הקסם של דניאל רדקליף לא תמיד עובד

הניסיון הנוכחי של דניאל רדקליף להתנער מתדמית הקוסם הצעיר כרוכה בהשתתפות בקומדיה רומנטית מהסוג המתוק. לזכותו יאמר שמאמציו הרבים הולידו דמות חמודה, אבל לא מספיק כדי להציל את "אולי בכל זאת" ממחוזותיו הבנאליים של הז'אנר

דור בביוף | 19/2/2015 9:43 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר

''אולי בכל זאת'', במאי: מייקל דוז

לא נשאר כבר מה הרבה מה לחדש בתחום הקומדיות הרומנטיות, והגורמים להצלחתה של אחת גם הם כבר לא מגוונים במיוחד.

עוד כותרות ב-nrg:
מה מומחי סאדו-מאזו חשבו על "חמישים גוונים"?
תביעה נגד חברות ההפקה של שרית חדד ואייל גולן
זמרת הליווי של עידן רייכל עוברת לקדמת הבמה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

אפשר לזרוק אותה עמוק יותר לעולם המבוגר - כמו שנעשה היטב ב"דיברנו מצחיק" או ב"סוף שבוע בפריז", בו מככבים זוג קשישים (באמת); להוסיף לה אלמנטים מתחום המדע הבדיוני, כמו ב"כל הזמן שבעולם" ו"אשתו של הנוסע בזמן"; או לתבל אותה במבטא זר ובאווירה תקופתית כמו ב"פופולארית". לחילופין, אפשר להסתמך על הליהוק - אחרי הכול, דניאל רדקליף ניסה כבר לא מעט דברים במסעו לגאולה עצמית מקללת התדמית של הארי פוטר, ביניהם אימה, דרמה תקופתית ומותחן, אבל אל מחוזות הקומדיה עוד לא הרחיק - לא כל שכן הקומדיה הרומנטית.
 
צילום: באדיבות סרטי לב
כבר לא קוסם. דניאל רדקליף צילום: באדיבות סרטי לב

אז אם כבר התחמשנו ברדקליף, אפשר להתפשר על אחת מנקודות המוצא היותר שחוקות של הז'אנר בשנים האחרונות: בחור שממש נואש לפלס את דרכו אל מחוץ לפרנדזון שנקלע לתוכו. אל משבצת הבחורה נכנסת זואי קאזאן המתוקה, ששמה עין גם היא על הבריטי החמוד שנשר מלימודי הרפואה בעקבות שברון לב, אבל אז נזכרת שהיא בעצם תפוסה. בשעה וחצי הבאות השניים יפטפטו את עצמם לדעת עד שימצאו עצמם, כמיטב המסורת השמרנית, מתחת לחופה.

ל"אולי בכל זאת" יש את הרגעים שלו: רדקליף אמנם מזיע ממאמץ יתר אבל די חמוד, קאזאן עובדת איתו טוב למדי, והשניים צ'ופרו בלא מעט סצנות משעשעות. נקודת זכות נוספת היא שה"אולי בכל זאת" לא מתייחס ל"אולי בכל זאת ניכנס למיטה" אלא ל"אולי בכל זאת נהיה בני זוג" - מה שיכול אולי להתפרש כשמרנות, אבל לפחות מתרחק מהוולגריות.

 
קטעים נוספים

לא שזו האחרונה לא נוכחת בסרט: בניסיון עקר, כנראה, להיות מגניב או חצוף, הוא מגזים לגמרי בדיבורים סרי טעם על הפרשות, ולפעמים נוקט במהלכים עלילתיים

מוגזמים שלא תורמים בעצם דבר לעלילה - למשל, דמות שנופלת מחלון הקומה השנייה, מתרסקת ללא נוע על המדרכה, ויוצאת מזה עם גבס ביד. גם הבימוי, החביב בסך הכול, של מייקל דוז, סובל מהפרעות סגנוניות קטנות שבהעדר פיתוח נוסף לא חוננות את הסרט בקסם שהן קיוו להוסיף לו (דוגמה נגדית לנגיעות סגנוניות שממצות את עצמן בביצוע מעולה ניתן לראות ב"הולכת רחוק" המצוין שעלה לאקרנים בשבוע שעבר).

אם כבר ניתן להכתיר את הסרט בכתר ז'אנרי כלשהו, הרי שהוא הקומדיה הרומנטית ההיפסטרית ביותר עד כה - אך זה לא מספיק כדי לצרף אותו לרשימת הקומדיות הרומנטיות המוצלחות של התקופה האחרונה, שהוזכרה לעיל. הוא סתם סרט חביב ובלתי מזיק, בעל יתרון מרכזי אחד: אם תבחרו בו לדייט הראשון, תהיו בטוחים שלא תיפלו (לפחות לא מבלי דעת) לפרנדזון.

צילום: באדיבות לב
חמוד וחמודה בסרט חמוד (ותו לא). ''אולי בכל זאת'' צילום: באדיבות לב
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
שתף

כתבות נוספות שעשויות לעניין אותך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

המומלצים

מרחבי הרשת

פייסבוק