"הורים במשרה מלאה": אין גדולה כמו אמריקה
את הפינאלה הסופר סנטימנטלי של "הורים במשרה מלאה" אפשר היה לצפות. כמו כל הסדרה לכל אורך שש עונותיה, גם פרק הסיום לחץ על בלוטת הדמעות והבהיר כי למרות כל הקשיים והמועקות, אין דבר חשוב ממשפחה מלוכדת ואהבת האומה, לאו דווקא בסדר הזה
עוד כותרות ב-nrg:
• הופעות הסופרבול הבלתי נשכחות
• המציאות האכזרית של רוסיה היפה
• תחנות תרבות: כנסיית השכל מתפשטת
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לא תמצאו סימבוליקה גדולה מזו למשפחה הכל־אמריקנית שיוצרי הסידרה, רון הווארד ובראיין גייזר, שירטטו לאורך שש עונותיה. הברייברמנים ניסו, נכשלו, התאכזבו, התפכחו, חלו, הבריאו, ברחו, חזרו ולמדו שאין דבר חשוב ממשפחה מלוכדת, ושאין גדולה וחזקה כמו אמריקה. כיפאק למשפחה, יחי האומה.
''הורים במשרה מלאה''
יח''צ יס
האמת היא ש"הורים במשרה מלאה" לחצה באינטנסיביות על בלוטת הדמעות לאורך כל חייה. מחזרתה של שרה, הבת הסוררת ושני ילדיה הקטנים, לחיק המשפחה - ועד לחגיגת כלולותיה עם בחיר ליבה, תסריטאי הסידרה השתמשו בכל הטריקים הכתובים במדריך השלם לאופרות סבון כדי לגרום לצופים להזדקק להררי טישו.
מאבקו של מקס, הילד עם תסמונת האספרגר, הדרך הקשה של אמבר לגאולה, המירוץ לעצמאות של קרוסבי וקשיי ההורות של ג'וליה וג'ואל היו אבני דרך בדרמה המיינסטרימית, ששאבה את חומריה מהדבר המוזר הזה הנקרא חיים. מה שייחד אותה בסופו של דבר היה ש"הורים" התאפיינה בריאליזם מפוכח. הדרמה הציגה תמונה של משפחה מערבית הרוצה להגשים את החלום האמריקני במלואו. הגיבורים נתקלו בכל מכשול אפשרי, רדפו אחרי אהבה ופרנסה, פינטזו על מימוש עצמי ועל הורות מספקת והתפשרו איפה שאפשר. עד לפינאלה הסנטימנטלית.
בפרק החותם את הסידרה קיבלו הברייברמנים את הפרס הגדול: האפי אנד גורף לכל גיבור, נושא מסר ברור וחד לצופים: אושר מובטח לכל אמריקני שיעשה את הדבר הנכון.
"הייתי אבא טוב?" שאל זיק את שרה בעוד שיחת מרפסת בריאה. "הכי טוב", השיבה הבת, בדיאלוג מינימליסטי נוגע ללב. עכשיו הולכים?
הכל נשאר במשפחה. ''הורים במשרה מלאה''
יח''צ יס
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם