ראשי » תרבות » קולנוע

"צלף אמריקאי": עוד סיפור גבורה עשוי כהלכה

בין קלישאות מתבקשות לזוועות המלחמה, קלינט איסטווד ממשיך להוכיח את עצמו כבמאי מצוין גם בגיל 84, בראדלי קופר ממשיך לגרוף מועמדויות לאוסקר בצדק מוחלט והוליווד ממשיכה להלל את גיבוריה המגנים בגבורה על ארצם רחוק מאוד מארצם

קלינט איסטווד כבר בן 84, אבל עוד לא בשל לצאת לפנסיה. הוא אולי לא מנפק סרטים בקצב של וודי אלן (ילדון, כולה בן 79), אבל עדיין עובד, בלי עין הרע.

עוד כותרות ב-nrg:
• לזכר שלושת הנערים: שיר וראיון עם דוד ד'אור
• הוא בטח בהנגאובר: מה עובר על ג'וני דפ?
• שלום עושים באהבה: ז'אק כהן פותח שולחן
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

עשור אחרי שביים את "מכתבים מאיוו-ג'ימה" ו"גיבורי הדגל", שהתרחשו בימי מלחמת העולם השנייה, הוא חוזר אל הטריטוריה המוכרת והעצובה של חאקי, רובים ואבק שריפה, בסרטו החדש "צלף אמריקאי". יותר משישים שנה חלפו מאז המלחמה ששינתה את פני העולם, אבל חיילים אמריקאים ממשיכים להקיז את דמם הרחק מהבית, הפעם מול אויבים דוברי ערבית.
 
כריס קייל הוא בחור מטקסס, שמעביר את זמנו עם אחיו הצעיר, עד שהפיגועים נגד שגרירויות ארצות הברית באפריקה ב-1998 משכנעים אותו לשנות כיוון בחיים, ולהתגייס לשורותיה התובעניות של יחידת "אריות הים". הוא עובר אימונים מפרכים וכעבור כמה שנים נשלח לעיראק, שם שמו יוצא למרחוק כצלף מחונן וכקוטל סדרתי של לוחמי אויב, שלא מפחד לרדת אל העם ולהצטרף לחבריו גם בלוחמה בשטח בנוי. הוא הופך לאגדה בקרב החיילים המקומיים, אבל המלחמה, ממזרה שכמותה, לא מניחה לו גם כשהוא יוצא להפוגות בארצות הברית. וכשבבית מחכים לך אישה אוהבת ושני ילדים קטנים, מתברר שזה בכלל-בכלל לא פשוט. 

• קלינט איסטווד מסתבך עם בובה

כמה מילים על בראדלי קופר. קצת בדומה למת'יו מקונוהי, גם קופר עובר תהליך מעניין. אחרי לא מעט קומדיות רומנטיות, סרטי "בדרך לחתונה" וסתם סרטים בינוניים, בשנים האחרונות הוא מפציץ עם שורה של תפקידים מעולים, שכבר סידרו לו שתי מועמדויות לאוסקר, ועכשיו גם מועמדות שלישית. קופר עושה עבודה מצוינת בתפקיד קייל, שקרוע בין אהבת המולדת העזה והאמונה המוחלטת בצדקת הדרך, לבין חיי המשפחה המתערערים בבית. הוא מחזיק את הסרט על הגב בצורה מעוררת התפעלות, והנוכחות שלו בטקס האוסקר תהיה מוצדקת לחלוטין. אבל לאור העובדה שמצפים לו שם אדי רדמיין (מדען משותק), בנדיקט קמברבאץ' (מדען הומוסקסואל ואספרגרי) וסטיב קארל (חצי קילו איפור), לא מומלץ לשים עליו את הכסף.

 
"צלף אמריקאי", המבוסס על סיפור אמתי, הוא תיעוד מרשים של המלחמה המודרנית, על זוועותיה וחוסר התוחלת שלה, והחלקים המתרחשים בעיראק הם ללא

ספק היותר חזקים בסרט. איסטווד מנצח על שורה של סצנות קרב עשויות היטב, שבאחת מהן, שמתרחשת כולה בלב סופת חול (ענף הייצוא מספר אחת של עיראק), אפשר ממש להרגיש את המחנק דרך המסך. גם הקטעים שמגוללים את סיפור יחסיהם של קייל ואשתו, בגילומה של סיינה מילר, טובים בסך הכול, אם כי לעתים קצת גולשים לקלישאות המתבקשות של "אני מרגישה שאין לי בעל". בסדר, גברת, בעלך במלחמה. קצת סבלנות. הוא הלך לזכות באוסקר ותכף יחזור.

למרות היותו רפובליקני מוצהר, קלינט איסטווד הדף את הביקורות שכינו את "צלף" סרט רפובליקני ופרו-מלחמה בטרור, אשר מהלל את ההרג והמלחמה. הוא עצמו הצהיר בעבר שלמרות נטיותיו הפוליטיות, התנגד מאז ומתמיד למלחמות. אין ספק שהסרט הוא מסמך מאוד פרו-אמריקאי, שמציג את גיבוריו, ברובם הגדול, כמסורים עד אין קץ למען הגנת ארצם. אבל הוא נמנע מאידאליזציה של המלחמה, ומציג את הצדדים הכואבים שלה, בשדה הקרב ומחוצה לו. וחוץ מזה מדובר בסרט טוב, שמבוים על ידי במאי מצוין, וזה לגמרי מספיק.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...