הזירה הלשונית: אין מדינה ניתנת על מגש של כסף
השבוע הראשון של חודש יוני הוא אבן דרך שנתית בתולדות מלחמות ישראל. הזירה הלשונית אוספת את משפטי המפתח המספרים את סיפור המלחמות, מגלה איך שינתה מלחמת ששת הימים את השפה וממליצה לשתות הרבה מים, כי הר הבית בידינו
בחמישה ביוני 1967 פרצה מלחמת ששת הימים. בשישה ביוני 1982 החלה מלחמת לבנון השנייה. השבוע הראשון של יוני הוא אם כן אבן דרך שנתית בתולדות מלחמות ישראל. ההיסטוריה הישראלית הצעירה זרועה משפטים בלתי נשכחים, שהפכו לאבני דרך. הם הושמעו על ידי פוליטיקאים, סופרים, עיתונאים ואנשים מן השורה. אבני הדרך האלה מספרים גם את סיפור המלחמות, ממלחמת העצמאות ועד "צוק איתן". ולהלן המבחר.עוד כותרות ב-nrg:
• מולי שגב: "היינו עדינים מדי עם בוז'י"
• די לאפליה: חגית יאסו חוזרת לאתיופיה
• אפוקליפסה עכשיו: משחקי הכס התעוררה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אבו נידאל אבו שמידאל, כולם אש"ף. עם היציאה למלחמת לבנון הראשונה, הרמטכ"ל רפול מגיב על הטענה שלא אש"ף ירה בשלמה ארגוב.
אל המוות הישרנו מבט, והוא השפיל את עיניו. אלוף משנה שמואל גורודיש בעצרת זיכרון אחרי מלחמת ששת הימים.
אנחנו מגש הכסף, שעליו לך ניתנה מדינת היהודים. נתן אלתרמן מנסח בימי מלחמת העצמאות את מעמדם הקדוש של חללי המלחמות, בעקבות קביעתו של חיים ויצמן: "אין מדינה ניתנת לעם על מגש של כסף".
אני רוצה לשלוח לכם היום הזמנה לבכי. ארנון לפיד מבטא את רגשות הכאב והתסכול של דור מלחמת יום הכיפורים, ברשימה בעיתון דבר.
את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק. בני פלד מעודד את רוחם של טייסי חיל האוויר, שספג אבֵדות קשות במהלך מלחמת יום הכיפורים. המשפט הפך לשיר.
בן-צור, סע. מוטה גור מורה לנהגו לפרוץ את שער חומת ירושלים העתיקה במלחמת ששת הימים.
בסך הכול רציתי להגיע הביתה בשלום. משפט של אחד מלוחמי גבעת התחמושת במלחמת ששת הימים, הונצח בשירו של יורם טהרלב.
הו שלהבת יה, עיני הנערים. שורה משירו של יחיאל מוהר שנועדה להפוך את מבצע סיני ממלחמה פוליטית יזומה לאירוע מיתולוגי. הבית המלא: "הו, שלהבת יה - עיני הנערים/ הו, שלהבת יה - ברעום המנועים/ עוד יסופר על זה היום אחי/ בשוב העם אל מעמד סיני".
הולך לנו הבית השלישי. משפט שעל פי עדויות שונות אמר משה דיין לבני פלד בימים הראשונים של מלחמת יום הכיפורים.
החרמון הוא העיניים של המדינה. החייל בני מסס מסביר מדוע היה כל כך חשוב לכבוש מחדש את מוצב החרמון.
היו להם מכונות ירייה? מנחם בגין שואל שאלות מביכות בביקור במבצר הבופור למחרת כיבושו בראשית מלחמת לבנון.
הם יתרוצצו כמו ג'וקים מסוממים בבקבוק. הרמטכ"ל רפול מסביר בכנסת איך לטפל במיידי אבנים בשטחים, אפריל 1983.
הנה מוטלות גופותינו, שורה ארוכה ארוכה. השורה הפותחת בשירו של חיים גורי לאחר נפילת שיירת הל"ה במלחמת העצמאות.
העורף הוא ההפתעה האסטרטגית שלנו. עמיר פרץ, שר הביטחון במלחמת לבנון השנייה.
הערב בשש תפרוץ מלחמה. ההודעה השגויה של אשרף מרוואן על שעת פתיחת מלחמת יום הכיפורים, שהפכה שם לספרו של מחולל תנועת המחאה מוטי אשכנזי.
הר הבית בידינו. מוטה גור מודיע לפיקוד המרכז על כיבוש הכותל המערבי.
ונזכור את כולם, את יפי הבלורית והתואר. שורה שהפכה למטבע לשון מ"שיר הרעות" שכתב חיים גורי, ההמנון הבלתי רשמי של מלחמת העצמאות.
ותשקוט הארץ ארבעים שנה. הבטחה של ראש הממשלה מנחם בגין זמן קצר לפני פרוץ מלחמת לבנון הראשונה.
חוטף עזה. הכינוי שהעניקו תושבי עוטף עזה לאזור מוכה הפצמ"רים בימי מבצע עופרת יצוקה.
כללי המשחק משתנים. הבטחה של עמיר פרץ עם היציאה למלחמת לבנון השנייה.
להדק, להדק. יצחק רבין מוזמן על ידי שרון לאזור ביירות במלחמת לבנון הראשונה, וממליץ להדק את המצור על העיר.
מול התשה הוא יקבל הכתשה. נתניהו מחדש מילה בעברית במהלך מבצע עופרת יצוקה.
מולקולה דינמית. הסמל הלשוני של השפה המדעית שהשתלטה על השפה הצבאית, ולפי דו"ח וינוגראד היא חלק מהסיבות לכשלי מלחמת לבנון השנייה.
נאצר מחכה לרבין. שיר של חיים חפר, שהושר בהתלהבות בימי ההמתנה שקדמו למלחמת ששת הימים.
נסיג את הקו ארבעים קילומטרים מן הגבול הצפוני שלנו. בגין בנאום היציאה למלחמת לבנון. נאמר כמשפט תנאי, שהבטיח "להפסיק כל לחימה".
נשבור להם את העצמות. הכרזה של הרמטכ"ל דוד אלעזר ב-8 באוקטובר 1973, יומיים אחרי פרוץ מלחמת יום הכיפורים.
עלינו להסב לפלסטינים צריבה תודעתית. הצעה של הרמטכ"ל בוגי יעלון לדרך הטיפול בטרור הפלסטיני. פיתוח של הביטוי "תבוסה תודעתית" שהציע קודמו, הרמטכ"ל שאול מופז.
קינדרלאך, אתם רוצים לעלות לגוש עציון? לוי אשכול מאפשר לבני גוש עציון בראשות חנן פורת להתיישב בגוש, כחודש לאחר מלחמת ששת הימים.
קסאם שמָסאם. שמעון פרס מזלזל בכוח האויב במהלך מלחמת לבנון השנייה.
רד אלינו אווירון. שיר מחאה ידוע מראשית מלחמת לבנון הראשונה, על פי שיר ילדים: "רד אלינו אווירון, קח אותנו ללבנון, נילחם בשביל שרון, ונחזור בתוך ארון".
שקט, יורים. רשימה קצרה של עמירם ניר ב"ידיעות אחרונות" עם פרוץ מלחמת לבנון הראשונה, שקראה להימנע מביקורת במהלך הלחימה.
תשתו מים. שתי המילים שסימלו את מלחמת המפרץ ב-1991, והפכו את דובר צה"ל נחמן שי לגיבור לאומי.
מה עשתה מלחמת ששת הימים לשפה, ואיך השתנו מונחי היסוד של חיינו מאז? אאוט: המילים שלפניה. אִין: המילים שאחריה.
אוהלים: אאוט מעברות, אין רוטשילד
אויב: אאוט שבע מדינות ערב, אין העולם המוסלמי
איוּם: אאוט המותניים הצרים, אין האיום הדמוגרפי
אליטות חדשות: אאוט המשפחה הלוחמת, אין המחנה הלאומי
אליטות ישנות: אאוט תנועת העבודה, אין שמאלנים
אתוס: אאוט ארץ ישראל העובדת, אין ארץ ישראל השלמה
דור העתיד: אאוט נוער הזהב, אין נוער הגבעות
הפרדה: אאוט גבול, אין חומה
התנגדות: אאוט מאורעות, אין אינתיפאדה
זהות: אאוט ישראלית, אין יהודית
חברת מהגרים: אאוט כור היתוך, אין רב תרבותיות
חלוציות: אאוט יישוב ספר, אין חמש דקות מכפר סבא
חקלאות: אאוט עבודה עברית, אין תאילנדים
טראומה: אאוט רצח ארלוזורוב, אין רצח רבין
ירושלים: אאוט איכה יבשו בורות המים, אין סלע קיומנו
מאכל: אאוט לחם אחיד, אין סושי
מזרחיים: אאוט סאלח שבתי, אין הפנתרים
מי אנחנו: אאוט מדינת ישראל, אין ארץ ישראל
מיתוס: אאוט באב אלוואד, אין הבופור
מלח הארץ: אאוט קיבוצניקים, אין מתנחלים
מלחמה בטרור: אאוט פעולת תגמול, אין סיכול ממוקד
מעֵבֶר לקו הירוק: אאוט הגדה המערבית, אין יהודה ושומרון
מעברים: אאוט שער מנדלבאום, אין מחסום ארז
משפט מפתח: אאוט טוב למות בעד ארצנו, אין תנו לחיות בארץ הזאת
נדל"ן: אאוט שיכונים, אין מגדלים
ספרות חיילים: אאוט ילקוט הכזבים, אין שיח לוחמים
סקנדל: אאוט עסק הביש, אין המחדל
ערביי המדינה: אאוט ישראלי, אין פלסטיני
פרנסה: אאוט עובד אדמה, אין קבלן עפר
צבא: אאוט אלופים, אין גנרלים
ציונות דתית: אאוט הברית ההיסטורית, אין השותפים הטבעיים
קואליציה: אאוט בלי חרות ובלי מק"י, אין בלי לפיד ובלי מרץ
קללה: אאוט פרֶנק פּארֶך, אין אשכנזי
שמות: אאוט דן ונורית, אין שון ונטלי
תאריך מכונן: אאוט כ"ט בנובמבר, אין חמישה ביוני
אלה זיידנברג שואלת: מהו מקור המילה "בובה"? האם היא באה מהמלה poupיe בצרפתית, שגם היא נגזרת מהמילה הלטינית pupa?
'בובה' היא חידוש של אליעזר בן יהודה, והוא כותב כך במילונו: "דמות ילדה או אשה וכדומה, למשחק לבנות קטנות, ופשט השימוש במילה זו בקרב המדברים עברית בא"י וגם בספרות החדשה". אין ספק שבן יהודה הסתמך על הצרפתית והגרמנית, אבל בהמשך הערך הוא רומז כי יש למילה גם קשר למילה הערבית בּוּבּוּ, שפירושה בבת העין, הקרויה גם אישון, ומכאן שבובו הוא ילד קטן, ואפשר לראות כאן מקור נוסף למילה בובה.
תמי בר יוסף כותבת: "אני אמא לבן בן 12 ובת בת 9. יוצא לנו לא מעט להשתמש במילה 'ערס', וכן במילה 'פרחה'. כשהילדים שואלים אותי מה זה אני מסתבכת ממש, ולא יודעת איך להסביר להם בלי ליפול לגזענות ועוד שכאלה. יש לך רעיון?"
אין צורך להוציא את השד העדתי מהבקבוק בשיחה עם הילד. 'ערס' ו'פרחה' הן מילים המייצגות התנהגות. 'ערס' הוא אדם בעל התנהגות מוחצנת המזכירה יסודות עברייניים, אף כי אינו בהכרח עבריין. הערס נוטה להשתמש בסממנים חיצוניים כגון מכוניות יוקרה, בגדים ודיבור אלים. 'פרחה' היא נערה קלילה, עילגת משהו ומחצינה התנהגות מינית ולבוש בולט אך חסר טעם. אלה כמובן הגדרות נסיבתיות, והן משתנות על פי רוח הזמן.
עוד טורים, רשימות, שאלות ומאמרים של ד"ר רוביק רוזנטל באתר הזירה הלשונית:www.ruvik.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם