השלונג של טראמפ והלכאורה של סילבן
מורשת הנצרות בעברית תמימה כמו בתולה באוזן, דונלד טראמפ מקלל את הילרי קלינטון ביידיש ונמצא מקור האמת, לכאורה, שעדיין לא יצאה לאור. הזירה הלשונית אייקון בעברית, לא כמו שחשבתם
ד"ר אפי זיו עוסק בקשר המרתק בין האמנות הפלסטית ותרבויות מכוננות. אחרי כמה ספרים שעסקו במיתולוגיה היוונית יצא השבוע, ממש לקראת חג המולד והשנה האזרחית החדשה, ספרו "הצופן הנוצרי באמנות" בהוצאת כנרת זמורה ביתן. הספר חושף את הסמלים המרכזיים של הנצרות שפרנסו אמנים לאורך הדורות. זו גם הזדמנות לכמה הערות על הקשר בין הנצרות לעברית לדורותיה.בתולה במרפק
הנצרות התגלגלה למקומותינו בביטוי "בתולה באוזן", כשהכוונה לאשה מופקרת מתחסדת, בתולה לכאורה. כל זה בעקבות הרעיון שרוח הקודש חדרה אל מרים דרך אוזנה. ביידיש מצוי ביטוי דומה: אַ בתולה אין עלנבויגן (בתולה במרפק). ב"תהיי גבר: לקסיקון הפמיניסטי הראשון" שכתבו דווקא שתי נשים, מוגדרת הבתולה באוזן כמי שיש לה ניסיון מיני עשיר "והיא בתולה באוזן ,כי רק שם נשאר איזשהו קרום שלם".הצלב של אברהם
הרבה לפני ישו, לפחות על פי מדרש בראשית רבא, נקשר אברהם אל הצלב. המדרש מתייחס לתמונת יצחק ההולך והעצים שבהם הוא עתיד להישרף על כתפו: "ויקח אברהם את עצי העולה, וישם על יצחק בנו, כזה שטוען צלובו בכתפו". חננאל מאק המפרש את המדרש מסביר כי תופעת האדם ההולך וצלבו על הכתף היתה ידועה ברחבי האימפריה הרומית, וכי יש ויכוח מי נושא את הצלב – אברהם או יצחק. מאחר שיצחק נשא את העצים לעולה, נראה שנושא הצלב הוא יצחק.
עוד כותרות ב-nrg:
• "אשאל את ה' למה אני לא בפלייליסט"
• המופע של אל קפונה בבית האח הגדול
• היה שלום אמסלם, מי ייתן שתהנה מהמקלחת
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
בתלמוד ובמדרשים מופיעים סיפורי צליבה נוספים, אבל אין התייחסות לצליבת ישו. גם המן מוצג כמי שהוקע אל הצלב, ככתוב באסתר רבה: "משנצלב המן". הניב בשפת ימינו "נושא את הצלב שלו" מתייחס לאדם המוכן לסבול בשביל אחרים. וכך כתב גולש באתר תפוז בהתייחס לתוכנית האח הגדול של שנת 2010: "אלירז נושא את הצלב, צולבים אותו, ואנשים עוד חושבים להביא את הניצחון לאלין, שהיא מקסימה, אך לא הביאה לשינוי הגדול בבית".
האייקונים חוצים שפות ודורות
איקונה, על פי אפי זיו, היא "חפץ פולחני אשר עליו מצוירת דמות של קדוש". בדרך כלל מזוהות האיקונות עם הנצרות. מילון אוקספורד מציג את ראשית השימוש באיקונות (באנגלית: icon או ikon) בנצרות הבינטינית, אך המילה נכנסה לשימוש במשמעות הזו במאה ה-16. ממנה התפתחו גם המילים איקונוגרפיה, אמנות ציור האיקונות, ואיקונוקלסטים, קבוצות נוצריות שהתנגדו לציור איקונות, ובהרחבה משחיתי סמלים דתיים. מקור המילה ביוונית שם eikōn פירושה דימוי או דמיון.
צורה אחרת של המילה היא eiconcon שממנה נגזרה המילה התלמודית איקונין. פירושה בתלמוד היא ציור דמות מקודשת כלשהי ללא הקשר נוצרי. במסכת הוריות בתלמוד הירושלמי נכתב : "תלה עיניו וראה איקונין של אבינו". באנגלית המודרנית קיבלה המילה משמעויות נוספות: אדם או דמות הזוכים למעמד סמלי; ובעולם המחשבים: סימן גראפי המסמל אפשרות, תוכנית או חלון. במשמעות הזו קבעה האקדמיה את המילה בצורה עברית: אִיקון. במשמעות הראשונה השימוש הוא בצורה האנגלית: אַייקון.
ריבוי העניינים המשפטיים הנחשפים לתקשורת הפך את המילה 'לכאורה' למצרך מבוקש. החשדות נגד סילבן שלום כולן 'לכאורה', וכאלה החשדות נגד החבורה חסרת השם והפרצוף בפרשת השריפה בדומא. ליאור שליין ואנשי "גב האומה" מרבים ב'לכאורה' "לפי עצת היועצים המשפטיים", ובבי.בי.בי מספרים על ערבי שנהרג (ממש לא לכאורה) בידי אנשי ביטחון מפני ש'לכאורה' כהגדרתם ניסה לרצוח מישהו בדקירות סכין. באנגלית המילה המקבילה היא allegedly.
'לכאורה' היא מילה תלמודית שגלגולה אינו ברור. יש קושרים אותה למילה 'אורה' אבל קשה למצוא כאן היגיון, שהרי 'לכאורה' פירושו שהאמת עדיין לא יצאה לאור. רש"י מוצא כאן מעין שיבוש וקובע שהמילה הנכונה היא לכעורה, ולכאורה הוא אם כן כינוי גנאי, לשון כיעור. ואכן, השורש כע"ר בארמית ובסורית נכתב כא"ר. חנוך ילון קובע במאמר ב"לשוננו לעם" כי זהו הפירוש הנכון.
לכאורית ולכתחילית
'לכאורה' נועדה בתקשורת להגנה תביעות לשון הרע, אבל השיטה קצת נמאסה על בתי המשפט ובמקרים שונים נפסק לשון הרע גם אם הכותב השתמש במילת הקסם. לצד 'לכאורה' קיימות מילות זהירות וסיוג נוספות כמו 'על פניו', 'אם בכלל', 'הנטען', 'בהינתן' 'המשוער', 'לטענתו', 'כביכול' ועוד.
השימוש הנפוץ ב'לכאורה' בלשון המשפט יצר מפלצת לשונית: 'לכאורי', תרגום של alleged האנגלי, וגם את המונח 'לכאוריות'. בספר מאת רן לוסטיגמן ומיכל אהרוני על השפה המשפטית שיצא לאור בקרוב מסופר של'לכאורי' נולדים מדי פעם אחים החולקים עמו אותו מטען גנטי. כך בספרו של פרופ' חנוך דגן "קניין על פרשת דרכים" נמצאו ביטויים כמו 'יעילות לכתחילית' ו'יעילות בדיעבדית'. במאמר ביקורת על הספר כונתה השפה הזאת 'דגנית'.
דונלד טראמפ לא עוצר, והשבוע דיבר סרה בהילארי קלינטון, ללגלג בסרקאזם על כך שהפסידה לאובמה ("תארו לעצמכם, להפסיד לאובמה!!"), וקבע שבבחירות נגדו היא got schlonged. 'שלונג' הוא כינוי ביידיש לאיבר המין הגברי, ופירושו בגרמנית גבוהה 'נחש', הסברים מיותרים. בעברית היה טראמפ אומר בפשטות "זיינו אותה".
הביטוי הסקסיסטי זכה לגל של פרשנויות בעיתונות האמריקנית. בלשן מאוניברסיטת הארווארד כותב בעקבות זאת שטראמפ התכוון לכך שקלינטון 'הובסה', והשתמש בביטוי שלונג, שהפך אצלו לפועל, באופן שגוי. 'גויים' רבים כלשונו של הבלשן מבולבלים לנוכח המילים הרבות ביידיש המתחילות ב'של' או 'שמ'": שלמיאל, שלימזל, שמגגה, שלפ, שמוץ, ומשבשים את משמעותן בזכות דמיונם למילים באנגלית, מה שקרוי גם יינגליש. בתגובה לפלפולי הבלשן הנ"ל הובאו ציטטות קודמות מנאומים של טראמפ, שבהן חזר והשתמש במילה שלונג, ואין ספק שהכיר את משמעותה.
מור שואלת: מהו מקור המילה פָּגָז, והפועל שנוצר ממנו הִפְגִיז?
את המילה 'פגז' חידש המילונאי הצבאי אברהם עקביה בעקבות המילה הארמית פגוזא, המופיעה בתרגום יונתן ליחזקאל כו 9, כתרגום מילה הנדירה 'קֹבֶל' שהיא כלי נשק קדום, ככל הנראה איל ברזל, וזאת בצורת הנטייה פגוזוהי. גם הצירוף המשנאי בית הפגוזות תרם לחידוש. המילונאי הצבאי סעדיה גולדברג העדיף את המילה פגוזה, ובסופו של דבר הכריע לימים הרמטכ"ל יעקב דורי וקבע את פגז. הפועל הפגיז נוצר בעקבות שם העצם בתהליך מוכר של גזירת שורש משם עצם.
עוד הרבה מילים גסות ביידיש, לכאורה, אפשר למצוא באתר הזירה הלשונית:www.ruvik.co.il
אקו"ם