מקדישמן עד מסינגר: שנה של פרידות כואבות
שנת תשע"ה תזכר כשנה לא פשוטה לאמני ישראל שנאלצו לחזור ולהספיד חברים קרובים שהלכו לעולמם, לא פעם בטרם עת, ועבור הקהל הישראלי שנפרד מענקי תרבות אדירים. פרידה אחרונה
השנה הלכו לעולמם שורה של אמנים שכל אחד מהם היה לאייקון עוד בחייו. חבריהם האמנים ואלפי אזרחים מוקירי זכרם גדשו את הלוויות ואת טקסי האשכבות שנערכו במוסדות התרבות הגדולים.הייתה זו שנה לא קלה לאמני ישראל שחזרו והספידו את חבריהם, ובפרוס עלינו שנה חדשה, הגיע הזמן לסכם את לכתם של ענקי התרבות הישראלית בשנה החולפת.
מסינגר שיחקה בשורה ארוכה של הצגות תיאטרון ותוכניות טלוויזיה ודיבבה דמויות אהובות מסרטי דיסני ופיקסאר. זכתה פעמיים בתואר שחקנית השנה, עבור תפקידה בהצגה "קול קטן" של תיאטרון בית ליסין ועבור תפקידה בהצגה "סוביניר" של תיאטרון באר שבע, כמו כן מסינגר קיבלה צל"ש בתיאטרונטו (1994) על "צריך סוף לסיפור אהבה" וזכתה בפרס השחקנית הראשית בפסטיבל לקולנוע בהו צ'י מין, ויאטנם, על תפקידה בסרט "רמז".
עוד כותרות ב-nrg:
• ליאור שליין הוא ג'ון סטיוארט הישראלי
• סרדינים ובהמות: המילים שעשו את תשע"ה
• "עכשיו נראה להם": שרת התרבות סוגרת חשבון
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מסינגר נפטרה בגיל 46 ממחלת הסרטן וארונה הוצב בהיכל 'הבימה'. מאות משחקני ישראל, במאים ויוצרים הגיעו כדי לחלוף על ארונה ולחלוק לה כבוד אחרון.
ציפי פינס, מנהלת תיאטרון בית לסין: "היא הייתה הבנאדם הכי מקסים והכי נדיב, הכי קול. אין דבר שהייתה אומרת עליו לא, תמיד הייתה כל כך מפרגנת, לא שייכת למקצוע מבחינת היכולת להתעלם מאינטריגות שהיו ממנה והלאה. הייתה לה קריירה מופלאה של שחקנית נהדרת ששרה, רוקדת, קומיקאית, היא הייתה נכס לכל מנהל תיאטרון, וגם לקהל".
השחקנית אורנה פורת, כלת פרס ישראל, הלכה לעולמה בגיל 91. ארונה הוצב על בימת הקאמרי, ובין המבקרים הרבים בטקס האשכבה היה גם ראש העיר תל אביב רון חולדאי, שכן פורת ז"ל הייתה גם אזרחית הכבוד של העיר תל אביב-יפו.
פורת ז"ל שיחקה שורה של תפקידים בלתי נשכחים בכל תיאטרוני ישראל, לרבות הבימה, בית לסין, באר שבע ותיאטרון הקאמרי שם הייתה שחקנית מן המניין. בין תפקידיה הזכורים יותר היו בהצגות: "מירלה אפרת", "שיינדלה", "הנהג של מיס דייזי", "בית ברנרדה אלבה", "ביקור הגברת הזקנה", "חתונת הדמם", "הלילה השניים עשר", "הנפש הטובה מסצואן" ועוד.
ההצגה האחרונה של אורנה פורת על בימת הקאמרי היתה הצגת היחיד "אור וצל" ערב שירי לאה גולדברג שביימה בתה ליטל פורת, אך יותר מכל, תפקיד חייה בתיאטרון הישראלי היה הקמתו של התיאטרון לילדים ונוער בשנת 70', תיאטרון שנשא את שמה ובראשו עמדה עד יומה האחרון כנשיאה. פורת, נולדה בקלן בגרמניה, ב- 1924 למשפחה לא יהודית. בנערותה הצטרפה לארגון הנוער היטלראי ובהמשך למדה משחק בעיר והצטרפה לתיאטרון מקצועי, שם נחשפה לאנטישמיות לראשונה. בהמשך הכירה חייל מהבריגדה היהודית שמקורו בעיר הולדתה קלן, הם התאהבו והיא החליטה לעלות לישראל, ממש לפני קום המדינה. כאן החליטה להתגייר ולאמץ ילדים. אורנה פורת נטמנה לצד בעלה יוסף פורת, איש המוסד.
