ראשי » תרבות » קולנוע

ג'ניפר אניסטון אוכלת סרט ונשארת שלמה

היא זכתה לאהדה עצומה מצד המבקרים בזכות תפקידה בסרט Cake, תפקיד שביטא תפנית מפתיעה בקריירה של קומדיות טיפשיות, לעבר שחקנית סרטי אינדי חשובה ומוערכת. אז איך קרה שג'ניפר אניסטון סומנה כקורבן המערכת ההוליוודית ולכישלון?

ביום שישי האחרון קיבלה ג'ניפר אניסטון פרס על הופעתה בסרט האינדי החדש והמצופה Cake בפסטיבל הקולנוע של סנטה ברברה. הופעתה באירוע הגיעה לאחר סאגת מועמדויות לפרסים וראיון אימתני ב"הוליווד ריפורטר", המיטיבים להציג את הדרכים בהן אנחנו תופשים את תעשיית הבידור, ואת הוליווד בפרט.

עוד כותרות ב-nrg:
• תנאי הקבלה ל-SS: להיות אדם טוב והגון
• קורטני קוקס: עוד סדרה אחת ודי
• חתונות, יוגה ופדיקור לכלבים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

לפני כשבועיים, כוכבת "חברים" לשעבר הייתה שיחת היום כש-Cake בכיכובה, זכה לביקורות נלהבות בדגש על תפקידה בו, בעקבות פרימיירה מרהיבה בפסטיבל טורונטו. לאחר ההקרנה ביטא הקהל את התרגשותו בסטנדינג אוביישן ממושך ורווי מחיאות כפיים. אניסטון מספרת על החוויה: "העיניים שלי התמלאו דמעות ופשוט לא יכולתי להאמין שזה קורה". היה ברור שהסרט, ואניסטון, הוזנקו למירוץ לקראת האוסקר אשר עתיד לשנות את הקריירה של כוכבת הקומדיות-הלא-מזיקות. אלא שאז הוכרזו המועמדים, ולהפתעת כולם, אניסטון לא נכללה ברשימה.
 
בראיון הארוך והמכובד ל"הוליווד ריפורטר" אניסטון מספרת: "אני יודעת שהרבה אנשים הצטערו. אני מרגישה שקיבלתי כזאת אהבה נפלאה - קיבלתי יותר שיחות טלפון ופרחים מאשר בכל מועמדות אחרת שהייתה לי בעבר".

יומיים מאוחר יותר התראיינה אצל אלן דג'נרס וכינתה את עצמה בצחוק "The number-one snubbed" (בתרגום חופשי- "זו שמתעלמים ממנה יותר מכל"). נוסיף לזה את ההפסד הצורם לג'וליאן מור ב"גלובוס הזהב", ועוד הפסד, שוב למור, בשבוע שעבר בטקס גילדת שחקני המסך האמריקאי. הפעם התקשתה אניסטון להחזיק פנים שמחות וצולמה כאשר היא מקבלת ממריל סטריפ חיבוקי אימהי של סימפטיה למפסידה. אניסטון מוקמה מיד כקורבן המערכת ההוליוודית שלא מאפשרת לחצות מתפקיד המבדרת היפה והאהודה לאמנית דרמטית מכובדת מבלי שהממסד יבוז לך (בדיוק כפי שהציג זאת אלחנדרו גונסלס איניאריטו בסרטו "בירדמן" העולה השבוע לאקרנים בארץ).

 
זאת לא הפעם הראשונה שאניסטון מלוהקת לתפקיד "הכישלון" על ידי התקשורת העולמית: מלבד ביקורות מבישות על כמה מסרטיה האחרונים (כמו "איך להפטר מהבוס 2" המביך), הוליווד אוהבת להתעסק בפוריותה, או חוסר פוריותה, של השחקנית המאורסת בת ה-45 (לכוכב "הנותרים" החתיך ג'סטין ת'רו). בראיון ל"הוליווד ריפורטר" התייחסה לעניין הילדים: "אני נלחצת מאוד סביב הנושא הזה, פשוט כי הוא מאוד אישי. מי יודע אם זה והלך לקרות? כרגע זה בגדר שאיפה. אנחנו עושים כמיטב יכולתינו".

אך כמובן, שום נושא לא עורר עניין רב יותר מנישואיה וגירושיה מבראד פיט וקרב הצ'ילבות עם אנג'לינה ג'ולי. באותו ראיון אניסטון סיפרה על האקס המיתולוגי: "אנחנו לא בקשר יומיומי, אבל אנחנו מאחלים רק דברים נפלאים זה לזו. אף אחד לא התנהג לא בסדר לאף אחד כאן. לפעמים דברים פשוט קורים. נשמח אם העולם יוכל להפסיק עם כל בולשיט אופרת-הסבון המטופש הזה. אין כאן סיפור. בשלב הזה, זה מתחיל להצטייר כ'בבקשה, תנו לנו קצת יותר קרדיט כבני אדם'".

במהלך הראיון אניסטון התעקשה להציג בפני המראיין, המתאהב בדרך המושלמת בה היא נמרחת על הספה המושלמת בבית המושלם עם הנוף המושלם והכלבים המושלמים שלה, כמה חייה אינם מושלמים כלל. היא התייחסה לעלילת הסרט Cake, העוקב אחר אישה הסובלת מכאביה כרוניים בעקבות תאונת דרכים קשה, ומספרת על הכאבים שעברה בעצמה.

מלבד ההתנסות שלה עצמה עם כאב כרוני מעצב בצווארה למשך חודשים ארוכים, השחקנית הייתה צריכה להתמודד עם פטירתה המפתיעה של המטפלת שלה במהלך הגירושים המתוקשרים, בעיות שליטה בזעם (כיום היא מתעקשת על מדיטציה בכל בוקר) ודיסלקציה, בה הודתה לראשונה לאחרונה: "גיליתי את הבעיה רק כשבאתי לקבל מרשם למשקפיים. שמו עלי משקפי "באדי הולי" עבות מסגרת, עדשה אחת הייתה כחולה והשנייה אדומה. הייתי צריכה לקרוא פסקה והם בחנו אותי. אחר כך הם בדקו במחשב לאן העיניים שלי הולכות כשאני קוראת. העיניים שלי קפצו ארבע מילים ואז חזרו שתי מילים אחורה. יש לי גם עין עצלה, מעין עין פוזלת שתמיד צריך לתקן בתמונות". התגלית פתרה, לדבריה, טראומות ילדות נשכחות.
 

ואם בטראומות ילדות עסקינן, לכוכבת הפלא שהרוויחה מליון דולר על כל פרק בעונות המתקדמות של "חברים", הייתה גם ילדות לא פשוטה. שני הוריה היו שחקנים,

וכשהתגרשו נותרה עם אמא שלה, ננסי דואו, בניו יורק. באותו ראיון חושפני אניסטון סיפרה על האמא העצבנית, המבקרת, שומרת הטינה והמשתיקה. "פעם אחת הרמתי על אמא שלי את הקול וצעקתי עליה והיא הסתכלה עלי והתפרצה בצחוק. היא צחקה על כך שאני צעקתי חזרה. זה הרגיש לי כמו אגרוף בבטן". דואו הייתה דוגמנית ולפי אניסטון הצנועה (לכאורה), הרבה יותר יפה ממנה: "היא הייתה יפיפיה ואני לא. אף פעם לא הייתי. בכנות, אני עדיין לא חושבת על עצמי ככה. וזה בסדר". אגב, השתיים לא היו בקשר במשך חמש שנים, כנראה משום שהאם הוציאה ספר חושפני ונצלני עם השם מעורר הבחילה "From Mother and Daughter to Friends". הקשר חודש רק לאחר הגירושים מפיט.

ואז, כאמור, הגיעה אניסטון ביום שישי האחרון לפסטיבל הקולנוע של סנטה ברברה, אשר חגג 30 שנות פעילות, בכדי לקבל פרס שני על Cake. ההשערה המקובלת הייתה שאניסטון תבטל את הגעתה לאחר ההתעלמות בטקס האוסקר. אך מהדיווחים על האירוע מסתמן שהיה זה ערב מרגש עבורה והיא אמרה "לא הייתי מפספסת את זה לעולם".

הראיון הגדול ב"הוליווד ריפורטר", עטור תמונות הדוגמנות של אניסטון, מפרגן לרצינות בה היא לוקחת את עבודתה ואת ההתפתחות האישית שלה ומנגד לחוסר הרצינות בה היא תופסת את עצמה ואת יחסה של הוליווד אליה. למשל, היא מספרת על חברותיה מ"חברים" בצורה נונשלנטית ויומיומית: עם קורטני קוקס בילתה את חג המולד האחרון ועם ליסה קודרו נפגשה יום לפני הראיון. מתברר שגם עם המעבר האיטי אך הפעיל לסצנת סרטי האינדי האיכותיים, ג'ניפר אניסטון מתעקשת לשכנע את כולם שהיא עדיין חברה. ולראיה: הקטע המצורף מתוכנית הלילה עם ג'ימי פאלון, בו היא מבקשת לראיין את עצמה.

 

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...