האשכנזייה שהנציחה את אבות המוזיקה המזרחית
למרות שבבית האשכנזי של הילה גולדין שמעו בעיקר רוקנרול, המעצבת התאהבה דווקא במוזיקה מזרחית ובחרה להקדיש את עבודת הגמר המרשימה שלה לאהובה עוזרי, זהר ארגוב ואביהו מדינה: 'לדעתי הם נמנים על האבות המייסדים של המוסיקה בישראל'
הילה גולדין 'חולה' על מוסיקה מזרחית. וזה לא שבבית האשכנזי בראשון לציון בו גדלה הקשיבו לצלילי הכרם, אהובה עוזרי או זוהר ארגוב, ממש לא. "האחים הגדולים שלי אהבו רוקנרול ואני, שנולדתי כשהמוסיקה המזרחית כבר הייתה בשיא פריחתה, רק אז גיליתי את הז'אנר, ועם הזמן התאהבתי בו", מספרת גולדין.עוד כותרות ב-nrg:
• נורית גלרון: אסור להגביל את האומנים
• הדוכסית ממאלפי: סקס, שקרים וחוויה מאלפת
• מה לבשה בר למסיבת הסיום של אקס פקטור?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
וכך, מרוב אהבה, הילה גולדין, 27, החליטה להקדיש את עבודת הגמר שלה במגמה לתקשורת חזותית ב"שנקר", ליצירת הומז' מרגש לאבות ואמהות המוסיקה המזרחית באמצעות כרזות יחודיות של שבעה מבין מוביליה: אהובה עוזרי, זוהר ארגוב, אביהו מדינה, ג'קי מקייטן, ריימונד אבקסיס, צלילי שבזי (משה משומר, שלמה מורי, שלום שובלי, שמעון ישראלי) וצלילי הכרם (דקלון ובן מוש).
בכל אחת מהכרזות בסדרה שיצרה גולדין היא מציגה באופן אייקוני מידע על חייו ויצירתו של כל זמר. "הכוונה הייתה להאדיר ולהנציח את השירים בצורה עיצובית, להפוך את הדמויות לסמל". כך לדוגמא בכרזה של זוהר ארגוב, הטביעה גולדין פריטים שונים כמו כתר מעוטר בכנפיים שמתייחס לכינוי "המלך שכבר אינו בין החיים. בכרזה מופיע גם זמיר, שהיה כינוי נוסף של הזמר.
בין המדליונים מופיע מדליון שמייצג את כרם התימנים, והוא מתייחס לאלבום "כרם התימנים" שהוציא זוהר, וגם למקום בו החל את דרכו כנהגו של ג'קי מקייטן.
ברקע הכרזה של אהובה עוזרי יצרה גולדין קווי אורך, מעין מיתרים המייצגים את מיתרי הקול שחסרים לעוזרי בשל מחלת הסרטן בה חלתה. גולדין בחרה להציג בכרזה סמלים ומדליונים שמתקצבים לקומפוזיציה סימטרית ואסתטית, כך שהצופה המביט בה מגלה בה את סיפור חייה ויצירתה של הזמרת (כמו בפוסטרים האחרים) והם גם מאדירם ומנציחים את דמותה כאייקון במוסיקה הישראלית.
המדליון שמתייחס ל'היכן החייל' נוגע בשם אלבומה הראשון ובשיר המהווה ציון דרך בקריירה שלה, שיר קינה על חייל מכרם התימנים שנעדר במלחמת יום הכיפורים.
בכרזה מופיעים גם תכשיטים תימנים, הסמל של בית"ר ירושלים המתייחס לשיר "ירושלים של בית"ר", ואילו הפרחים והצמחים שמעטרים את דמותה של הזמרת מייצגים את העולם הקישוטי התימני. "זהו גם רפרנס לשכול. כידוע, אהובה התחילה לשיר בילדותה כמקוננת בכרם התימנים", אומרת גולדין.
מדליון 'עין הרע' מסמל לדברי גולדין את חששה של הזמרת, שבשנת 1982 פרשה בתחושה קשה מהופעות בשל העובדה שהיא מרבה לשיר קינות ושירי שכול ועצב, שמביאים עליה רוחות רעות. עוזרי חזרה לבמה רק ב-1999 עם הוצאתו של האלבום המצליח "צלצולי פעמונים".
"בחרתי בקו המשלב שחור ומסגרת זהב. הזהב מתייחס לתקליטי הזהב ולמען התהילה שלהם. הבחירה בשחור בכל הכרזות נועדה לתת אפיון של משהו ראשוני-התחלתי ובלתי מעובד", היא מסבירה. "יצרתי סדרה ולכן הענקתי לכרזות אחדות עיצובית המדברת באותה שפה. גם כדי שיבחינו בפרטים הקטנים הממלאים את הכרזה".
למי את מקשיבה?
"אני אוהבת את זוהר ארגוב, אהובה עוזרי, עומר אדם ואייל גולן המוקדם. שרית חדד וזהבה בן, גם הן זמרות שפרצו דרך במוסיקה הישראלית הים תיכונית".
אילו תגובות את מקבלת?
"יש שמתפלאים שאני מחוברת למוסיקה מזרחית, זה מפתיע אותם בגלל מוצאי האשכנזי ושם המשפחה שמעיד עליו. אבל הרוב מקבלים את זה. לא עושים מזה אישיו".
הזמנת את הזמרים לתצוגת העבודות בשנקר?
"האמת, לא. הייתי כל כך עסוקה בעבודה על הפרויקט. אני מקווה שעכשיו, באמצעות הכתבה הם יידעו על כך".
את מתחברת לתחושת הקיפוח שליוותה את הזמרים המזרחים?
"קיפוח, זה דבר שהיה קיים, הוא לא הומצא. נחשפתי לו כשעבדתי על הפרויקט. הם לא זכו אז להיכלל בין הקלאסיקנים של הזמר הישראלי, כמו אריק איינשטיין, שלום חנוך, חוה אלברשטיין והלהקות הצבאיות.
"האמנים שבחרתי לכרזות שלי הם בבחינת פורצי דרך. ואני מעניקה להם מקום של כבוד בהיכל התהילה התרבותי. לדעתי הם נמנים על האבות המייסדים של המוסיקה בישראל".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם