מפחד לירות לתוך גם בתוך הנגמ"ש", "אמיץ", היו רק חלק מהקומפלימנטים שקיבל ליבסקינד, בצדק יש לומר, על כך שהוא לא מהסס בשם האמת העיתונאית וההגנה על זכויות שנרמסות לכתוב סרה על מפלגה שהצהיר כי הוא תומך בה.
במרחק אווירי של לא יותר מקילומטר וחצי מהמערכת שבה ליבסקינד יושב, רוקמים עכשיו את התפרים האחרונים לקראת העלייה לאוויר מחר של "ארץ נהדרת". מריאנו ופיניש מתרגלים את המימיקות מול המראה, ליאת הרלב עושה תרגילי קול, זרחוביץ מסדר את הכיפה והקברניטים מתרגלים את האצבעות לקראת הריפרש במחשב עד שנתוני הרייטינג יפציעו והביקורות יעלו.
אבל כידוע, האיש שבסופו של דבר הוא המילה הראשונה והאחרונה בתוכנית הדגל הזו הוא מולי שגב. שגב וליבסקינד אומנם לא באים מאותו הז'אנר התקשורתי, אבל קשה לחשוב על משהו כל כך רחוק מאשר המרחק בין האינטגרטי המקצועי של שגב אל מול זה של לבסקינד.
שגב הוא נסיך, נולד בתל אביב, במקרה או שלא התגלגל לשחק כילד בקרובים קרובים, שירת ב'במחנה', ומשם התגלגל במסדרונות הנכונים עד שהגיע לפוזיציה הנוכחית עם היד על השאלטר שקובע מי לחיים ומי לגיחוך של מדורת השבט. היהירות במקרה הזה היא בילט אין. אין לו כל כך אופציה להתחמק ממנה.
שגב, לאורך כל העונות, מסתמך על זה שרוב הציבור עושה משוואה פשטנית שבה האוחזים בהגה השלטון הם לכאורה הצד החזק. לא צריך להיות גאון טלוויזיוני גדול כדי להניח שאת בנט, נתניהו וליברמן אתם תקבלו עם קריצה פאשיסטית, דתית קיצונית ומחרחרת מוות והציבור יקבל עלי תאנה בדמות חיקויים של לבני ובוז'י, אבל מהזן החמוד שלא מטיל דופי במהות הפוליטית שלהם. מה ששגב חושב על ביבי, על בנט או על ליברמן, זה מה שהרוב חושבים במשרדים שלו, במכולת שלו, בגינת המשחקים של הילדים שלו ובבית הקפה שלו. אם הסביבה הזו צודקת או לא, זה כבר עניין לוויכוח פוליטי שמתנהל בקלפיות פעם בכמה שנים, אלו הם האנשים שבסופו של דבר שגב נותן להם דין וחשבון, לא לבנט, לא לביבי וגם לא לציבור.
זה בסדר כמובן, כך צריכה להתנהל תוכנית סאטירה, אבל אמיץ ומקצועי הוא בוודאי לא, ולמעשה -
המלך הוא עירום לחלוטין. באין מרכיב אומץ בתוכנית סאטירית נשארנו עם בלון נפוח באוויר דליל במיוחד ובמבוכה כשמשווים את התוכנית לניקוי ראש שבעטה בלי מורא ביד שהאכילה אותה.
כישלון נוסף של שגב, הוא שגם עם כל קאדר הכוכבים שעומדים לרשותו, התקציבים הגדולים והירידות לליברמן כדוצ'ה, אלי ישי כזולל ילדים זרים ובוגי יעלון כמשחק
"ארץ נהדרת", עם כל היומרות והנפיחות העצמית שלה ושל העומד בראשה, נמצאת בדיוק על אותה משבצת של "האח הגדול", של אנשים שאוכלים ג'וקים באי בודד, או של קרן פלס שמבקשת מילד בן 16 ללכת אחרי האמת המוזיקלית שלו. בידור זול שילווה את החביתה והסלט שלו בערב. הלכנו לישון עם אספירציות לסאטירה וקמנו עם גרסה מודרנית ומתמשכת לתוכנית מערכונים של יגאל שילון עם פנינה אחת בודדה שקוראים לה זרחוביץ.
אז מה תקבלו הערב? כנראה שתוכנית כל כך צפויה שאפילו את הביקורת עליה אפשר לכתוב עוד לפני שרואים אותה. רק אל תשכחו, יש לנו ארץ נהדרת. אבל סאטירה די מחורבנת.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם