ראשי » תרבות » קולנוע

"לוויתן": המציאות האכזרית של רוסיה היפה

בין הרים ובין סלעים, במעבה נופים משתקים ביופיים, טמון סיפור מעצבן ואכזרי, רווי דורסנות שלטונית, ביורוקרטיה פולשנית ומאבק על צדק מול מערכת מסואבת. על אף שמתרחש ברוסיה הרחוקה והקפואה, לסרט הזה יתחבר כל מי שיש לו לב

סרטו החדש של הבמאי הרוסי אנדרי זוויאגינצ'ב ("השיבה", "ילנה") נפתח בסדרה ארוכה של צילומי נוף מרהיבים הממקמים אותנו אט-אט בעולם בו מתרחש הסרט, בשטחים הפתוחים והמרהיבים של צפון רוסיה, בכפר קטן ומנומנם למרגלות חופי ים ברנץ, במקום שממבט ראשון מקנה תחושה בטוחה של שקט, רוגע ושלווה יוצאת דופן. אך ככל שהתמונות הופכות ממוקדות יותר אנו נחשפים לעובדה כי מתחת לפני השטח הפסטורלי מתחבאים לא מעט שלדים.

עוד כותרות ב-nrg:
• תנאי הקבלה ל-SS: להיות אדם טוב והגון
• קורטני קוקס: עוד סדרה אחת ודי
• חתונות, יוגה ופדיקור לכלבים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

מאוחר יותר, באחת הסצנות המרכזיות, גיבור הסרט, קוליה, יוצא לפיקניק יחד עם אשתו, בנו מנישואין קודמים וחבריו לכפר. מתגלה שהבילוי החביב על החבורה הוא צליפה בנשק. כולם שם, מתברר, חמושים היטב. אחד החברים מוציא ממכוניתו את המטרות שבהן יצלפו – תצלומי פורטרט ממוסגרים של מנהיגי רוסיה לדורותיהם. את פוטין הם לא כוללים. ניתן לו עוד קצת להבשיל על הקיר, אומר אחד מהם.
 
הנימה הביקורתית המופגנת בסצנה הזאת אינה בגדר אירוע חד פעמי. "לוויתן", לכל אורכו, בא לא רק לבקר, אלא לחשוף את המנגנונים המושחתים, לתקוף את מה שמאיים לצמוח ולהגיח מבין אותם נופים מהפנטים. הוא לרגע לא נותר אופטימי ביכולתו לשנות את המציאות אך עושה את המיטב על מנת להציג אותה במערומיה – יפה, מסתורית, אכזרית.

"לוויתן" עוקב אחר ניסיונותיו העיקשים של קוליה להציל את ביתו ואת המוסך הקטן שברשותו. ראש העיר המושחת רכש את האדמה שסביב הבית ומתכנן להקים במקום כנסייה חדשה. על מנת להתמודד מול המערכת הדורסנית, קוליה נעזר בשירותיו של חברו העירוני, עורך דין ממולח ממוסקבה, בתקווה להדוף את ניסיון הגזל. למרות המוטיבציה, עקשנותו והאמונה בצדקת דרכו, את המאבק הזה, קוליה עוד יגלה, הוא רחוק מלנצח. אט-אט הוא מוצא עצמו שוקע בתוך סבך של בירוקרטיה, מזימות, תאבת בצע ובגידות, המנסים לפרק ולפורר עד העצם את מה שנותר עוד מביתו ומחייו.

 
טעון בהומור מריר, כמה מהסצנות המשעשעות שבסרט מתרחשות בבית המשפט בעת הקראת גזר הדין בענייניו של קוליה, גזר דין מפורט ונוקב הנקרא בנשימה אחת, בקצב בלתי פוסק, כמו של מכונת ירייה, בסצנה וירטואוזית להפליא. "לוויתן" מציג קולנוע במלוא מובן המילה, כזה שנע מן השקט לרועש, מן החשוך למואר, מן הדומם לחמקמק, כזה שמבקש למשוך אותנו לתוכו, להתבונן בו כמו אל תוך תהום ולגלות שהתהום הזאת גם מתבוננת בנו.

"לוויתן" אמנם מתרחש בערבות רוסיה, אך מייצר במהלכו הרגשה של אוניברסליות. עוזרת לכך העובדה שבסיס הסיפור העוסק בסכסוך קרקעות, במאבק בין היחיד למערכת,

בנבל העושה הכל על מנת לדרוס את יריבו הקטן והכל על רקע נופים פתוחים, פרועים – קשה שלא להבחין בקשר הקולנועי ההדוק המתקיים בין סרט מזרח אירופי זה לבין ז'אנר המערבון. במובן מסוים הוא מתפקד כמערבון מודרני, כזה שבא לפרק את מאפייניו המוכרים, להדוף את סיומיו החיוביים ולפורר את גיבוריו. אין ספק כי מדובר באחד הסרטים המעניינים, הטובים והראויים המתמודדים השנה על פרס האוסקר הזר.

"לוויתן" הוא קולנוע אינטלקטואלי, הרהור בן 140 דקות המתקיים בין סיפורים המגיעים לסיומם הסגור והמוחלט לבין כאלו הנותרים במסתור, סימבוליים, פתוחים לפרשנות. ברגעיו הטובים, והסרט בהחלט עשיר ברגעים מסוג זה, מדובר לא רק בתצוגה של יוצר סרטים מוכשר בשיא כושרו אלא גם בתזכורת לפסגות האומנותיות אליהם מסוגל הקולנוע להעפיל. זה מסוג הסרטים המזמינים יותר מצפיה אחת, יותר מקריאה אחת, יותר מפרשנות אחת, שכן כמו בסיומו החוזר אל אותם נופים פסטורליים שהכו בנו בפתיחה, אנו כבר יודעים שלא מעט עדיין מסתתר בהם, ומזמין אותנו לגלות.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...