"צייר עד יומו האחרון": תערוכה להדר גולדין ז"ל
בדיוק שנה עברה מאז קרב רפיח, בו נהרגו שלושה חיילים מאש מחבלים שיצאו ממנהרה, בהם סגן הדר גולדין ז"ל. תערוכה של ציוריו הרבים שמוצגת כעת חושפת טפח ממחשבותיו וחלומותיו של הצעיר ומציגה נפש רגישה ואוהבת. אחיו: "קיווינו לשלוח מסר של אהבה באמצעות האמנות של הדר"
באחד מימי השבעה על הדר גולדין ז"ל הגיעו לבית המשפחה האבלה בכפר סבא, גם מנחמים מהגלריה של כפר האמנים עין הוד. משנחשפו לציוריו של הדר, הציעו למשפחה לערוך תערוכה מציוריו של הבן שנפל.עשרות רבות של ציורים ורישומים הותיר אחריו הדר גולדין.
עוד כותרות ב-nrg:
• טבעונים למיכל אנסקי: שתפשטי את הרגל
• 50 גוונים של שחור: ארוטיקה בשכונה החרדית
• ג'יי קיי רולינג בת 50: הכל על הארי פוטר
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הציור היה חלק בלתי נפרד ממנו, עד שקשה היה לדעת מי בחר במי – הציור בו או הדר בציור.
"הדר צייר עד יומו האחרון" אומר אחיו, חמי גולדין. "לאחר 'צוק איתן' כשקבלנו בחזרה את המחברות שלו, הכל היה מלא באיורים וברישומים שלו. אחר-כך התברר לנו שהוא גם נהג לצייר את כל החולצות של 'סוף מסלול', צייר על קירות ומבנים בצבא, ומה לא. הגיעה אלינו כמות אדירה ונכבדה של ציוריו, וכשנציגי הגלריה ראו את כל המפעל הזה שלו, הם הציעו להציג את עבודותיו בתערוכה. כן, דווקא בנקודה הכי כואבת בה היינו, ההיענות של ההורים, של המשפחה היתה מיידית".
ביום שישי האחרון, נחנכה בגלריה המרכזית בעין הוד, תערוכת ציורים פרי מכחולו של סגן הדר גולדין ז"ל שאוצרת צילי טל, בנוכחות שר הביטחון משה בוגי יעלון, קרוב המשפחה.
בתחילה ביקשה המשפחה להשיק את התערוכה ב-1 באוגוסט, כדי לציין את תאריך נפילתו וחטיפתו הלועזי (העברי - ה' באב) בקרב הקשה ברפיח במבצע "צוק איתן", ואולם בגלל השבת, נקבעה הפתיחה, ליום שישי, ט"ו באב. "ביום הזה קיווינו לשלוח מסר של אהבה באמצעות האמנות של הדר" אומר האח, חמי.
עשרות מהציורים והרישומים של הדר תלויים בתערוכה בגלריה. ציורים שביטאו את חלומותיו, את הרעיונות והמחשבות שהתרוצצו בראשו, ציורים שצייר בילדות, בשנת שהות המשפחה באנגליה ובצבא, ציורים שהקדיש להוריו, לאחותו, לאחיו, וגם לעדנה אהובתו.
בתערוכה מוצגים גם ציורים של אחיו של הדר המראים את השיח המשפחתי האמנותי. שכן, במשפחת גולדין ההורים שמחה ולאה אוהבים אמנות, ולכל ארבעת האחים נגיעה באמנות. איילת האחות הגדולה נהגה לצייר, גם האח התאום צור צייר וכיום הוא מוסיקאי מחונן, ואילו חמי הוא רקדן בלהקת המחול של רינה שיינפלד.
בפתיחת התערוכה הופיע חמי גולדין בקטעי ריקוד הלקוחים מתוך המופע "אל תלכי עכשיו" של להקת המחול של רינה שיינפלד בה הוא מופיע. "כל הרקדניות הכירו אישית את הדר", מסביר חמי את המשמעות עבורם לריקוד ביום זה.
"הציורים של הדר מבטאים כישרון נטו. חיבור יפהפה בין אדם ואישיותו לבין מכחול עץ, טבע, קנבס, חולצה ועוד. ציור לשם הציור שבאמצעותו העביר את החוויות שלו. זה בא ממקום ראשוני של כשרון ויצירתיות מתפרצים. וכל הציורים האלה הותירו לנו פורטרט יפהפה של הדר", אומר חמי.
האם הדר התייחס לעצמו כאל אמן?
"אני לא חושב כך. בעבר, כשהגעתי ללהקה של רינה שיינפלד היא אמרה לי משפט שהתקבע בזכרוני: 'אתה רקדן בסדר גמור, הגיע הזמן להפסיק להיות רקדן ולהתחיל לרקוד'. כך אני חושב על אחי הדר. הוא לא ביקש להיות צייר, הוא פשוט צייר. והבית שלנו היה כמו גלריה, כל הציורים מ'תוצרת בית'. היה משהו בציור של הדר שידעת 'את זה הוא צייר'. אפשר היה לזהות את טביעת המכחול שלו. כשאני חושב על כך, הרי שבכל נקודת זמן בחייו הוא היה מצייר. מי שמתבונן בציורים של הדר רואה את זה, ומעבר לזה לא צריך עוד מלים", אומר חמי בגרון חנוק.
בשיחה עמו, נזכר חמי איך במהלך ההכנות לתערוכה, נפרסו כל הציורים הרבים על הרצפה בבית לצורך אצירת התערוכה, וצולמו במצלמתו של הדר. "כשפיתחנו את התמונות, הופתענו לגלות שהיו במצלמה צילומים של הדר, בהם הוא נראה מצייר, מוקף בשפופרות צבע פתוחות, אוחז בידו מכחול, ורוכן על הבד ועושה פרצוף של צייר. אין לנו מושג מי צילם את הצילומים המרגשים מאד האלה... הצילומים האלה מופיעים גם הם בתערוכה".
האם למדתם מהציורים דברים חדשים על הדר?
"קשה לחשוב על הדר, מבלי לחייך או לצחוק. הוא היה אדם עם שמחה בלב. חשוב מזה, הוא לא התבייש באופטימיות ובשמחה שלו. ואת התכונות האלה רואים היטב באמנות שלו. זו הייתה דרך החיים שלו.
"אנחנו עדין מצויים בתהליך של אבל, שהוא מורכב ועדין לא הושלם, כי הדר שלנו עוד לא חזר. זו חוויה שאני לא מאחל לאף אחד. אבל מתוך כך גילינו עד כמה לו ולדרך חייו, היתה השפעה על היצירה שלו. ולא רק. גילינו גם את המעגלים והחיבורים שהיו לו עם המון אנשים ואיזו השפעה הייתה לו עליהם. וקיבלנו ממנו גם נחמה".
מה הוא היה אומר על התערוכה?
"זו שאלה שתמיד שואלים אותי. וזה כל כך עצוב, כי אף פעם כבר לא נדע. יחד עם זאת, זה הקסם שיש באמנות, כי לאחר שהיא יוצאת מידיו של היוצר, היא ממשיכה להתקיים. פורחת ועוברת אל הצופים בה. אני מאמין שהדר היה מסכים עם האמירה הזאת.
"אני מקווה שהצופים יקחו לעולמם, את חגיגת החיים שאפיינה אותו, את האופטימיות והשמחה שלו כפי שהם משתקפים בציוריו. כי זה מה שהדר היה".
אתה והמשפחה משדרים פיוס וקבלה. האם אין בכם כעס על מה שקרה?
"עכשיו אנחנו מדברים על התערוכה, על האמנות של הדר. אצלנו במשפחה בחרנו להראות דרך אחרת, שמבטאת את יחסינו האוהב לכל החיילים. אנחנו מצדיעים לפצועים ולנופלים ב'צוק איתן', ובכך בעצם ממשיכים את דרכו של הדר, ומאמינים שזאת הדרך הנכונה, כי הרבה דברים טובים נוצרו מאהבה. וכל זה אינו סותר את הכאב הגדול שלנו, וגם את הציפיה והתקווה שבסופו של דבר הדר יובא לקבר ישראל".
תערוכה מציוריו של הדר גולדין ז"ל
הגלריה המרכזית עין הוד
התערוכה תוצג עד ה-18 באוגוסט
צילומים: איציק רחמים ורינה נגילה
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם