ללא תמיכה: נחנך המוזיאון הערבי הראשון
החזון של מקימי המוזיאון בסכנין – השינוי התדמיתי והפיתוח הכלכלי שחולל מוזיאון גוגנהיים בספרד, בשאיפה למפגש בלתי אמצעי בין יהודים לערבים באמצעות האמנות ונתינת במה למחקר ותצוגה של אמנים ויוצאים ממדינות ערב ובהן סוריה, עיראק ואף איראן
היזמים והמקימים של AMOCA המוזיאון (הפרטי) הערבי הראשון שנחנך בחודש שעבר בסכנין, בלו סמיון פיינרו ואביטל בר שי, נתלים באילן גבוה כשהם משווים את ההשראה ואת השאיפה שלהם, עם זו של פרנק גרי שהקים את מוזיאון גוגנהיים בבילבאו, ספרד, מוזיאון המושך אליו מאות אלפי תיירים בשנה.עוד כותרות ב-nrg:
• פני האפליה: 5,000 יהודים מופקרים באתיופיה
• סערת התרבות מתחזקת: שאנן סטריט על הכוונת
• ואלס עם רגב: סרטים שהשרה לא הייתה מממנת
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
"בילבאו עיר תעשייתית שהייתה בתוך משבר עמוק, והמוזיאון שבנה פרנק גרי הוביל אותה לשינוי תדמית ולפיתוח עירוני וכלכלי. גם אנחנו מתייחסים למוזיאון AMOCA בסכנין, כאל יזמות אמנותית עם חזון חברתי שמטרתו להוות אלטרנטיבה למשמעותה של האמנות בחברה", אומר בלו סמיון פיינרו.
לפני כעשור האמן והאוצר סעיד אבו שקרה הקים באום אל פאחם את הגלריה לאמנות, הראשונה והיחידה הפועלת במגזר הערבי. ואולם תוכניתו לייסד גם את המוזיאון הערבי הראשון באום אל פאחם, נתקלה לאורך השנים בקשיים כלכליים ובירוקרטיים, ועדין לא מומשה.
לפני שנתיים ב-2013 השיקו בלו סמיון פיינרו ואביטל בר שי, את הבינאנלה הים תיכונית בעיר הערבית סכנין שבגליל התחתון. הצלחת הבינאלה היוותה שלב בדרך להקמתו של המוזיאון בעיר אותו הגו השניים והביאו לפתיחתו תוך שיתוף פעולה עם עירית סכנין וראש העיר שלה מאזן גנאים.
אז לא רק כדורגל בסכנין?
פיינרו: "התושבים הביעו עניין בתצוגות האמנות ברחבי העיר ושוחרי אמנות הגיעו לסכנין מכל הארץ. נוצר מפגש בלתי אמצעי בין יהודים לערבים באמצעות האמנות. פעילות שהדגישה את הצורך בקיומה של פעילות אמנותית ארוכת טווח ומסודרת, עם שיתופי פעולה בין הקהילות החיות בגליל, שתביא גם להעצמה של האיזור מבחינה אנושית וכלכלית".
AMOCA המוזיאון הערבי לאמנות עכשווית בסכנין, מתארח בבניין איגוד ערים בית נטופה - המרכז הסביבתי (סמוך לאצטדיון דוחא). באוסף המוזיאון כ-200 יצירות אמנות עכשוויות בינלאומיות, ומטרתו להציג אמנות מקומית ובינלאומית ולהנגישה לאוכלוסיות הערבית והיהודית באיזור, ועל הדרך גם לקדם שלום והידברות בין יהודים וערבים.
לדברי פיינרו, המוזיאון ייתן במה למחקר ולתצוגה גם של אמנים ויוצרים ממדינות ערב ובהן סוריה, לבנון, עיראק, ירדן, מרוקו, אלג'יריה, תוניס, מצרים, ומדינות במעגן השני איראן, אפגניסטן כורדיסטאן ולאמנים מארצות הים התיכון, יוון, תורכיה, קפריסין, רומניה, בולגריה קרואטיה, צרפת איטליה ועוד. "יש לנו רצון להתגבר על הקשיים הפוליטיים הקיימים וליצור שיח עם אמנים מהאיזור", הוא אומר.
האם באמת קיים סיכוי לשיתוף פעולה בין יהודים לערבים בשדה האמנות?
"בסכנין ובלב הגליל מתגוררות אוכלוסיות מגוונות. בסכנין יש רוב מוסלמי ומיעוט נוצרי, וגם ריכוז סופי. מסביב לה ישובים דרוזים, בדואים ויהודים. מצאנו שקיים צורך והכרח ליצור מוסד אמנותי שיתן ביטוי לרב תרבותיות באמצעות אמנות עשירה. אנחנו מאמינים שהמוזיאון הוא פרויקט מחולל שינוי, בעל אפקט משמעותי וארוך טווח באזור.
בין הפעילויות של המוזיאון: השקת תוכנית אירוח של אמנים ישראלים ובינלאומיים במסגרתה יוזמנו אמנים להתארח ולגור במקום כדי לחלוק חוויות ולהעביר סדנאות אמן ויצירה בקהילה. בנוסף עתיד המוזיאון להשיק תוכנית חינוכית לקהילה, ואירועי הביאנלה הים-תיכונית יוסיפו להתקיים וישולבו בתכנית האמנותית של המוזיאון.
האם בציבור הערבי קיימת פתיחות לאמנות מודרנית?
"במגזר הערבי יש כמיהה לתרבות ואמנות. אחת ההוכחות לכך היא המספר הגדול של סטודנטים ערבים שלומדים אמנות. בגליל מתגוררים אמנים רבים יהודים וערבים שהריחוק שלהם מהמרכז מצמצם בצורה דרסטית את החשיפה ואת קידום יצירותיהם. כמעט ואין כאן גלריות לאמנות ואוצרים בקושי מגיעים לאזור, כך שהמוזיאון החדש ייתן במה ליצירותיהם.
"בסכנין ובאיזור לב הגליל מתגוררות קהילות מסורתיות של בני דתות שונות עם רגישויות שונות שקשורות לאמונותיהן. אחת הדרכים לבנות אמון מתוך רצון לכבד את המסורת ואת היחודיות של כל עדה".
באווירה השוררת בתחום התרבות אתם מאמינים שיכול להתאפשר חופש פעולה אמנותי?
"פעילות המוזיאון אינה מנותקת מהקונטקסט הפוליטי וההתפתחויות בארץ גם ביחסי יהודים וערבים. מוזיאון AMOCA אמור היה להיפתח בסתיו 2014, אבל התוכניות השתנו בעקבות מבצע 'צוק איתן', שבאו לידי ביטוי, לדוגמה, גם במשחק הכדורגל בין בני סכנין לבית"ר ירושלים. זכור לכולם הליווי והאבטחה המאסיביים של האוטובוסים בהם נסעו אוהדי בית"ר, על ידי אלף שוטרים, כדי למנוע מפגש בין האוהדים של בית"ר לאוהדי בני סכנין. אז איך אפשר היה לפתוח מוזיאון חדש באווירה כזאת, במיוחד כשחזון המוזיאון הוא ליצור שותפות ומפגש ודו שיח בין יהודים לערבים?".
והמפגש עם שרת התרבות החדשה?
"אנחנו צופים מהצד בהתנגשות התקשורתית בין השרה רגב ליוצרים. אלה התנגשויות בוטות ופוגעניות שרק יוצרות ריחוק, ניכור וחשדנות.
"פוליטיזציה של האמנות אינה מועילה לאף אחד. אנחנו מאמינים בכוחה של האמנות לאחד וליצור שותפות במקום בו הפוליטיקה נכשלה. בשדה האמנות יש מקום לכולם יהודים, מוסלמים, נוצרים, אשכנזים, מזרחים, דתיים וחילוניים. חשוב לנו להיות חלק מתרבות פלורליסטית שנותנת ביטוי לרב תרבותיות.
"מהשרה החדשה אנחנו מצפים להגדלת תקציב התרבות ולחלוקת משאבים צודקת בכל הארץ ולא רק לאיזור המרכז".
אפרופו חלוקת התקציב, לדברי סמיון בלו פיינרו, כל פניותיהם לעזרה במימון הקמתו של המוזיאון, הן למשרד התרבות, והן לגופים ציבוריים תומכי תרבות כמו מפעל הפיס, לא נענו. הכספים למימון הקמתו של המוזיאון הגיעו מקהילות בצרפת, גרמניה ואוסטריה.
"האירופים האמינו כי הקמת מוזיאון תעניק הזדמנויות חדשות לקידום תושבי הגליל ויצירת מרחב משותף ליהודים ולערבים", אומר פיינרו.
התערוכה הראשונה המבשרת את פתיחתו של המוזיאון היא HIWAR, (חיוואר) שפירושה: "שיח חופשי מעוינות המתקיים בין שני אנשים ויותר". בתערוכה מוצגות עבודות של אמנים ישראלים ובינלאומיים מאוספי המוזיאון ואוספים פרטיים. בין האמנים המציגים: מרינה אברמוביץ', משה גרשוני, לארי אברמסון, יאניס קונליס, שירין נשאט, עביר עטאללה, מוחמד סעיד קאלאש, ראאד בואיה, הרמן ניץ', הודה ג'אמל, מוניר פאטמי, מחמוד בדרנה, בותינה אבו מלחם, מיכה אולמן, אסד עזי, דני קרוון, אנג'ליקה שר, מהדי ג'ורג' לאלו, אדל אבדסמט, מנשה קדישמן ואחרים.
אחד האמנים המסקרנים בתערוכה, הוא האמן הסורי-ארמני, מחיטאר גרבדיאן שחי ויוצר בבלגיה, שמרבה לעסוק ביצירתו בשאלות קיומיות, זהות, הגירה ושימור העבר. בתערוכה ב-AMOCA מוצגת עבודת וידאו שלו "הזר" המבוססת על שיר מאת שארל בודלר משנת 1869. בשירו מתאר בודלר מצב קיצוני של אדם ניהיליסט המנתק עצמו מכל קשר עם קרוביו, מתנער מזכרונותיו ותשוקותיו, זונח את זיקתו הלאומית ואמנותו הדתית גם את ערכיו האסתטים, וחי במציאות שאינה מחוברת לעבר או להווה, אלא רק לעצמו. פיינרו: "בעבודת הוידאו שלו מציג מחיטאר את מציאות חייו של הזר והמהגר בחברה, ואת ההתמודדות שלו שם שאלות של זהות, ואימוץ מרכיבים אחרים בחייו החדשים".
המוזיאון פתוח בימים א-ה 10:00-16:00
ובחודש הרמאדן -16.6-20.7 בשעות 10:00-14:00
MEDITERRANEANBIENNALE.COM
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם