הסיפור הלא ייאמן של הנאצי מקרית ביאליק
סינון אפסי של הסוכנות אפשר לפושע מחנה ריכוז ארגנטינאי לחיות בארץ בשלווה ולקבל הטבות מס וסל קליטה מפנק. הכתבה העוסקת בסיפורו המקומם של אניבל גאוטו מפרקת את האבסורד ומצביעה על החשוד העיקרי המוכר לכולנו: חלמאות המוסדות בישראל
עוד כותרות ב-nrg:
• מה מומחי סאדו-מאזו חשבו על "חמישים גוונים"?
• תביעה נגד חברות ההפקה של שרית חדד ואייל גולן
• זמרת הליווי של עידן רייכל עוברת לקדמת הבמה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
גאוטו עלה לארץ במסגרת חוק השבות כבר בתחילת שנות האלפיים, בעוד צו מעצר מטעם האינטרפול עומד כנגדו.

אניבל גאוטו
צילום מסך, ''מבט שני''
שלמה סלוצקי, עיתונאי ויליד ארגנטינה בעצמו, יצא למסע בכדי להסגיר ולהעמיד לדין את גאוטו בשל פשעיו נגד האנושות, כשתחקירו, ששודר אמש במהדורת "מבט שני", הציף שאלות קשות בנוגע לפריצות בחוק השבות שמאפשרות עלייה לארץ ללא סינון, מה שאפשר לפושע כמו גאוטו לעלות על מטוס במימון המדינה וליהנות במשך שנים מסל קליטה והטבות מס, בעודו מבוקש ברחבי העולם. סלוצקי חשף בתחקירו את העובדה המטרידה כי הסינון שמבצעת הסוכנות היהודית למועמדיה לעלייה הוא אפסי ולא כולל בדיקת רקע, במסגרתו המועמדים לעלייה חותמים רק על הצהרה כי אין נגדם חקירה פלילית. גאוטו חתם על המסמך, ברח מארצו ועלה על מטוס בכיוון אחד - לישראל.
דווקא ישראל - מדינה שבזכרונה הקולקטיבי נמצאים מחנות הריכוז והפשעים נגד האנושות. קטעי הארכיון ששולבו בכתבה מתקופת הדיקטטורה הצבאית בארגנטינה
ולמרות זאת, גם הכתבה המעניינת שהציג סלוצקי מדגישה כי אין חדש תחת השמש. כתבתו לא עוסקת בנאצים או בפושעים שחיים בתוך המדינה, אלא מתמקדת בבירוקרטיה הישראלית המקרטעת - היא העצם התקועה בגרון הדמוקרטיה, ואת זה כולנו יודעים. הדרך לעולם הומניטרי והוגן, רצופה במסמכים, הסכמי הסגרה מעורפלים, ומלכודים שמאפשרים גם לפושע כמו גאוטו להישאר בנוחות במדינת ישראל, בעקבות שרשרת חוקים סותרים בין מדינת ישראל לארגנטינה, שתורמת לאי הסגרתו. בסיומו של התחקיר, אומר סלוצקי את השורה התחתונה שברורה לכולנו כבר מזמן - "המוסדות בארץ לא מחמיצים הזדמנות להחמיץ הזדמנות", הוא טוען ומאשים, מתמקד בפושע אך עוסק במערכת חוקים שלמה מלאת חורים ועוכרת שלווה.
"מבט שני - מקלט יהודי לחשוד ברצח", יום ד', הערוץ הראשון

המבוקשים הארגנטינאים
צילום מסך, ''מבט שני''