ראשי » תרבות » טלוויזיה

"פאודה" מציאותית? מסתערבים אמתיים עונים

על אף רוויה מוחלטת מז'אנר יצירות הפלשתינים האומללים מול הישראלים האכזריים אי אפשר שלא להיסחף במתח "פאודה". עם הידיעה שהסדרה מבוססת גם על חוויותיהם האישיות של יוצריה, נותר רק לשאול - עד כמה היא תואמת את המציאות?

 
רגע לפני ש"פאודה" הגיחה אל המסכים, לפני חודשיים בדיוק, סיפרו היוצרים שלה מעל כל במה אפשרית כי היא מתעתדת להראות את האנושיות שבשני הצדדים. בכך הם גרמו לכמה מהצופים הפוטנציאליים, כמוני, לוותר על התענוג שבצפייה בפרק הראשון. כי איך נאמר, מז'אנר יצירות הפלשתינים האומללים מול הישראלים האכזריים, חשנו בשנים האחרונות רוויה מוחלטת.

עוד כותרות ב-nrg:
• כל מה שצריך לדעת על "משחקי הכס"
• לא רק גלידה: דברים שמקבלים בחינם
• אמ"י: תפסיקו את העליהום על וקסמן
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו


אבל כידוע, הכרזות היוצרים המוכשרים כי נזכה לחזות באנושיותו של רב המרצחים, ודרך כך נלמד עוד פרק במורכבות הסכסוך המתחולל סביבנו וכל זה, מזמן נדחקו לשוליים. למי באמת אכפת שהרוצח קנה לאשתו בושם, כשאנחנו כוססים ציפורניים מול מסתערב עם פצצה בבטן. תכלס, מה שמעניין את כולם בשבועות האחרונים הוא האם באמת מסתערבינו האמיצים הם אכן כאלו מקגייוורים, לוחמי קומנדו שכל התרחשות קטנה עליהם, בעלי תושיית על ויכולת היטמעות מושלמת בסביבה הפלשתינית, או שאנחנו סתם מחמיאים לעצמנו כאן ובגדול.

את פאודה, סדרת מתח ישראלית מורטת עצבים מהמשובחות ששודרו כאן, יצרו אבי יששכרוף, הפרשן לענייני ערבים של אתר וואלה והשחקן ליאור רז, שגם משחק בה את התפקיד הראשי בתור דורון קביליו, מפקד צוות מסתערבים לשעבר ששב לתפקיד כדי לחסל ארכי–מחבל שסבר כי חיסל כבר בעבר. למרות השקופית המתבקשת בתחילת כל פרק המכריזה כי מדובר בסדרה בדיונית שאינה מבוססת על המציאות, רז ויששכרוף כבר התראיינו על כך שהנכתב מבוסס בין היתר על חוויותיהם האישיות. רז כלוחם ביחידה מובחרת ויששכרוף כאחד מוותיקי מסקרי החברה הפלשתינית בתקשורת הישראלית. לסדרה ייעצו גם גונן בן יצחק, רכז שב"כ ואיש סיירת מטכ"ל לשעבר, אבירם אלעד, יוצא יחידת דובדבן, ועמוס הראל, הפרשן הצבאי של העיתון "הארץ".

פאודה צולמה בקיץ האחרון, בזמן צוק איתן. בלי להתכוון, דרמות מצולמות כמו זו של המחבל, שלא ברור אם ההתנקשות בו צלחה או לא, הגיעו לשיאים מקבילים במציאות — מול חידת חיסולו או לא של מוחמד דף.

אבל האם באמת מה שנראה שם, מתרחש כך במציאות? "זה מדע בדיוני", הגיב ולא יסף לוחם עבר בדובדבן, כשניסינו להבין ממנו אם הסצנות בסדרה מזכירות לו את הדברים שעברו עליו בשטח.

לוחם עבר אחר בימ"ס (יחידת מסתערבים) איו"ש, הסכים להרחיב קצת יותר. "אני צופה בסדרה, אבל זה לא באמת עובד ככה. בתוכנית נראה כאילו נכנסים לעיר, יוצאים, הולכים, כל אחד עושה מה שהוא רוצה. במציאות אין סיכוי שזה יקרה. כל העניין הרבה יותר מתואם ומסודר. יש מסביב לכל פעולה היררכיה שלמה ומעטפת מאוד ברורה של צה"ל וגורמים נוספים. אולי לפני 30–40 שנה, היו כאלו שעבדו כמו שרואים בסדרה עם היטמעות משמעותית יותר בשטח הפלשתיני, אבל היום זה ממש לא קורה. יש תפיסה אחרת לחלוטין ועובדים בשיטות אחרות".

כמו?

"אחרות".

היית בסיטואציה שבה נחשפתם?

"קרה שהתחיל בלגן ואז נחשפנו במכוון. הייתי שותף פעם לפעילות שבה הסתובבנו ברכב באיזו עיר וחיפשנו חוליה. הם גילו את העניין בלי שידענו והתחילו במקביל לחפש אותנו. ואז ישבו אנשים בצד הכביש, כאילו סתם, מעשנים סיגריה, ופתאום מישהו הוציא קנה והתחיל לירות עלינו".

נשמע סרט.

"אה, כן".

כשאתה צופה בפאודה, מה אתה מרגיש?

"חברים אמרו לי שאני חייב לראות את זה. זו בהחלט סדרת מתח נחמדה. אבל התחושה כל הזמן היא שבמציאות הדברים לא באמת עובדים ככה. שמעתי מכל מיני חבר'ה שצפו — 'וואי, איך הם ידעו את זה', אבל אני אישית לא ראיתי על המסך איזה תו"ל או משהו מבצעי שהראה יכולת מעבר למה שכבר פורסם בעבר".

נתי שוחט, צלם ומבעלי סוכנות הצילום הירושלמית "פלאש 90", התלווה למשך כשנה לפעילויות יחידות הימ"ס, ותיעד אותן בצילום צמוד. "אני צופה בפאודה. הסדרה בגדול לא רעה, אבל אפשר לומר שהכותבים שלה קצת נסחפו. נעשים שם הרבה דברים שבחיים לא ייעשו ביחידה. הם לא ייקחו מישהו ויהרגו אותו כי בא להם. אני פגשתי יחידה מדהימה, מאוד ערכית ומאוד שורשית. לא יכול להיות מצב שבו הם יפעלו בניגוד לנהלים. ברור לי שניסו ליצור דרמה גדולה יותר, אבל האמת שבכמה פרמטרים, במציאות זה אפילו יותר מגניב".

איך?

"יש יותר יצירתיות. הלוחמים ממציאים את עצמם כל פעם מחדש. זה מדהים. הם יכולים להיות כל אחד ברחוב. זקן או איש מעונב. רמת ההיטמעות שאני ראיתי, הייתה מרשימה אפילו יותר מאשר בסדרה".

וואלה. תן דוגמה.

"יש לי, אבל אני לא יכול לספר".

מה הכי הרשים אותך?

"האמת שהכי הרשים אותי טוהר המידות. אין דברים כאלו. הופתעתי לטובה מאיכות החומר האנושי. רוח המפקד שם היא מאוד ברורה ומאוד מרשימה. בסדרה הגזימו עם האכזריות של הלוחמים. יש ביחידות דבקות מדהימה במטרה, והם בהחלט לא פראיירים, אבל הם לא מחפשים כל היום את מי להרוג ולא מתעללים בחפים מפשע. יש מידתיות והקפדה על דברים שהם אפילו הרבה יותר קטנים. בגדול אין ספק שהסדרה היא טובה, אני נהנה לצפות בה, ולמי שלא ראה את זה במציאות, היא בהחלט פותחת פתח למציאות לא מוכרת. אבל אני נהניתי הרבה יותר ממה שראיתי באמת. אפילו קצת התמכרתי לזה. יש בזה המון אדרנלין".

ולא רק מהצד הישראלי, גם לפלשתינים יש, באופן טבעי, מה לומר על אופן ההצגה שלהם בסדרה. "ההתנגדות הפלשתינית מוצגת שם כאילו היא מאפיה. מי חוטף אח רק כדי שאחיו יוכל לברך אותו לכבוד חתונתו? ולמה כשהוא נותן לו כסף, הוא מגולגל בגומייה כאילו מדובר בסוחר סמים?" כך תהו (בתרגום חופשי) לגבי סצנות בפאודה באתר אינטרנט המזוהה עם החמאס.

ולסיום, אי אפשר בלי להזכיר את התמונה שגררה השבוע אלפי גיחוכים וירטואליים, כשלרגע שצולם כביכול בבית חולים עמוק בתוככי שכם, נצפתה מתנוססת בגאון על המשקוף, מזוזה. אופס. קורה גם לטובים יותר.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...