ראשי » תרבות » טלוויזיה

ימין או שמאל: "הכל שפיט" פשוט לא טובה

מביכה וילדותית, ממוחזרת ולא מצחיקה: הסאטירה שהכניסה את השמאל למתח התבררה להיות עוד תוכנית בפורמט המוכר והטחון עם שני מגישים שמקריאים בדיחות צפויות ולא מצליחים לשאת את המשדר. בצרה הזאת אי אפשר להאשים את התקשורת השמאלנית

רגע לפני עלייתה לאוויר של "הכל שפיט", תוכנית הסאטירה החדשה של הערוץ הראשון, התחוללה מהומה כנגדה עם דרישתה של תנועת "שלום עכשיו" המזוהה עם השמאל לדחות את שידורי התוכנית עד לאחר הבחירות, בטענה כי מדובר בתוכנית סאטירה ימנית שמופקת מכספי האזרח והמדינה. במילים אחרות, נדמה לרגע כי תוכנית הבידור החדשה של הערוץ הממלכתי מכניסה את השמאל, שהתרגל לשלוט בתקשורת ובטח שבנישה הסאטירית, למתח.

עוד כותרות ב-nrg:
• הופעות הסופרבול הבלתי נשכחות
• המציאות האכזרית של רוסיה היפה
• תחנות תרבות: כנסיית השכל מתפשטת
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

אבל אם רק כולם היו מניחים את הדעות הפוליטיות בצד ומתרכזים בתוכנית עצמה, הם היו מגלים שהמלחמה מיותרת, שכן "הכל שפיט" פשוט אינה מצחיקה. הציבור צמא להומור מקורי ומרענן, אך התוכנית, שעלתה אמש לשידור, משתמשת בפורמט מוכר ואהוד: גם כאן מדובר במהדורת חדשות סאטירית שמשלבת בתוכה מערכונים, חיקויים, מבזקים קצרצרים שמרימים להנחתה, ואפילו שיר פארודי לסיום, לתפארת המוכר והידוע. "הכל שפיט" נכשלת במבחנה הראשון, כשכלל אינה מנסה לחדש, אלא פשוט פועלת על הקרקע ש"ארץ נהדרת" כבר הכשירו, רק מהצד השני של המפה הפוליטית.
 
רגע לפני שאייל קיציס נאלץ להמציא את עצמו מחדש, "הכל שפיט" מתבררת להיות רדודה ומתאמצת, משאירה את הצופים עם מבטים משועממים. למעט מערכון הפתיחה שהיה חד ובעל מודעות עצמית, בו נצפו שני חיילים על רקע מבצע "צוק איתן" כשהם משוחחים ביניהם על הימין והשמאל ותוהים האם מישהו בכלל יזכור את המבצע ואת תחושת אחדות העם בעוד חצי שנה, או שמא הוא ישכח בתודעה הישראלית - שאר התוכנית הייתה מביכה וילדותית.

יוצריה של "הכל שפיט", ובראשם קרוליין גליק הפובליציסטית אשר מזוהה עם אתר "לאטמה" בעל האג'נדה הימנית, ליהקו בראש ובראשונה שחקני מפתח שנדמה כי כל קשר ביניהם לבין קומדיה הוא מקרי בהחלט. מהדורת החדשות הסאטירית מוגשת לנו בהנחייתם של אושרי כהן ("נו יורק") ואפרת בוימולד ("השיר שלנו"), שעונים לשמות "ירון" ו"שירה" - לא ברור למה - מקריאים מהדף בדיחות צפויות, שומרים על ארשת רצינות מיותרת ולא מצליחים לשאת על גבם את המשדר.

לצידם עוד שחקנים מוכרים יותר ופחות, ביניהם הילה סעדה הנפלאה מ"להיות איתה" שאינה זוכה לזמן מסך כלל, רוי מילר ("התגנבות יחידים"), נעם יעקובסון מאתר

"לאטמה" ועוד. אלו מגלמים דמויות שונות לאורך התוכנית, שמהוות גרסה חיוורת לשכנים מערוץ 2, החל מדמותו הלא אמינה של ביבי שעושה צחוק על חשבון ראש הממשלה אך מבלי שום קשר להתנהלותו בפועל (אלא אם כן זו דאחקה ברורה כי ביבי מתחיל עם בחורות צעירות ממנו), דרך ליברמן בקטע חסר ייחוד, אשר מחליט להפנות את מפלגתו לכיוון קהילות אחרות, כמו הצמחונים וההומואים, ועד לקטע הסיום שבו בוז'י וציפי מזמרים בנוגע למובן מאליו, בוז'י חסר כריזמה וציפי מחליפה מפלגות כל הזמן, למקרה שחוק ההתיישנות לא חל על הבדיחה הנדושה.

ימין או שמאל? מה זה משנה בכלל. מערכון אחר מערכון, שכחה אמש התוכנית להגיש אמירה חדה ולהשקיע בתכניה כלל, הביאה למסכינו יצירה נטולת עוקץ וחסרת מעוף, משעממת ולא מצחיקה, שמזכירה מסיבת סיום שהתפקששה. רק שלא יפילו על השמאל את האשמה.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...