ראשי » תרבות » ספרות

מישראבלוף ועד משלוחה: משפטי המחץ של ההומור הישראלי

ההיסטוריה של המדינה הצעירה-מזדקנת שלנו היא גם היסטוריה של משפטי מחץ שהפכו למנטרות של דור שלם, ולעיתים הצליחו לעבור לדור נוסף. הזירה הלשונית מגישה את מצעד המשפטים שהגדירו דור, על פי עשורים. וגם: האם אלוהים הקים את המדינה?

שנות החמישים: דן ואפרים

שני מלכים היו להומור של המדינה הצעירה: אפרים קישון, האירופי האנין, ודן בן אמוץ, הפלמ"חניק הפרחח. יחד עם חיים חפר יצר בן אמוץ את ילקוט הכזבים, ממנו נבחרו שני משפטי מחץ:

"גוססים, הא?": דברי העידוד של יחזקאל לאביו על מיטת אביו החולה.

"אתם נוער אתם? אתם חרה (ובגירסה מעודנת: בררה)": מסדר בניהולו של זקן השומרים אברהם שפירא.

עוד כותרות ב-nrg:
• אמהות שכולות מתמודדות עם הכאב באמצעות יצירה
• "משחקי הכס": תושבי ווסטרוז יוצאים לבחירות
• תערוכה: עמדות מתגרות אודות גבריות בצה"ל
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

דן בן אמוץ היה שותף גם לתוכנית הצחוקים של שנות החמישים, 'שלושה בסירה אחת', ממנה נותר ההספד המפורסם שהפך למונולוג פולחן:

"הוך יה דן דן, איך! איך הלך מאתנו זה בלי אזהרה מוקדמת!"

קישון השאיר שפע לשוני, בחרנו דוגמית אחת:

"דִקטרתי במהירות דו רפורטית". תרגום לקישונית: רכבתי על אופנועי באחד האמשים במהירות הגוררת שני רפורטים, אבל אף שוטר לא גמז אותי.

שנות השישים: שייקה והגששים

שייקה אופיר פרץ מן הצ'יזבטרון, והציף אותנו בהומור לשוני משובח:

"יופי, נחמה". משפט החיזור של מנצח המקהלה.

"כשֶיָרים – אני נשכבת". דברי סוניה גָרֶביץ', החלוצה האמיצה.

"חצי צוחה, חצי בוחקת", מחרוזת ביטויים משוכלים, מ"זהג נהיר" ועד "שבורית זכוכה", כולם של שייקה.

אלה היו שנות שלטון 'הגשש החיוור' בהומור, בתרבות, בימי הרדיו, והיבול רב.

"היה מנוע?" שואל גברי המבוהל את קציני יחידת הרכב אחרי המלחמה.

"טבריה טבריה, לו היית צפת", מתבכיינים זקני טבריה. גם: "בלילה, כשהשחקים יורדים".

"ישראבלוף, הכל ישראבלוף". המילה הגששית תוצרת השליח בבנק שהגדירה אותנו מחדש, עד היום הזה.

שנות השבעים: מלול ועד ניקוי ראש

הגששים המשיכו לפעול, אבל הטלוויזיה פרצה לחיינו, והפכה גם מרכז ההומור הלשוני. המובילה היתה חבורת לול, עם אורי זהר, אריק איינשטיין, דורי בן זאב ואחרים.

"מה הוא קופץ?!" חידון התנ"ך האלמותי השאיר אחריו גם את "גפן במובן גאפן", "זה החבשי או הסודאני" ו"אהאווה אהווה".

גם יוצרי "ניקוי ראש" בהובלת מוטי קירשנבאום לקחו חלק בחגיגה:

"שלוש דקות היסטוריות", מנחם בגין מבשל ביצה רכה.

והיה גם קולנוע, עם סרט הפולחן "גבעת חלפון אינה עונה". אסי דיין והגששים:

"לא יכלו לשים סתם שלט, ים?" שייקה לוי מחפש את הים ונופל בשבי המצרים הכי נחמדים בעולם.

"לסרג'יו פנית – לא טעית", סרג'יו קונסטנזה, הוא פולי, מנסה לשווק כל מה שזז.

שנות השמונים: הראשון בבידור

שנות השמונים היו השנים הדלות ביותר בהומור הישראלי, שלהי תקופת הגששים, עם מיעוט יחסי של יצירה טלוויזיונית, ודודו טופז אחד, הראשון בבידור, שהצליח לעשות זהב מפליטת פה אומללה.

"אתה מה יש לך מהאורנג'אדה משה?" טופז בכובע טמבל מציג את הישראלי המטומטם.

ארז טל ואברי גלעד החלו לבנות את דרכם בגלי צה"ל בתוכנית הומור השטות היומית "מה יש".

"מים, מים, מים". לא מצחיק? אז זה הצחיק. מאוד.

 

שנות התשעים: ז'וז'ו, מיצי וקרן מור

הערוץ השני שינה את פני הטלוויזיה, והערוצים השונים החלו להשקיע בהומור וסטירה. היצרן המוביל של ההומור הלשוני היתה חבורת קומדי סטור.

"יש לי יש לי יש לי", סדרת בדיחות קרש.

"ותחשבו על זה", משפט הסיום של צביקה הדר, הוא ז'וז'ו חלסטרה, שגם "מצלם פרסומית בסבאבי-באבי לתינוקות עם שרשר, שאוכלים עוף בגריל וכבש אחו-שקשוקה".

יוצרי 'החרצופים' בנו דגם חדש של סָטירה פוליטית, באמצעות בובות:

"מיצי מיצי מיצי", החיקוי הבובתי שפגע אנושות בקריירה של דן מרידור.

"אֶהֶה אֶהֶה" הצחוק שהגדיר את אריאל שרון ועשה אותו קצת פחות מאיים.

החמישייה הקאמרית הביאה הומור מתוחכם, שכמעט לא קמו לו ממשיכים. זיכרון בולט:

"עוד באירופה הוא היה סקפטי", קרן מור בפרודיה על איכרי מושבה משועממים.

 

שנות האלפיים, מלימור ועד לובה

הסטירה הטלוויזיונית עברה בשנים אלה לפריים טיים המסחרי, והשאירה אחריה משפטי פולחן. אורנה בנאי, היא לימור, הביאה עברית פרֶחית אך מתוחכמת ב'רק בישראל':

"תדבק לשוני לברכי", "רוטב אלף הפחים", "מתפקעים לי העשתונות" ועוד כהנה.

'ארץ נהדרת' בימי זוהרה יצרה מידי שנה משפטי זהב שנישאו בפי כל:

"אחד בא בלובה". ומה הוא מבקש? משלוחה!

"גבר גבר", הכינוי שלא עזר לקריירה של שאול מופז, אבל חדר לסלנג העברי.

ונסתפק בדברים האלה.

 

"בליכוד מנסים להפוך אותנו לאסקופה נדרסת", אמרה איילת שקד. משפט לא אופייני לנערת המזל של הבית היהודי, ששפתה אינה משופעת במטבעות לשון. מקור הביטוי הוא בתלמוד הבבלי: "הכא באיסקופה הנדרסת עסקינן, ומשום בזיון כתבי הקדש שרו רבנן", וכאן בהוראה מילולית: 'אסקופה נדרסת' היא סף הבית שדורכים עליו. בספרות ימי הביניים קיבל הצירוף את הוראתו המזלזלת. רבנו בחיי בן אשר, חכם ספרדי מן המאה ה-14, כתב בהקדמה לספרו "שולחן של ארבע" על הלכות סעודה: "אני העלוב, נבזה תולעת, אסקופה נדרסת, נבער מכל דעת".

לצד הבחירה הנאה של הביטוי, מעמיד המילון הישראלי לרשות איילת וחבריה עשרות דרכים לבטא את מצוקתם, ולהלן כמה הצעות להמשך המשא ומתן הקואליציוני, מן הגורן של המקורות והיקב של העברית היומיומית:

גרסת ירמיהו הנביא: הליכוד אכלָנו, הממָנו והציגָנו ככלי ריק.

גרסת המדרש על אחשורוש והמן: יצאנו מהפגישה עם הליכוד ואוזנינו מקוטפות.

הגרסה הצבאית: הליכוד מטרטר אותנו ועושה לנו זובור.

גרסת דני רופ: בליכוד יורקים לנו בפרצוף ואנחנו אומרים שיורד גשם.

גירסת הספונג'ה: הליכוד דורך עלינו ועושה מאיתנו סמרטוט.

המילים "מֶחַפְּצֶה-מֶנֶמְצֶה" מתוך השיר "גוי של שבת" שנדון בשבוע שעבר ראוי להיכנס לפנתיאון משפטי ההומור, שהרי היידיש היא מלכת ההומור היהודי, ומצחיקה גם את מי שאינו מבין מילה אחת ממנה. התרגום שהובא בשבוע שעבר זכה לתיקונים שונים של הגולשים, אז יובהר שהנוסח שהובא הוא הנוסח הרשמי, שנכתב בידי דן אלמגור ונמצא באתר שירונט.

מנדי מליק שופך אור על השיר עצמו, שיש לו היסטוריה עשירה ומפותלת. במקור זהו שיר רומני המספר על מזחלת פעמוני שלג ושמו ברומנית sanie cu zurgalai. הטקסט עממי, הלחן נכתב על ידי יהודי בשם ריצ'רד שטיין עבור הזמרת מאריה לטרצו, אותה כינה מאוחר יותר 'שושנה דמארי של הזמר הרומני'. שטיין עלה ארצה ונפטר ב-1992.

 

השיר התגלגל לשפות שונות וזכה לתמלילים מגוונים. אדית פיאף שרה אותה בגירסה הצרפתית: johnny tu n'es pas un ange,  ג'וני, אתה אינך מלאך. המלחין הרומני קיבל קרדיט ראוי, המילים הצרפתיות הן של פרנסיס למארק.

 

בשנות החמישים זכה השיר למילים חדשות בהשראת הגירסה הצרפתית, והפך ללהיט אמריקאי בשם Johny is the boy for me, ג'וני הוא הבחור שאני רוצה (ועל פי תוכנת גוגל-תרגום: ג'וני הוא הילד עבורי). הגיטריסט לס פול אימץ את השיר ויצר מצג שווא כאילו הוא כתב את הלחן. ריצ'רד שטיין יצא בתביעה על גניבה מוזיקלית במולדתו רומניה וזכה, אך לא ראה פרוטה. השיר, שבוצע על ידי לס פול ומרי פורד כבש את העולם כולו.

 

זמן קצר לאחר שיצאה הגירסה האמריקנית אימצה אותה רביעיית מועדון התיאטרון בשיר שהפך גם הוא לפולחן, כאמור בתרגומו של דן אלמגור" "גוי של שבת". לפני שלוש שנים חידשה מחצית מן הרביעייה, גדעון זינגר ויענקלה בן סירא, את השיר בהופעה פומבית. בהסבר לקטע ביוטיוב נכתב: "לחן רומני עממי". מי יגלה עפר מעיניך, ריצ'רד שטיין.

 

האם אלוהים מעורב בהקמת המדינה? ליהודה זיו יש על כך סיפור מהחיים: "כאיש פלמ"ח הסתייגתי משני הארגונים שכונו 'הפורשים' – אצ"ל ולח"י. זכור לי היטב הרגע, בו הבנתי עד כמה חסרת טעם ושלילית היא מלחמת אחים.

לאחר מבצע נחשון נהגנו לצאת מפעם לפעם כדי לעשות חיים בירושלים. לילה אחד נהגתי ג'יפ מלא וגדוש בחברי לאותו גדוד, אל קולנוע עדן מנוחתו עדן. כשהגענו לשם סימנתי לחברי להוסיף לשבת על מקומותיהם. הכנסתי להילוך קדמי, ועליתי עם הג'יפ במדרגות שבחזית הקולנוע אל הקופה, וכך קנינו לנו כרטיסים תוך כדי ישיבה בג'יפ, כשהקהל הירושלמי מסביב מוחא לנו כפיים ומריע: "קדימה הפלמ"ח!!!". לפתע מצאתי עצמי חבוק בחוזקה בידי יהודי ירושלמי עבדקן, שצווח בהתלהבות לתוך אוזני: "אלוהים גדול!!! אלוהים גדול!!!" בחוצפת נעורים אמרתי לו: "אז למה אתה צועק? עוד תעיר אותו, חלילה! וכי לא די לך בחבורת פלמ"ח'ניקים שתפתור לך כל בעיה?" הוא הוסיף לחבק אותי ולצווח: "אתה לא מבין? אלהי"ם הרי אלה ראשי-תיבות: אצ"ל, לח"י, הגנה יקימו מדינה!!!".

אורי הייטנר שואל: האם נכון לכתוב 'קונצנזוס' או 'קונסנזוס'?

למעשה, אף אחת מהאפשרויות אינה נכונה. המילה הלועזית consensus המופיעה כך באנגלית ובגרמנית ומקורה לטיני נהגית קונסנסוס, בשלושה עיצורי s. עם זאת בפועל היא נהגית בדרך כלל בשתי הצורות שבשאלה, כך שקשה לראות כאן שיבוש מובהק אלא נוהג שהשתרש. אחד ההסברים לשיבוש הוא שחלקה השני של המילה, sensus, מזכיר מילה נפוצה אחרת, צנזורה, שבה הופעת הצ' והז' מבוססת על המקור הגרמני.

אלכס שפי שואל: מדוע אין אחידות בתעתיק לעברית של המונח האנגלי cyber על צירופיו? פעם התעתיק הוא ק': קיברנטי, ופעם הוא ס': סייבר.

חוסר האחידות לכאורה אינו בכתיב אלא בהגייה. המונח 'קיברנטיקה' כמדע וכטכנולוגיה קדם למונח 'סייבר', וההגייה שלו הושפעה מן המקור היווני ומשפות רבות שהלכו בעקבותיו, ביניהן גרמנית. גם המילה העברית 'קברניט' הגיעה מאותו מקור יווני. 'סייבר' היא קיצור המילה האנגלית המקבילה cybernetics, הנהגית סייברנֶטיקס. הקיצור פשט בשפה האמריקנית בשנות השמונים של המאה הקודמת, ושטף את העולם. 'סייבר' נהגית ונכתבת בהתאמה מלאה למקור האנגלי.

עוד רשימות, טורים, שאלות ופיוטים באתר הזירה הלשונית של רוביק רוזנטל:­www.ruvik.co.il

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...