במאית התיאטרון פרופ' עדנה שביט נפטרה בביתה בגיל 80. שביט ז"ל הייתה אחת מאבני היסוד של עולם התיאטרון וגידלה דורות של שחקנים.
שביט ערכה תסכיתי רדיו בגל"צ, שידרה ואף ביימה לקולנוע. ביימה יותר ממאה הפקות בכל אחד מהתיאטראות הממוסדים בישראל והייתה האשה הישראלית הראשונה שפרצה לתחום הבימוי, שנחשב עד הגעתה לתחום גברי בלבד.
הייתה פרופסור אמריטוס בפקולטה לאמנויות של אוניברסיטת תל אביב. יותר מכל היא זכורה בזכות בימוי מחזהו של חנוך לוין, שגם גילתה אותו, בשנת 1968, 'את ואני והמלחמה הבאה', שנחשבת עד היום לאבן דרך בתיאטרון הפוליטי הישראלי ועוררה תגובות קשות מאד בקרב הציבור. ב- 2006, זכתה שביט ז"ל בפרס משה הלוי לאמנויות הבמה מאת עיריית תל אביב.
השחקן, המגיש ואיש התרבות נפטר בביתו בגיל 48 בתום מאבק במחלת הסרטן. שוב ז"ל, בעל תואר ראשון מהחוג לאמנות התיאטרון באוניברסיטת תל אביב, השתתף כמנחה מוביל בתוכניות "הוגו" ו"הכיתה המעופפת" בערוץ הילדים. לאחר שעזב את ערוץ הילדים, השתתף שוב בסדרות "צה"ל 1", "הפיג'מות", "אולי הפעם", "נשות הטייסים" ו"אחת אפס אפס". כמו כן, הופיע בסרט "מדוזות". בנוסף גם דיבב לקולנוע, בין הסרטים: "הדב פדינגטון", "שישה גיבורים", "בית ספר למפלצות" ו"עידן הקרח 2".
טל מוסרי: "הוא היה מהפרטנרים האינטליגנטיים שפגשתי בחיי. מאוד לא היה הטייפ-קאסט למנחה ערוץ הילדים שאתה חושב עליו. הוא היה איש מאוד רציני ומאוד ציני. היו לי המון שעות שיחות איתו: על תרבות, על ספרים, על קולנוע ועל תיאטרון". מערוץ הילדים נמסר עם לכתו: "ערוץ הילדים מרכין ראש לזכר מנחה העבר האהוב- עמוס שוב ז"ל שהלך לעולמו. עמוס היה מנחה מוכשר ואהוב והיה חלק מרגעים יפים ובלתי נשכחים בתוכניות ערוץ הילדים".
גדעון זינגר ז"ל השחקן והזמן גדעון זינגר הלך לעולמו, לאחר סיבוך בניתוח לב שעבר בוינה. כשחזר לישראל, כאן נפטר בגיל 88.
זינגר ידוע במיוחד היה בזכות דמות הקוסם קוק שגילם בתוכנית האהובה "דלת הקסמים". עוד השתתף באין ספור סרטים והצגות, בהם "תעלת בלאומילך", "סאלח שבתי"" "איי לייק מייק", "טעות במספר", ועוד. נולד ב-19266 בברנו שבצ'כיה וב-40 עלה לארץ. הוא לחם בפלמ"ח ולאחר פציעה הצטרף לצ'יזבטרון. לאחר מכן הוא היה חבר ברביעיית מועדון התיאטרון. זינגר נדד בין כמעט כל התיאטרונים בישראל: הופיע בהבימה, הקאמרי, צוותא, תיאטרון באר שבע ועוד. בסוף שנות ה- 60' הופיע באירופה ובברודווי בתפקיד דון קישוט בהצגה "איש למאנשה". בסוף שנות ה- 70' חזר לישראל והשתתף בסרטים "חבורה שכזאת", "השועל בלול התרנגולות", "אמי הגנרלית", "חמש חמש" וכיכב גם בתוכניות הטלוויזיה הלימודית.
חברו הטוב השחקן יענקלה בן סירא, מסר: "היינו חברים קרובים. מה זה קרובים, כמו סיאמיים, עשינו את רביעיית מועדון התיאטרון ביחד, הסרט 'רק בלירה', פרסומות, הכל, עבדנו אולי חמישים שנה יחד. יום ולילה היינו ביחד, בים ביחד, במסיבות, לא עזבנו אחד את השני. הוא היה הדון קישוט הטוב ביותר בעולם, וגם בוינה הוא הצליח מאוד, העריכו אותו מאוד".
זוכה פרס אופיר וחתן פרס אמ"י למפעל חיים לשנת 2013. למד משחק עוד בהיותו בעיראק, עלה ארצה בשנת 1947 ושירת בפלמ"ח ובצה"ל במלחמת העצמאות. תחילה התקשה לקבל תפקידים משמעותיים בתיאטראות הממסדיים (בעיקר בשל מבטאו) אולם מאמצע שנות ה 60 פרץ לתודעה ושיחק בעשרות סרטים, סדרות והצגות ביניהם "השוטר אזולאי, קזבלן, חגיגה בסנוקר, הסדרה "שכונת חיים", "הרשל'ה", "הכוכבים של שלומי" ועוד.
ביום שישי האחרון, קיים איגוד אמני ישראל בשיתוף עיריית גבעתיים – עיר מגוריו של אליאס ז"ל, אירוע מיוחד לזכרו בתיאטרון גבעתיים, בו נטלו חלק חברים ומיטב האמנים עמם שיתף פעולה על המסך ועל הבמה לאורך השנים ובהם: יהודה ברקן, ששי קשת, אושיק לוי, חופני כהן, יענקל'ה בן סירא ואחרים. את הערב הנחה יוסי אלפי, במהלכו הוקרנו קטעים מהסרטים בהם השתתף אליאס ובוצעו שירים מתוכם, במעמד בני משפחתו של אליאס ז"ל.
עשרות אמנים ואישי ציבור הגיעו למוזיאון תל אביב, לחלוק כבוד אחרון ולעבור על פני ארונו של הצייר והפסל חתן פרס ישראל, מנשה קדישמן ז"ל, שנפטר בגיל 82. שמען פרס ספד לקדישמן ז"ל: "מנשה קדישמן היה אחד האומנים המקוריים והגדולים של ישראל. הוא צייר את ישראל בצבעים בלתי נשכחים, ובמקוריות שובה לב יצר ציור ישראלי על כל מה שחי בה וכל מה שמתרחש בה. קדישמן היה אדם נפלא ואומן מוכשר שחי את ישראל על כל ממדיה וסייע באמצעות אומנותו ככל שיכל. חותמו יישאר על מפתה האומנותית של ישראל כסמל בארץ ובעולם".
בסוף השבוע נפתחה תערוכת ענק לאמן מנשה קדישמן ביריד המזרח בנמל תל אביב הפעם הראשונה מזה עשר שנים בו מוצגת תערוכה כה מקיפה לאמן במסגרתה יוצגו עבודות של האמן שטרם נחשפו מאיה קדישמן בתו של מנשה קדישמן ז"ל היא אוצרת התערוכה יחד עם סיגל קשקש.
שחקנית התיאטרון, הקולנוע והטלוויזיה הלכה לעולמה בגיל 72, לאחר קריירה של כמעט שישים שנות משחק. נוני ז"ל זכורה במיוחד על תפקידיה הבלתי נשכחים בקולנוע הישראלי - "סלאח שבתי", "צ'ארלי וחצי" ועוד. הסרט האחרון בו השתתפה - "סימה ועקנין מכשפה" וההצגה - "אירמה לה דוס".
טקס האשכבה נערך בתיאטרון הקאמרי. זאב רווח, פרטנר ותיק של נוני עוד מימי "סלאח שבתי" ספד לה: "היא היתה אישה חמימה עם הומור ואחת השחקניות הגדולות שהיו כאן. זה עצוב, זה היה צפוי, אבל לא מקל את הבשורה. היינו בטוחים שהיא תצא מזה. יהי זכרה ברוך".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם