ראשי » תרבות » ספרות

מושלם בזכות פגמיו: אשכול נבו עולה קומה

דמויות בלתי מושלמות, חצייה של קווי המוסר, ביטוי למחשבות טורדות מנוחה והתבוננות מכאיבה בכנותה על מה שהחיים מבטיחים ולא תמיד מקיימים, הם בדיוק מה שכתיבתו של נבו הייתה זקוקה לו. כל אלו דרים בין עמודי ספרו החדש 'שלוש קומות'

'שלוש קומות' הוא קפיצת הבנג'י של אשכול נבו. במשך כעשור, התהלך בבטחה על קרקע יציבה, שאין כל חשש ליפול ממנה, וגם לו היה נופל, רשת הביטחון האנושית, העשויה אהבתם של הקוראים המסורים, הייתה נפרשת תחתיו.
 
אין לבלבל צעידה בטוחה עם דריכה במקום, שכן גם בתוך הגבולות הבטוחים והמוכרים של יצירתו, ידע לחדש ולברוא שלל עולמות. יחד עם זאת, בספרו הקודם, 'המקווה האחרון בסיביר', הורגש צורך בכך שכתיבתו תפנה לכיוון אחר, כן ואמיץ, ותפגיש את הקוראים עם דמויות שיעזו להישיר מבט אל מציאות חייהן ואל המתחולל בנפשן.

עוד כותרות ב-nrg:
• המירוץ למיליון: מתי זה יסתיים?
• יהונתן גפן חושף: איך נולד הכבש ה-16?
• ארז אפרתי ב'עובדה': ראיון מסריח
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

קוראיו הקבועים של נבו חשים עצמם בבית בין דפי ספריו, יהיה הבית אשר יהיה - בניין דירות ירושלמי, שכונת עולים בצפת או חדרי הלב. הפעם, יגלו יצירה שונה, בה שלושת הדוברים אינם תרים אחר בית, כברוב ספריו של נבו, כי אם מתמודדים עם הפתולוגיה של הבית שכבר נמצא.

אם ספריו הקודמים של נבו מלטפים, הרי שהחדש נותן אגרוף בבטן; אם ביצירתו עד כה הדמויות יפות מעצם שלמותן, הרי שכאן הן יפות בזכות פגמיהן; ואם בארבעת הרומנים הראשונים חשף בפנינו את עולמן הפנימי בהליך כירורגי ממושך ועדין, תוך שימוש באיזמל מנתחים, הרי שהפעם השתמש בגרזן.

בספריו הקודמים, ניכר היה כי נבו אוהב מאוד את גיבוריו, ואילו כאן חיבתו אליהם מוטלת בספק. בכך ששחרר את הצורך לגרום לעצמו ולנו להתאהב בדמויות, אפשר לנו לפתח כלפיהן רגש אמיתי, לא כזה המכוון ע"י הסופר, ולהכיר אותן כפי שהן באמת, על שלל המחשבות המטרידות שחולפות בראשיהן, הפינות האפלות בחייהן ופצעיהן הרגשיים. יופיין של הדמויות טמון באומץ שלהן להתמודד עם רגשותיהן, גם אם אינם אציליים, להכיר בפחדים משתקים ובמאווים שמצופה מהן להדחיק או לשקר לגביהם, ולהודות בטעויות – אלו שעשו ואלו שהן מתפתות לעשות.

על אף שבמבט ראשון נראה כי 'שלוש קומות' עוסק בנעשה בין כתלי הבית וכתלי הנפש בלבד, המחאה החברתית מצאה דרכה אל חלקו השלישי והאחרון, מעניקה לו רובד נוסף וטוענת את שני חלקיו הקודמים במשמעות מחודשת. בדירתן הפרטית, מאחורי דלת סגורה, מתמודדות הדמויות עם אכזבה מחייהן, כמיהה למה שאינו בר השגה, תסכול ותחושה שהחיים לא קיימו מה שהבטיחו. בחוץ, בשדרה חרושת התלמים שהותירו יתדות האוהלים, תחושות דומות צצות ועולות להן, הפעם במישור החברתי-מדיני.

נראה שנבו השיל מעליו עכבות שליוו אותו בכתיבתו עד כה, בין אם מתוך החלטה מודעת ובין אם כתוצאתו של תהליך הבשלה טבעי. כך או כך, קשה להתעלם מן האומץ שמצריך המהלך שביצע. כעת, נותר לקוות כי התפנית שחלה בכתיבתו תמשיך ותלווה אותו גם בהמשך יצירתו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...