לאטמה לפריים טיים: הסאטירה הימנית הראשונה
החבר'ה של לאטמה כבר עמדו להתייאש, אך מו"מ של הרגע האחרון הביא לחוזה ו"הכל שפיט", הסאטירה הימנית הראשונה, תעלה בערוץ 1. "הבעיה בלכתוב סאטירה היא שאין שום מרחק בין הדמות לקריקטורה. מה יובל סמו יכול לעשות שמירי רגב לא עשתה לפניו?"
עוד כותרות ב-nrg:
• הופעות הסופרבול הבלתי נשכחות
• המציאות האכזרית של רוסיה היפה
• תחנות תרבות: כנסיית השכל מתפשטת
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
זה לא היה מובן מאליו וגם לא פשוט. "לאטמה" התחילה את דרכה בשנת 2009, בתוך אולפן בצריף נידח באמצע שדה חומוס ליד מושב נחלים. התוכנית שודרה באינטרנט והגיעה לשיאי צפייה לאחר משט המרמרה, כשחבריה הוציאו סרטון סאטירי אנטי–שמאלני שהפך במהירות לוויראלי. אבל דווקא אז, רגע לפני הפריצה הגדולה, נגמר הכסף, המשא ומתן שניהלו במשך שנים עם הערוץ הראשון לא הצליח להתרומם, ובאוגוסט 2013 הודיעו אנשי "לאטמה" על פרישה. נדמה היה שזה הסוף של חבורת היוצרים המוכשרת.
שנה לאחר מכן הסיפור התהפך בשנית, והאגדה נגמרה בהפי–אנד. הערוץ הראשון סגר עסקה, כוכבים חדשים גויסו ולאטמה קיבלה שם חדש ותוכנית חדשה. "באיזשהו שלב, אחרי כל כך הרבה שנים של הבטחות וגרירת רגליים, אמרתי שאנחנו נעלה בערוץ 1 רק על גופתו המתה", נזכרת העורכת הראשית, קרולין גליק. "ובסוף זה באמת קרה. הכנסת הרגה את רשות השידור ביולי, ואני קיבלתי טלפון מאנשי הערוץ המתחדש בתחילת אוגוסט. בכל זאת צדקתי", היא מחייכת.
למה לא ניסיתם לעלות בפלטפורמות אחרות?
"למען האמת, פשוט האמנו לאנשי הערוץ הראשון. במשך ארבע שנים הם משכו אותנו באף ואמרו שאוטוטו זה קורה. בכל פעם שכמעט התייאשתי ופזלתי לכיוונים חדשים, קיבלתי טלפונים מיוני בן–מנחם ומבכירים אחרים שדאגו להשאיר אותי על אש קטנה. קצת כמו בחורה שמנסה להשתחרר מהאקס המיתולוגי שלה".
היו חברי כנסת דוגמת איילת שקד שניסו להתערב למענכם. זה עזר?
גליק: "לא. בכל פעם הסיפור חזר על עצמו, היו מזמנים אותי לוועדת החינוך ועמרם מצנע היה מורה לערוץ 1 לחתום על חוזה באותו היום ממש, ובערוץ התעלמו ממנו לחלוטין. זה היה מדהים".
"הכל שפיט" תשודר בערוץ הראשון מדי יום חמישי ב–21:55. קונספט התוכנית סובב סביב מהדורת חדשות פיקטיבית העוסקת בנושאים אקטואליים מנקודת מבט קומית, ומתוכה יוצאים למערכונים מצולמים, גגים למיניהם וקליפים. על הכיסא של יעקב ומיקי הופקדו אושרי כהן ואפרת בוימולד.
אני מגיעה לביקור באולפני התוכנית כמה ימים לפני שידור הבכורה. לא שדה חומוס, אבל גם לא הוליווד. ההתרגשות וההמולה ניכרים באוויר. בחדרי העריכה עובדים במרץ, התסריטאים עוברים עם השחקנים על הטקסטים, משייפים פאנצ'ים אחרונים. בפינת העישון המאולתרת מנסה אושרי כהן לחדד עוד ניואנס מול העורכת קרולין גליק, לבוימולד מפדרים את האף בחדר האיפור, ואילו נעם יעקובסון, מי שהפך עם השנים לפרצוף הרשמי של לאטמה, מעביר את הזמן עד לטייק שלו במשחק "סוני פלייסטיישן" סוער. אני מתיישבת לשיחה עם שלושה מיוצרי הסדרה: האם המייסדת גליק, אבישי עברי שמשמש ככותב הבכיר ועבר את שלל גלגוליה השונים של התוכנית, ורועי עידן, תסריטאי חדש שהצטרף לצוות לאחרונה. קאדר הכותבים המורחב כולל גם את יותם זמרי, טל גלעד וטוליק פיפלקס. כולם ימנים, כולם מחכים שייתנו להם כבר לפתוח את הפה.
בדיעבד יצא לכם תזמון מושלם, רגע לפני הבחירות.
עידן: "זה דווקא לא תזמון מושלם בעיניי, אלא יוצר המון לחץ. גם ככה אנחנו פועלים נגד כל הסיכויים מבחינת זמן, תקציב, משאבים ויכולת. ברגע שיש משהו כמו בחירות הוא שואב אליו את כל התוכנית, ואי אפשר לייצר מהלכי רוחב על כל מיני נושאים שאנחנו רוצים לטפל בהם כמו בג"ץ, המשטרה, צה"ל או משבר הדיור. עבור תוכנית קיימת כמו ארץ נהדרת תקופה כזו היא באמת הכי קלה, הכול נכתב מעצמו. אבל אנחנו עוד צריכים לגבש מי ומה אנחנו. אני לא בטוח שהתוכנית שנעשה עד הבחירות תהיה התוכנית כפי שהיא אמורה להיות. אני לא מבסוט מזה".
בין הרצון לייצר סאטירה עם אמירה לבין הרצון להצחיק, מה יותר חשוב לכם?
עברי: "במהלך העבודה גילינו פתאום שאנחנו הרבה פחות מצחיקים ממה שאנחנו חושבים. צילמנו פיילוט וראינו שאנחנו דווקא די חמורי סבר וגבוהי מצח. אז עכשיו אנחנו מנסים לאזן את זה, להכניס נונסנס כדי להצחיק יותר".
למי יותר קשה, לסאטיריקנים מימין או משמאל?
גליק: "לא קשה להיות סאטיריקן, מה שקשה הוא להיות מצחיק".
עידן: "הבעיה בכתיבת סאטירה ימנית היא שהתפיסה הרווחת בישראל היא שהימין בשלטון, כשהוא לא".
גליק: "השיח הציבורי במדינה הוא שמאלני, כל המוסכמות החברתיות והלאומיות של החברה הישראלית, שניזונות מהתקשורת, הן גם שמאלניות. כדי להביא לידי ביטוי איזושהי אמירה ימנית, צריך לתת רקע ולהסביר קודם את העמדות שלנו".
ובדיחה שצריך להסביר אותה היא לא בדיחה טובה.
"בדיוק, זה פוגע בסאטירה. זה מכשול שאנחנו צריכים לצלוח ואנשי ארץ נהדרת לא, כי כולם חושבים שקפיטליזם שווה חזירות, ואנחנו חושבים בדיוק להפך. אף אחד לא מבין ש'חייבים להציל את מפעל פרי גליל' היא בעצם אמירה שמאלנית. בעינינו זה רעיון רע, לא צריך לזרוק כסף על מפעל שרק מפסיד כסף".
עברי: "או למשל צבא, הפרה הקדושה מכולן. אתה לא יכול להגיד שמדובר בגוף שמאלני שעסוק בעיקר בלהגן על חמאס, אנשים לא יבינו מה אתה רוצה".
גליק: "התקשורת מקבלת את כל המוסכמות הלא נכונות האלו, והיא חוזרת עליהן כמו תוכי ומלמדת את הציבור להאמין בהן. זה לא שכולם שמאלנים אידיאולוגיים, הרבה מהם פשוט לא חכמים".
עידן: "את רואה למשל כתבה בגלובס על מיהו הח"כ הכי חברתי. ומה הקריטריון? מי שעשה הכי הרבה חקיקה שתוציא כסף מתקציב המדינה. זה לא המדד לחברתי".
אז איך צולחים את האתגר הזה?
גליק: "כותבים הרבה דראפטים" (כולם צוחקים).
עברי: "אני חושב שבהתחלה פשוט נגיד את זה ונִשָמע מאוד מוזרים. כמו שמי שאמר לפני עשרים שנה שהוא נגד הסכם שלום היה נשמע מוזר. 'מה, אתה נגד השלום? איך זה יכול להיות'. אני דווקא נגד תקווה, וגם אצביע לפוליטיקאי הראשון שזו תהיה הסיסמה שלו".
אני שואלת את השלישייה אילו פוליטיקאים הם מתנה לסאטיריקן, והם משיבים לי מיד בצוותא: "כולם!".
עברי: "במיוחד היום, כשכולם מנסים להיות מגניבים בפייסבוק. כמו שהמורים שלי בתיכון היו רואים טלוויזיה ולמחרת באים להגיד לנו 'ראיתם אתמול שלשלת'? זה פאתטי".
אז הם כולם סאטירה מהלכת?
"אחת הבעיות בלכתוב סאטירה במדינה הזו היא שהכול כל כך מוקצן והמציאות עולה על כל תסריט. בתוכנית כמו זו של ג'ון סטיוארט, כשיש תרבות פוליטית וכולם אמריקאים מעונבים עם דיבור גבוה, יש הרבה מה לפתח ולהקצין. אגב, גם שם זה הולך ונעלם באשמת הפייסבוק. אצלנו אין שום מרחק בין הדמות לקריקטורה. מה יובל סמו יכול לעשות בארץ נהדרת שמירי רגב לא עשתה כבר לפניו?
"האישה עמדה בוועדת הפנים של הכנסת עם ראש עיר שהורשע בשחיתות, חיבקה אותו ואמרה 'אנחנו צריכים לשנות בשבילך את החוקים'. איך אתה יכול להתעלות על זה? או כל מיני דמויות כמו יוחנן דנינו, מפכ"ל משטרה רכרוכי כזה, שכל היום עסוק בלתת הודעות לתקשורת בזמן שכל המדינה קורסת, אנשים נרצחים ברחובות וניצבים מסתבכים בזה אחר זה".
יש לכם קווים אדומים?
עברי ועידן מחייכים אחד אל השני ומסתכלים על קרולין, שמלבד היותה העורכת הראשית, משמשת גם על תקן של גננת שמסביבה חבורת ילדים בעלי הפרעת קשב וריכוז. גליק מרצינה מיד: "כן, יש קווים אדומים. לא נכתוב למשל שום דבר שמקדם שימוש בסמים, או כל דבר אחר שלא נראה לי".
עברי: "אנחנו כותבים הכול וקרולין מורידה. את הקללות, הגסויות, הסמים. כל מה שמצחיק".
האם "הכל שפיט" תהפוך להיות ארץ נהדרת של הימין? מוקדם לדעת, אבל לפחות על פי הסימנים המקדימים, הכול דופק כמו שצריך. עוד לפני עלייתה יצרה התוכנית סערה זוטא, כשפרומו שלה נגנז כי השתמשו בו בביטוי "לא מתנצלים", המזוהה עם קמפיין הבחירות של הבית היהודי. בנוסף, יריב אופנהיימר, מזכ"ל שלום עכשיו, דרש להקפיא את שידורה כיוון שלדעתו מדובר ב"תשדיר בחירות לליכוד ולבית היהודי המופק מכספי משלם האגרה".
נתקלתם בשחקנים שלא היו מעוניינים להשתתף בתוכנית בגלל ההטיה ימינה?
עברי: "זה תמיד היה נושא שעלה כשחשבנו על ליהוקים, אבל חששנו לשווא. כל השחקנים שפנינו אליהם, ופנינו גם לשמאלנים מובהקים, כולם הופיעו לאודישנים. ממש לא הרגשתי שאנחנו מצורעים".
הכוכב הראשי של התוכנית, אושרי כהן, לא שירת בצה"ל. אתם חוששים שלקהל הצופים תהיה בעיה עם זה?
הכותבים ממהרים להגן על השחקן המשתמט. עברי: "לפני הצילומים שלחנו אותו לעשות שלב ב'. הכול בסדר".
עידן: "אני עשיתי שנתיים קבע, אז שפשוט יחשבו שזה גם בשבילו. וברצינות, זה ממש לא אישיו מבחינתנו".
מה אתם אומרים על מצב הסאטירה בארץ?
עידן: "לארץ נהדרת ולמצב האומה יש דברים טובים", הוא ממהר לפרגן למתחרים. "גם ברדיו, טייכר וזרחוביץ עושים עבודה מעולה, למרות שהם לא ממש נופלים תחת הקטגוריה הזו".
מה מצחיק אתכם?
עידן: "כל מה שקשור בוויל פארל. קומדיות אמריקאיות מטומטמות. אני אוהב גם את הסטנד–אפ הישן של ריצ'רד פריור או אדי מרפי".
עברי: "ג'ון סטיוארט, לואי סי.קיי, הסימפסונס, אלו יסודות ההומור בעיני".
ובארץ?
עברי: "ארץ נהדרת בימיה הטובים, במיוחד טל פרידמן. החמישייה הקאמרית".
עידן: "אני מאוד אוהב את גם הדור החדש. תום יער ותם אהרן מאוד מצחיקים אותי".
עברי: "ניצה ולחם זה הדבר הכי טוב שאי פעם נכתב".
גליק: "ניצה ומה?".
עברי: "זה נונסנס שרץ חזק ברשת, את לא תאהבי את זה. חסר כל היגיון. סוריאליסטי לגמרי".
השיבוץ המקורי של "הכל שפיט" יכול היה לככב כמערכון חלמאי בפני עצמו, כאשר תוכנית שפונה לקהל גדול של שומרי דת ומסורת יועדה לשידור דווקא בערב שבת. לא בדיוק הפרוגרמינג שישבור את שיאי הרייטינג.
גליק: "ברגע האחרון החליטו להוסיף שידור ביום חמישי ולהשאיר את שישי בערב כשידור חוזר, אז הבעיה נפתרה. מה שאנחנו דרשנו ושלנו היה חשוב, זה שאנחנו לא נעבוד בשבת".
מדוע שיניתם את שם התוכנית ל"הכל שפיט"? הרי לאטמה היה מותג מוכר ומצליח.
גליק: "רצינו משהו חדש. תחשבי שאם מישהו יעשה גוגל אז יצוצו לו כל המערכונים שלנו מפעם. החלטנו להתחיל מהתחלה עם דף חלק. זו אמנם תוכנית שונה, אבל הרוח היא אותה הרוח".
עד כמה העבודה כיום שונה מזו של פעם?
"זה משהו אחר לגמרי. בתחילת הדרך היינו יוזמה מחתרתית שהתחילה ממש בקטן, הכול היה ראשוני. ישיבות המערכת התקיימו במטבח של הבית שלי".
נשמע דווקא יותר כיף.
"כן, היה כיף. עשינו עבודת קודש ומאוד נהנינו מזה. לא היינו צריכים להתחשב במסגרת זמן קבועה ומחייבת והיה הרבה פחות לחץ. אבל מאז גדלנו והתבגרנו. עברנו לשלב אחר בחיים, לטוב ולרע".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם