הזירה הלשונית: שיימינג, בריונות רשת והלבנת פנים
איך קוראים בעברית לתופעת ההאשמות המכפישות ברשת, מפעל התרגום של אהוד מנור, שובה של הפנייה הוותיקה 'חברים', מלחמת הגבינות ומקורה של הקללה בשיר הטלפון. הזירה הלשונית במהדורה מגוונת מתמיד
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנוהמילה הנפוצה ביותר בתקשורת ובשיחות הסלון השבוע היא 'שיימינג', בעקבות התאבדותו של אריאל רוניס, לאחר הפוסט שהאשים אותו בגזענות. shaming פירושה ביוש פומבי, ולאור התפשטות הביוש באמצעות הרשתות החברתיות היא מזוהה עם האינטרנט.
עוד כותרות ב-nrg:
וואן ריפאבליק בישראל: הבטיחו לחזור והשאירו טעם של עוד
קלינט איסטווד בן 85: מהו הסרט הגדול ביותר שלו?
עירום או לא: שום דבר לא יעצור את שיר אלמליח
בשפת הרשת יש שמות שונים להתנהגות לא ראויה. היצורים השנואים על גולשי האינטרנט הם הטרולים, המצליחים להפוך דיון ענייני ברשת לסיוט באמצעות פרובוקציות. מונח ותיק יחסית הוא cyberbullying, שלו כבר נמצאה חלופה עברית נאה: 'בריונות רשת'. הגדרתו במילון אוקספורד "שימוש בתקשורת אלקטרונית על מנת להתעלל (bully) באדם כלשהו, בעיקר על ידי שליחת הודעות בעלי אופי מטריד או מאיים. Cyberbully הוא שמו של סרט טלוויזיה אמריקני משנת 2011, על נערה שהיא קורבן לבריונות רשת. בריונות הרשת כבר מצא את דרכה לספר החוקים האמריקני.
תהליך מהותי לתופעת השיימינג, כמו גם במקרים נוספים ברשת הוא 'פליימינג', התלהטות הרוחות ברשת, המתבטאת בהתפשטות השיח בעניין כלשהו והעצמה שלו. לכך נקבעה כבר ב-2004 מילה עברית על ידי האקדמיה ללשון: התלהמות. כאשר מהלך השיימינג מגיע לקיצוניות הוא קרוי internet lynch או לינצ'טֶרְנֶט, ביצוע לינץ' ברשת.
התפשטות המונח שֵיימינג העלתה דרישה למציאת מילה עברית. המילה המקובלת היא 'בִיוש' אך היא אינה מייצגת את מלוא משמעות המונח, שהוא 'ביוש פומבי ברשת'. בגלי צה"ל היה מי שהציע 'ביוש-נֶט'. השפה העברית דווקא מציעה חלופות נאות שמקורן בשפה התלמודית: 'הוציא דיבתו רעה', 'אמר עליו לשון הרע', ובעיקר 'הלבין פניו ברבים'. אלה נוצרו אמנם אלפי שנים לפני הולדת האינטרנט, הטכנולוגיה והסביבה השתנו לבלי הכר, אבל ליחם לא נס.
עשר שנים חלפו מאז נפטר אהוד מנור, והוא נוכח בכל פינה בתרבות הישראלית, במוזיקה ובבידור. מעט מדי תשומת לב הופנתה למפעלו העצום של מנור כמתרגם, ותודה ליוני אילת. מי שסללה למנור את הדרך בתחום זה היא הלית ישורון, שחיפשה מתרגם למחזמר "שיער", נתקלה בשירו של מנור הלא מוּכר עדיין "אחי הצעיר יהודה" שנכתב לפני שמנור התפרסם, ואמרה ש"מי שכתב שיר כזה ראוי שיתרגם את שיער". מנור הפך למתרגם המוביל של מחזות זמר כמו "אחים בדם", "יוסף וכתונת הפרדסים המשגעת", "שיקגו" וכן מחזות שייקספירים.
גולת הכותרת של מפעלו התרגומי היא לבוש עברי למחרוזות שירים משפות ותרבויות שונות. כאן הצליח להתאים את הנוסח העברי לא רק למשמעות המילים במקור, אלא גם למקצב ולניגון. מנור סיפר שכילד היה שומע שירים ומתרגם אותם בראש. כך את מילות השיר מתוך "סיפור הפרוורים "heaven, I’m in heaven" תרגם בראשו ל"עדן וגן עדן".
מנור סובב בעולמות ובשפות שונות שאת חלקן או רובן לא הכיר. עבור ירדנה ארזי תרגם את הפרויקט הצועני שהוליד את המופע היידי "נשמה צוענית", ושירים מערבית במסגרת "דמיון מזרחי". את השיר הלבנוני בפרויקט זה הקרוי 'נטלי' תרגם ל"מה נתת לי": "מה נתת לי, נתת לי אותו/ נתת לי אותו עד ליום מותו// מה נתת לו, נתת לו אותי/ נתת לו אותי עד ליום מותי".
קורין אלאל שרה שירים בצרפתית בערב בשם "שפת אמי". את השיר הצרפתי La Vie En Rose תרגם מנור ל"החיים בוורוד". את שירו של ז'ורז' בראסאנס au bois d' mon Coeur תרגם ל"אי שם בלב, פרח מלבלב, פרח מלבלב".
מנור גאל עבור שלישיית "הטוב, הרע והנערה" שירים אמריקנים משנות השלושים. כך נשמע שיר ידוע במקור:
Stars shining bright above you/ Night breezes seem to whisper "I love you"/ Birds singing in the sycamore trees/ Dream a little dream of me
והתרגום, החופשי למדי אך שומר על המקצב ורוח השיר: "שא את עיניך מעלה/ שמע איך לוחש הרוח הלילה/ שים את ידך ביד הענן/ ובקש חלום קטן".
מנור ביצע עבודה נפלאה בתרגום שירים ברזילאיים במופע "ארץ טרופית יפה". שיר ברזילאי שתרגם מאוחר יותר הוא "אני אשתגע", שזכה לכמה ביצועים נפלאים, כאן בביצוע הפרוורים ומתי כספי. המילים בו כתובות במקצב לטיני מסחרר בהתאמה למוזיקה, כגון בפזמון החוזר: "סיוט כזה עולה על כל דמיון/ בוא ויחד נעצור את השעון/ זוהי אהבה שאין בה היגיון/ זוהי אהבה שתיגמר בביזיון/ אני לא יכולה לנשום/ הרי זה שיגעון, מחניק לי בגרון/ אתה ראשון היית ותהיה האחרון".
בזמן האחרון יש קאמבק מרשים לפנייה הארכאית, סמלה של ארץ ישראל העובדת, "חברים!" היא פתחה אסֵפות עובדים, שיחות קיבוץ סוערות, הרצאות וישיבות ועד בית. המילה ביחיד, 'חבר', משקפת את טשטוש הגבולות הישראלי בין הידיד הפרטי (friend) לבין בן הקבוצה הקולקטיבי, חבר הקיבוץ, המפלגה והכנסת (member) . והיא אתנו כאן, עדיין. רומי נוימרק מערוץ 10 פותחת כל פרידה מלונדון וקירשנבאום ומעבר לכותרות המהדורה ב"תודה חברים, מתחילים". ליאת הרלב כפרזנטורית של ויזה כאל, המגלמת מדריכת תיירים, פותחת פנייה אליהם בפנייה "חברים-רים". הפנייה נפוצה ברשת, בנוסח "חברים, תקשיבו לרמי פורטיס", או בפייסבוק של איילת שקד: "חברים יקרים, הציבור שלנו תרם איברים לליכוד כדי להבטיח ממשלת ימין". אכן, חברים, כל ישראל חברים, ועדיף שהם יהיו בחלונות הגבוהים.
רענן גל טען בעקבות חידון הגבינות הגדול, כי 'גרוייר' אינה שתי גבינות שונות, כפי שנכתב, אלא גבינה שוויצרית שהצרפתים אימצו אותה, ויש לראות בכך אפילו מעין גניבה מסחרית. הלכתי לבדוק, ולהלן הממצאים. המקור עליו הסתמכתי הוא המילון "לא על האוכל לבדו" של איתן אבניאון, שם מוצגות הגבינות כשתי גבינות נפרדות ושונות. גרייר: "גבינה נקבובית צהבהבה ועתירת שומן בעלת חורים גדולים וטעם מתקתק", גרוייר: "גבינה קשה למחצה, עשויה מחלב מלא, פריכה וצורתה עגולה שמקורה צרפתי". לאחר הערתו של גל הלכתי למקורות נוספים, ונראה שהאמת מורכבת, אך יש בהחלט בסיס לטענתו של גל. הצרפתים אכן יצרו גבינת גרוייר משלהם, שיש לה כמה מאפיינים שונים, ושמה אכן הוא גרסה צרפתית של השם השוויצרי, על שמה של עיירה באלפים השוויצרים. בעקבות זאת התעוררה מלחמת הגרוייר הגדולה על תו האיכות של האיחוד האירופי, והיא הוכרעה לפני כחמש שנים: התו ניתן ליצרני הגבינה בשווייץ. בתיאבון!
אילן וייל שואל: מה פרוש המשפט "אינעל טלפון טאבאק", מתוך שיר הטלפון של הגשש החיוור?
ירון לונדון, מחבר שיר הטלפון, משיב ומרחיב בעניין: ״שיר הטלפון של הגשש החיוור הוא גִרסה עברית לפזמון ששר זמר אמריקאי-איטלקי ששמו ניקולה פָּאוֹנֶה. כתבתי אותו לפי בקשתו של האמרגן אברהם דשא (פשנל), אבל הגששים והבמאי שלהם, נסים אלוני, שִכללו את הדיאלוג בין הבחור למשיבון, ונוספה לו הקללה 'ינעל טלפון תַּבַּעַכּ', שפירושה: ימח שם הטלפון שלך. בעל המספרה שבה עובדת החופפת ז׳קלין הוא סימון, שהמטלפן פונה אליו 'מון שר סימון', ומכאן שהוא דובר צרפתית כלשהי. מכאן שהוא, כנראה, ממוצא מרוקאי ומכיר כמה קללות בערבית". יש להוסיף שהצורה 'ינעל' היא שיבוש ישראלי של המילה הערבית 'ילען': יקולל.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם