"SOAP": שעשועים רטובים בבית האופרה

נכחתם במופע הראשון של SOAP בישראל? הייתה זו לאה שלנו שפתחה מטרייה וגרמה לגל הצחוק האימתני באולם. חוץ מלשעשע את הקהל היא גם נהנתה בעצמה מהקרקס הקברטי רווי הסגנונות, על אף יומרות אמנותיות לא מוצדקות ונטייה קלה לסליזיות מיותרת

SOAP, מפיקים: BimotGlobal

קטעים נוספים

SOAP הוא מופע קליל ומשעשע שמשלב תחומים שונים של אמנויות הבמה ובעיקר קרקס (עם השפעה ניכרת של "סירק דה סוליי"), הומור סלפסטיק, אקרובטיקה, מחול, פנטומימה ואפילו אופרה. "גבוה" ו"נמוך" מתערבבים בו ומקרינים זה על זה – לפעמים מוסיפים נדבך של עניין ומקוריות ולפעמים ההפך, דווקא פוגמים וצורמים.

עוד כותרות ב-nrg:
• העיתונות הגרמנית נגד המנצח היהודי
• האם הפעם עם ישראל ילמד את הלקח?
• נאנסת? האוניברסיטה תסתום לך את הפה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

העולם שבו פועלים שבעת הפרפורמרים והזמרת שעל הבמה הוא עולם האמבטיה. התפאורה והרקע הם אמבטיות, צנרת וקילוחי מים שלעתים, בצירוף אפקטים של תאורה וצבע, הופכים לשחקן נוסף במופע. דווקא סבון, כשם המופע, לא נראה, למרות האופציה הבימתית לעשות צימעס מבועות סבון.

אקרובטיקה מרשימה ואמבטיה. SOAP צילום: Reinhard Bichsel

זהו צירוף של קטעים שבהם כל אחד מהמופיעים מציג את מיומנותו הייחודית – אם זו נערת גומי שמפליאה לקפל את גופה מעל האמבט בתנוחות בלתי אפשריות, או אקרובט-רקדן בעל יכולות מדהימות לרחף באוויר ובמים תוך היעזרות בנקודת משען מזערית, כמו כף יד אחת, או מנחה-ליצנית-פנטומימאית מצחיקה. הדימויים המרכזיים הם האמבטיה כמיכל, חדר האמבטיה כחדר אינטימי – כר נרחב לשעשועי כמעט-התפשטות וכמעט-עירום – וכמובן, מים, שבעזרתם האמבטיה הופכת לרגע לחרטום הטיטאניק, לתפאורה זוהרת או לים שורץ כרישים.

אגב, הפעם הראשונה (אבל לא האחרונה) במופע שבה גל הצחקוקים בקהל הפך לצחוק ספונטני רועם, היה כשהמנחה התיזה מים על השורות הראשונות בקהל, והח"מ וחברתה, מהירות תגובה כתמיד, פתחו מטריות מעל לראשיהן (תודה על מחיאות הכפיים).

בידור עם שבעה פרפורמרים וזמרת. SOAP צילום: Reinhard Bichsel

יש כמה וכמה קטעים - כמו למשל להטוטי הכדורים של הג'נגלר החביב - שכל קשר ביניהם ובין נושא המופע מקרי בהחלט (הכדורים מוקפצים על אמבטיה הפוכה. כך אפשר לחבר בין כל דבר לכל דבר אחר), או המתעמלת האמנותית על החישוק... כן, מעל אמבטיה. אבל החרוזים הללו, שאינם אחידים ברמתם, מצליחים בכל זאת ליצור שרשרת – הרבה בזכות קטעי המעבר ההומוריסטיים, המתבצעים רובם ככולם בפנטומימה פלוס ג'יבריש על ידי הליצנית-המנחה המשעשעת.

מי שמצפים למופע מחול אמנותי – יתאכזבו. הרושם הכללי נוצר מהתחום המודגש יותר, וכאן, יותר מכל, יש כאמור קרקס. אמן טרפז, להטוטנים ונערת גומי אמרנו? למעשה, קרקס באווירה קברטית ואלטרנטיבית מקורית ואסתטית (עם לא מעט יומרות אמנותיות לא מוצדקות), שלעתים, פה ושם, מידרדרת מעט לפרפורמינג בסגנון מועדון לילה.

מה הקשר לאמבטיה? צילום: Reinhard Bichsel

בשורה התחתונה, מדובר בשעשוע מרהיב ולא מחייב – דבר די מבורך בימים טרופים אלה. בקטע אחד של זמרת האופרה קצת ריחמתי עליה על כך שהיא נאלצת לשיר כשלצדה להטוטנית מסובבת גליל ברגליה. אבל מי שבאים בראש טוב של ציפייה לביצועים עתירי דמיון והמצאה, ויכולים ליהנות מנונסנס ולצחוק מקטעים בנוסח שתי כפות רגליים ש"משוחחות" זו עם זו, או מקטעי האופרה מבוצעים לעילא למנגינות של צ'ייקובסקי, הנדל, מוצארט והביטלס עם תמליל בנוסח "ספליש ספלאש, ספליש ספלאש", ייהנו ממנו.