הספר "קיצור תולדות האנושות" לובש פנים וצורה
הספר המצליח של יובל נח הררי "קיצור תולדות האנושות" קם לחיים במוזיאון ישראל באמצעות פריטים ארכאולוגיים ופרטי אמנות שונים, בהם גם עבודתו המרשימה של האמן צדוק בן דוד. "חפצים ומוצגים מאוסף המוזיאון מספרים על הקשר בין העבר להווה"
ודאי כבר קראתם, או לפחות קניתם, אך טרם הספקתם לקרוא, את ספרו של יובל נח הררי "קיצור תולדות האנושות". הספר זכה להצלחה פנטסטית בקטגוריית ספרי העיון בישראל ובעולם ועד כה תורגם ל-30 שפות.עוד כותרות ב-nrg:
• מולי שגב: "היינו עדינים מדי עם בוז'י"
• די לאפליה: חגית יאסו חוזרת לאתיופיה
• אפוקליפסה עכשיו: משחקי הכס התעוררה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
גם במוזיאון ישראל, גילו את הפוטנציאל הטמון ברב המכר, המספר את תולדות המין האנושי וכחלק מאירועי שנת היובל למוזיאון הושקה התערוכה "קיצור תולדות האנושות" המבוססת על הספר.
מדובר במסע ייחודי הנפרש לאורך מיליון וחצי שנים בתולדות האנושות. ראשיתו בכלי הצור המעידים על התפתחות יכולתו הטכנית של האדם וכושר ההישרדות שלו בטבע, דרך הבערת האש, המצאת השפה והכתב, ההתיישבות החקלאית, יצירת החוקים והכסף והמהפכה התעשייתית.
בספרו, מסכם הררי בעיקר את ההיסטוריה האנושית מנקודת המפנה המשמעותית ביותר שלה, הלא היא המהפכה הלשונית. התפתחות השפה אפשרה לאדם ליצור שיתופי פעולה והפכה אותו לשליט העולם מול יונקים אחרים. בהקשר הזה, אחד המוצגים בתערוכה היא עצם ההיואיד, עצם לשון המעניקה לאדם את יכולת הדיבור ויצירת צלילים מורכבים, ששריד שלה בן 60 אלף שנים התגלה במערה כבארה.
האוצרת, טניה כהן עוזיאלי, בחרה לערוך את התערוכה מתוך מוצגים שנמצאים באוסף המוזיאון ובהם 14 פריטים ארכיאולוגים והיתר מוצגים של אוסף האמנות העכשווית. "רציתי להראות איך חפצים ומוצגים יכולים לספר סיפור, ובחירתם מאוסף המוזיאון מלמדת על אופיו ורב גוניותו כמוזיאון אנציקלופדי. כשהעניין המרתק בתערוכה, כמו בספר, הוא הקשר בין העבר להווה", מבהירה האוצרת.
בהמשך, התערוכה מובילה את המבקר אל נקודות מפנה נוספת בתולדות האנושות, כמו המהפכה החקלאית שגרמה להתיישבות קבע של בני אדם לפני עשרת אלפים שנים ומשם אל התפתחות המסחר שהביאה את האדם להמציא את הכתב על מנת שיוכל לתעד עסקאות, כפי שאפשר לראות בלוח חרס בן 4,500 שנה המוצג בתערוכה.
אפשר גם לעמוד על מערכת החוקים שיצר האדם, כשהמוצג הוא שרידים של חוקי חמורבי מלפני 3,000 שנה שהתגלו בחצור, כמו גם עותק קדוש של עשרת הדיברות.
"חמוש בשפה, בכתב, בחוקים ובכסף יצא האדם לכבוש את העולם באמצעות הפצת הידע ופריצת הגבולות המוכרים", מסבירה טניה כהן עוזיאלי. כחלק מהמחשת פרק זה, מוצגים בתערוכה קטע מתנ"ך גוטנברג, האייקון של מהפכת הדפוס, מפת העולם משנת 1571, כמו גם פריטים שמלמדים על המהפכה התעשייתית והמהפכה המדעית כשהקיטור והחשמל הם שהניעו את גלגלי המהפכות והנציגים שלהם בתערוכה הם נורת החשמל של אדיסון, הסרטים הראשונים של האחים לומייר, ולצידם כתב היד המקורי של אלברט איינשטיין, בו הוא מוכיח את תורת היחסות שהובילה לפיתוח פצצת האטום.
עוד פריטים בתערוכה הם כלי צור בני מיליון שנה שנמצאו באפריקה, גם שרידי מדורה מלפני 800 אלף שנה, ולידה, באותו חדר, מוצגת עבודת אמנות עכשווית של האמן הפולני מירוסלב בלקה, שני מסכים על משטח מלח ועליהם מוקרנות שתי להבות גז בישול. ויש גם קבורה משפחתית ניאוליטית בת 9,000 שנה, מטבע ראשון מהמאה ה-6 לפנה"ס, מפה של גילוי אמריקה ועוד.
לצד הפריטים המספרים את סיפורו של המין האנושי, בחרה האוצרת ביצירות אמנות עכשוויות שנראות כמו תגובה למהפכות ששינו את חיי האדם מן היסוד, ובהן עבודותיהם של אמנים כמו צ'ראלס ריי, מרק דיון, ג'נט קארדיף, דגלאס גורדון, מארק וולינגר יאנקה שוניברי, ברוס קונור ואחרים.
במנהרה המובילה אל תוך המוזיאון, ולאורך עשרות מטרים, מוצגת אחת העבודות המרהיבות של התערוכה "אבולוציה ותאוריה" של האמן צדוק בן דוד.
בן דוד חי בין לונדון לתל אביב, וביצירתו האמנותית נותן ביטוי לחיבור העמוק שלו לטבע, (זכורה התערוכה שלו "טבע האדם" שהוצגה לפני חמש שנים במוזיאון תל אביב, והציבה תורים ארוכים של מבקרים כפי שאף מוזיאון לא ידע בעבר).
העבודה הנוכחית אותה יצר לפני 20 שנה ובמשך שנתיים, מורכבת מ-250 נגזרות עשויות אלומיניום צבוע בשחור ובגדלים שבין 15 ס"מ ועד 3 מטרים. "אלה חיתוכים ידניים אותם יצרתי על פי דימויים שמצאתי בספרי פיסיקה מסוף המאה ה-19, והם עוסקים בין היתר, במכשור לגילוי חום וקור, מגנט, חשמל, אופטיקה, כלים שלובים, נושא הגרביטציה, אשליה אופטית, ממש חגיגה של מדע. המוצגים שלי אינם מסודרים לפי סדר ההתפתחות בטבע. אחרי הכל זה מוזיאון לאמנות", מסביר בן דוד.
העבודה של בן דוד סבבה בתערוכות בעולם ולמוזיאון ישראל הגיעה היישר מקייב. "המעברים בין העבר, ההווה והעתיד בתערוכה, והחיבור המיוחד בין ממצאים ארכיאולוגים, פריטים היסטוריים נדירים ובין יצירות אמנות, מעניקים פרספקטיבה מרתקת על תהליכי ההתפתחות של המין האנושי ומעוררים תהיות ושאלות על העתיד", אומרת האוצרת טניה כהן עוזיאלי.
לדבריה, התערוכה עוצבה בצורה שלא תעייף את הצופים ותתאים למבקרים שונים. "לשמחתי יובל נוח הררי אפשר לי להעניק אינטרפטציה מוחשית לספרו, כך שאפשר היה לאפשר למי שמעוניין להתעמק ולקרוא טקסטים ארוכים יותר ולאלה שרק מבקשים לטעום, להתמקד בכותרות ומשפטים קצרים וקליטים, שהררי חיבר במיוחד לתערוכה", היא אומרת.
יובל נח הררי מדגיש כי רעיון התערוכה משתלב עם הפרויקט שאותו הוא מבקש לקדם: הנגשת ידע מדעי לציבור הרחב: "אנשים מתחברים יותר לאמנות מסוגים שונים ופחות לספרי היסטוריה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם