הזירה הלשונית: רועה זונות וערס נכנסו לקזינו
הסרסור הוא מתווך חסר קונוטציה שלילית, רועה הזונות הוא עני מרוד, ומשמעות המילה ערס רוככה. הזירה הלשונית לא מבינה מה רוצים מח"כ אורן חזן ויוצאת לסחור בעכוזים
לאורן חזן עומדת חזקת החפות ואהבת פעילי הליכוד, אבל גילויי התקשורת מפנים את הזרקור למה שמכונה "המקצוע השני העתיק ביותר בעולם": הסרסור. למקצוע הזה מספק המקרא שם נאה: 'רועה זונות', ככתוב בספר משלי: "איש אוהב חוכמה ישמח אביו, ורועה זונות יאבד הון". רועה הזונות בעיני המדרשים והפרשנים הוא אדם בשולי החברה, וגם עני מרוד. לא בטוח שהם מכירים את חשבון הבנק של סרסורי כל העולם.עוד כותרות ב-nrg:
• נלחם בהטרדות רשת: אביב גפן תפס פדופיל
• "אמנות וגאונות": דודו אהרון עף על עצמו
• הנה הרגע המצחיק ביותר ב"האח הגדול"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
המילה הנהוגה היום לרועה הזונות היא 'סרסור'. סרסור היא מילה תלמודית בהשפעת הארמית הסורית סרסורא. בערבית מילה דומה: סוּרסוּר. הסרסור הוא מתווך, מעין סוחר, ובדרך כלל אין לו במקורות קונוטציה שלילית. במשנה הוא מופיע במסגרת דיון על חבית יין שנשברה. במדרשים מתגלים שני סרסורים מפתיעים. משה רבנו אומר לאלוהים: "עתיד אני להיעשות סרסור בינך וביניהם כשתיתן להם את התורה". במדרש אחר העוסק גם כן במשה רבנו נמשל אלוהים לסרסור.
גם העיתונות העברית החדשה השתמשה ב'סרסור' במשמעות מתווך. בעיתון המגיד משנת 1885 מתוארים מקצועות היהודים בסלוניקי: "כל משלח ידו קלים מאד; הוא הנו סרסור, בעל משקה קאפע, מבשל, עושה ממתקים". בעיתון דבר מן ה-4.12.34 מתועדת שיחה בין שני סרסורים, שהם מתווכי נדל"ן. החל משנות השישים מתחילה העיתונות לדבר על סרסורי זונות, ומשלב זה ואילך זו הופכת למשמעות היחידה של המילה.
מה אם כן יצר את היחס השלילי לסרסור? גם הוא במקורות. מדרש העוסק בהיכלות הטומאה מספר על "ממונה ושמו פתות, ותחת ידו כמה אלף ורבבות מלאכי חבלה, והוא עומד לפתות בני אדם מדרך טובה, להביט בניאוף ובזנות, כשמו כן פעולתו, וכל מלאכי חבלה שעמו הולכים לפני בני אדם להיות עיניהם אל העבירה. והממונה הזה נקרא גם כן סרסוריה, כי הוא סרסור העבירה". סרסור הזונות הראשון הוא אם כן מלאך חבלה ושמו פתות, ומכאן התגלגל הביטוי "סרסור לדבר עבירה".
סרסור הזונות מכונה גם עַרס, מילה ערבית-פלסטינית שבמשפחתה מילים מהוגנות יותר כמו עָריס (חתן), עָרוס (כלה) עֻרְס (חתונה) ועוד. בסלנג הישראלי משמעות עַרס רוככה, והוא משמש שם כללי לגבר בעל סממני התנהגות עברייניים, לאו דווקא רועה זונות. כינוי אחר שניתן לו בסלנג הפושעים המקומי הוא 'פַסיריק', שמקורו אינו ברור.
בסלנג האמריקני יש דווקא כינויים רבים לסרסור. המילה המובילה היא pimp, מראשית המאה ה-17, ומקורה כנראה במילה צרפתית עתיקה: pimpereneau שפירושה נבל. ספרו של טום דאלזל "the slang of sin" מביא עשרות כינויים לסרסורי זונות. ביניהם 'מנהל חשבונות', 'בעל אורוות', 'סוחר עכוזים', 'בעל חוות תפוחים', ואפילו 'ג'נטלמן של פנאי'. סרסור זוטר הוא 'סרסור של עוגה וקפה', סרסור אלים הוא 'סרסור גורילה', וסרסור מזדקן cunt pensioner, גימלאי קוסים. מכונית הענק, הוורודה בדרך כלל, של הסרסורים קרויה פּימפּמובּיל, או 'ספינת מופעים', ומחזיק הסיגריות האופייני לסרסור האמריקני נקרא pimpstick.
"לברון לוקח פוזֶשֶן, מוריד אותו ללוֹאוּ פוֹסט ודופק לֵיי אַפּ" (פרשן כדורסל במשחק מספר שלוש בגמר הנ.ב.א. מסביר לצופים מה עיניהם הטרוטות רואות).
השבועון 'הניו יורקר' פרסם השבוע כתבה מקיפה שכותרתה: "רוצה להבין ג'יהאדיסטים? קרא את השירה שלהם". שירת הג'יהאד, מספרים הכותבים, בנויה על מסורת השירה ערבית הרומנטית והמוחצנת, והיא נעה על הגבול בין שירה למניפסט.
למדינה האיסלאמית, דאעש, יש כבר משוררת לאומית: אחלאם אל נאסר. היא בשנות העשרים לחייה. ספרה הראשון 'זוהר האמת' יצא ברשת, שיריה הולחנו ומופיעים ביוטיוב. שיריה הראשונים נכתבו אחרי פרוץ המרד נגד אסד. התרגום חופשי:
"הכדורים ניפצו את מוחותינו כרעידת אדמה/ אפילו עצמות חזקות נסדקו ונשברו/ הם קדחו את גרונותינו/ ופיזרו לכל עבר את ידינו ורגלינו/ זה היה כמו שיעור אנטומיה!!!/ הם שטפו את הרחובות בעוד דמנו זורם עדיין/ כקיתונות גשם המתנפצים מן העננים".
אלנאסר כתבה שירים בשבחו של אבו בקר אל בגדדי, וכן מסה ארוכה בזכות שריפתו של הטייס הירדני. היא מתארת את המדינה האיסלאמית כגן עדן, וכותבת בזכות הכיבוש:
"שאלו את מוסול, עיר האיסלאם, על האריות/ איך מאבקם העיקש הביא לשחרור/ ארץ התהילה טיהרה את השפלתה ותבוסתה/ ולבשה את בגדי ההוד".
השיר הבא מהלל את מדינת האסלאם:
"מולדתי היא ארץ האמת/ בני האסלאם הם אחי/ אינני אוהבת את ערביי הדרום/ יותר מאשר ערביי הצפון/ אחִי בהודו, אחִי אתה/ וכך גם אתם, אחַי בבלקן/ ... / אם פלסטין בוכה/ אם אפגניסטן קוראת/ .../ לבי יוצא אליהן/ משתוקק למלא את צרכיהן./ זוהי תורת האיסלאם:/ כולנו גוף אחד/ זוהי אמונתנו המאושרת/ אנו שונים בשפה ובצבע/ אך שותפים לאותה דרך מחשבה".
גם אוסמה בן לאדן התעניין בשירה. במכתב לאחד מפקדיו הוא ביקש ממנו לבצע פעולה גדולה על אדמת ארצות הברית, ובאותה נשימה ביקש לקשר אותו עם אנשים המבינים במקצבי השירה הערבית. הוא עצמו כתב שירה. באחד משיריו הוא שם שאלות בפי בנו חמזה ומשיב עליהן. הבן שואל:
"אבי, נדדתי שנים ארוכות במדבריות ובערים/ זה היה מסע ארוך אבי בין עמקים והרים/ כה ארוך ששכחתי את שבטי, את בני דודי, אל כל האנושות".
בן לאדן עונה:
"אני מצטער בני, אינני רואה לפני אלא דרך קשה ותלולה/ שנים של נדודים ומסעות".
עיסא סעיד אלאוושאן הוא תיאולוג איסלאמי ומשורר שנהרג בערב הסעודית. בשירו "איגרת לכועסים" הוא פונה לידידיו, שאותם עזב כדי ללכת בדרך שבחר.
"הנח לי להבהיר כל אמת מעורפלת/ להסיר את המבוכה והבלבול של השואלים/ הנח לי לומר את המילה ומה שמאחוריה: הקשיבו/ אני דובר אמת ואיני מגמגם/ זמן קבלת הלא מאמינים תמה/ זה הנותן לנו כוסות מרים לשתייה/ בזמן זה של היעדר האמת, אומר:/ איני משתוקק לכסף, לחיי נוחות/ אלא רק לסליחת האל וחסדו/ כי את האל אני ירא, לא כנופיה של פושעים. ... / אני רוצה אחד משני דברים טובים: מות קדושים/ או שחרור מכוח רודני".
אלכס שפי כותב: נתקלתי באינטרנט בחידוש מעניין: 'להתעליין על מישהו', וכן 'התעליינות'; ברור מההקשר שזה נרדף ל'התנשא', 'התנשאות' וכו'. מה דעתך על החידוש הזה?
דעתי טובה מאוד, והפועל אכן תופס. כך נכתב באתר MSN: "משך תקופה ארוכה, אם לא מאז ומתמיד, אנשי 'גב האומה' השתעשעו בהפרדת כוחות ובבידולם מישראל. הם אולי לא הכחישו שהם ישראלים, אבל ההתעליינות הפסיבית-אגרסיבית עשתה את שלה".
'התעַליֵין', שנגזר מהמילה 'עליון', הוא עוד חוליה בשרשרת הפעלים המתחדשים בעברית הישראלית על בסיס יומי.
'מסוּרדָן', בעקבות הסרדינים שבקופסה: "זו נצרת המסורדנת, בתים אחד בתוך השני" (מהנדס העיר נצרת נאג'י סרוג'י, השבוע בערוץ 10).
'למַשְמֵעַ', להפוך מישהו לממושמע: "זה בדיוק מה שאסור להעניק לראש הממשלה בנימין נתניהו, השואף כל כך למשמע את האורנחזנים בסיעתו הרוטטת" (אמיר אורן, הארץ, השבוע). 'למַשְמֵעַ' משמש גם בהוראת 'להעניק משמעות'.
'לכַּחְלֵן' הוא כבר בעל ותק מסוים, ומתייחס כמובן לכוכב הבחירות האחרונות, משה כחלון. רני כותב באתר טוויטר: "צריך לכחלן את נתניהו, אולי זה ירגיע את המכה". אחרים כבר מדביקים לפועל פיזור הבטחות שלא מומשו.
ועוד חידוש שולחת לנו שרון קדם בעקבות שיחות בתחום מקצועה: "לבדוק לו בסנדוויץ'", גירסה קולינרית של 'לבדוק לו בציציות': "אל תבדקי לו בסנדוויץ'", או "צריך לבדוק לו בסנדוויץ'". בתיאבון.
בעקבות משפטי המלחמות כותב פול אוגדן: "סיפרו על לוי אשכול שמיד אחרי מלחמת ששת הימים הרים את ידו עם אצבעותיו בצורת ווי. כששאלו אותו השיב: 'לא ווי ויקטורי, ניצחון, אלא 'ווי טאָן מיר קריכן אויס פון דאָ', ביידיש: כיצד זוחלים החוצה מכאן?".
אבי נבון מתייחס לביטוי "העיניים של המדינה": "ימים מספר לאחר קרב החרמון ליוויתי צוות מרצים מטעם מדור ידיעת הארץ אל חאן ארנבה שבמובלעת, שם חנה באותם ימים כוח של גולני. בצוות היו יוחנן אהרוני, מנשקה הראל ואבשלום שמואלי, זכר שלושתם לברכה. מיד כשהגענו ראינו שהחיילים עברו משהו קשה: לא היה שום ברק בעיניים, האנשים נראו כבויים. סיפרו לנו שהם ירדו מהחרמון לאחר הקרב הקשה. אבשלום שמואלי, גיאוגרף ואיש מודיעין לשעבר, בניסיון להפיח קצת הרגשה טובה ועידוד, החליט לספר להם, במקום הרצאה, על חשיבות החרמון. תוך כדי דיבור הבריק לו ביטוי, ואמר: 'החרמון הוא העיניים של המדינה!'. יומיים אחר כך שמענו שמראיינים את אנשי גולני 'שלנו' ונצמדנו לטרנזיסטור, ושם שמענו את בני מסס עונה למראיין, ומשתמש בביטוי ששמע מד"ר אבשלום שמואלי".
מיכאל שואל: איך נוצר ההיפוך לכאורה המוזר בין 'תזמורת' לבין 'מקהלה', שהרי התזמורת עוסקת בנגינה ולא בזמרה?
'מקהלה' היא מילה ניטרלית היכולה להתייחס לכל התקבצות, ולכן התזמורת נקראה גם 'מקהלת נוגנים'. 'תזמורת' היא השם שנתן אליעזר בן יהודה לקונצרט. במקרא 'זימר' הוא מי שמנגן בכלי, בלוויית שיר או בלעדיו. הבידול בינו לבין 'ניגן' התחדד בעברית החדשה, והיום 'זימר' מתייחס לשירה קולית בלבד. בשפות שמיות רבות זמר הוא אכן במשמעות שר, אך בערבית זמר פירושו ניגן בחליל. האורקסטרה של ראשון אימצה את 'תזמורת', ושינתה את משמעותה מ'קונצרט' ל'מקהלת נוגנים'.
עוד טורים, שאלות ותשובות, מאמרים ורשימות של ד"ר רוביק רוזנטל באתר הזירה הלשונית: www.ruvik.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם