דודו בוסי על בנט: "שר לא חינוכי וצר אופקים"
על אף בקשות המורים והמלצת הועדה המקצועית, החליט משרד החינוך להותיר את הספר 'גדר חיה' מחוץ לתכנית הלימודים, והסופרים מתקוממים. יהודית קציר: "משרד החינוך נחשף בקלונו הגזעני". יושב ראש אגודת הסופרים: "נימוקי הפסילה מקוממים"
"זו החלטה מגונה, גזענית להחריד, שמזכירה משטרים אפלים, ויחד עם זה מאוד צפויה, לנוכח הממשלה הימנית והשר העומד בראש המשרד הלא חינוכי וצר האופקים. איני מופתע מההחלטה. הממשלה הזאת, על שריה ושרותיה - ראי מעללי רגב בשדה התרבות, ושקד במשפטים, מחזירה אותנו לימי הביניים", אומר הסופר דודו בוסי בתגובה להחלטתו של משרד החינוך לפסול את המלצת הועדה המקצועית לכלול את 'גדר חיה', ספרה של דורית רביניאן, בתכנית הלימודים בתיכונים.עוד כותרות ב-nrg:
• בלעדי: עמיר בניון בביצוע מיוחד ל"נשמתי"
• אין שלום, אין ביטחון, טיטי מלכת יופי גרועה
• איחוד קרוב: רובים ושושנים תופיע אצל קימל?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
נימוקי הפסילה מתייחסים למערכת היחסים האינטימית הנרקמת בספר בין ליאת, יהודייה ישראלית, וחילמי הפלסטיני, וגורסים כי יש בה כדי לאיים על הזהות היהודית, שעליה להישמר מפני התבוללות. עוד נטען, כי אין ביכולתם של בני נוער להבין את משמעויותיה של מערכת יחסים שכזו.
"אני חושב שזו טעות גדולה לפסול ספר משיקולים פוליטיים או אידיאולוגיים שאינם לעניין", מביע דעתו אילן שיינפלד. "ישראל היא חברה רב-תרבותית, ששואפת להיות ליברלית ופתוחה, וככזו, צריך להיות בה מקום ליצירות שונות. ההשלכות של החלטה זו עשויות להיות מרחיקות לכת.
"ראשית, משום שניתן יהיה לבוא ולטעון לגבי יצירות נוספות שחורגות מן הקונצנזוס המדומיין שהן אינן ראויות, וזה עצוב, מפני שזו חברה מורכבת שמכילה הרבה קטבים, וצריך לתת ביטוי לרב-התרבותיות בספרות, כפי שהיא משתקפת בחיים האמתיים.
"שנית, ההחלטה הזו עשויה לגרום לכך שיוצרים יפעילו צנזורה עצמית, הן בתהליך הכתיבה והן בפרסום, וזה חמור כפליים. מחר יכולים לבוא ולומר שאסור לכתוב על נושא כזה או על נושא אחר, והדבר יחסום את הסופר כיוצר".
הסופרת רוני גלבפיש מתייחסת בדבריה למשמעות נוספת של ההחלטה – הבעת זלזול בנוער. "אני חושבת שזו החלטה עצובה. היא מניחה באופן מופרך שלספרות יש יכולת מאגית להשפיע על תודעה ולשנות מציאות, והיא מניחה גם שבני נוער הם טיפשים ואין להם שום יכולת לקריאה ביקורתית".
גלבפיש: "לא לי לקבוע את אמות המידה לבחירת ספרות, אבל כתיבה טובה ונושאים שמעודדים חשיבה ביקורתית זו התחלה טובה".
בוסי: "כל ספר שכתוב טוב ראוי להילמד, בתנאי שהוא לא מעודד אלימות, גזענות ושנאת האחר".
שיינפלד: "ספר שנכנס לתכנית הלימודים צריך להיות מותאם ליכולת ההכלה וההבנה של הנמען, כלומר - של הילד או של הנער. בנוסף, הוא צריך להיות כתוב היטב מבחינת השפה והסגנון, להציג אותנטיות רגשית והעמקה בעולמן של הדמויות. לא צריך לפחד מספרות שעוסקת במצבים מורכבים או ברגשות סותרים. בכל יצירה ראויה, הדרמה נובעת מכך שהגיבור נדחק עד מעבר לגבולותיו, וכך הוא עובר תהליך ומשתנה. כאשר מפחדים מהנושאים האלה ופוסלים ספרים כאלה, מונעים מהנוער יכולת לימוד, במקום לספק לו כלים להבנה של החיים במציאות שלנו".
קציר: "אמת המידה לבחירת יצירה ללימודי ספרות צריכה להיות האיכות הספרותית, וגם הנושא, אם יש בו כדי לפתח דיון ולעורר חשיבה עצמאית וביקורתית. 'גדר חיה' המצוין של רביניאן בהחלט עונה על שתי הדרישות האלה".
יושב ראש אגודת הסופרים העבריים, צביקה ניר, אף הוא מתקומם אל מול החלטת משרד החינוך. "נימוקי הפסילה הם שמקוממים", הוא פותח ואומר. "כיושב ראש אגודת הסופרים העבריים במדינת ישראל, אינני יכול לעבור לסדר היום על פסילה 'אידיאולוגית' של יצירה כתובה. גם כך מצב לימודי מדעי הרוח - ספרות, תנ"ך וכדומה, בכי רע. מי כמוני נוכח לראות ולדעת את הקשיים העוברים על מורי הספרות במערכת החינוך - קיצוץ שעות, זלזול במקצוע וכיוצא בזאת. המורים עושים מאמצים עצומים להנגיש את הספרות לתלמידים החשופים לפיתויי טלוויזיה ולעברית קלוקלת. האיכות היא שצריכה לקבוע מה ללמד, ולא העדפות אידיאולוגיות. אני חושש שאנחנו נסוגים לימי הביניים.
"לפני מספר שנים", מוסיף ניר, "לימדתי ספרות בהתנדבות בתיכון יוקרתי, וראיתי את הקושי העצום של המורים בנושא. לדעתי צריך להקשיב למורים - הם הלוחמים בשטח למען התרבות העברית. אם יצאה מתוכם בקשה להכניס את הספר לתכנית הלימודים, יש לכבד אותה. אחרת, הם יהיו רובוטים ותאבד להם חדוות הלימוד. יש רשימה ארוכה של ספרים מומלצים, והמורים בוחרים מה ללמד - ממילא לא מלמדים יותר מרומן אחד או שניים".
אילו השלכות אתה צופה להחלטה זו של משרד החינוך?
"אני מודאג מהמסר שיצא מהפסילה. הוא מלבה מחלוקות בעם, שבימים אלה הולכות ומעמיקות. הוא יכול להשפיע על ספריות השאלה, על אוניברסיטאות שסמוכות על תקציבי המדינה, על רשויות מקומיות ועל גופים אחרים. עוד יקימו ועדות בכל מקום לבחון אם ספרים מומלצים עונים למדיניות השלטון. אולי גם פרסי הספרות יעמדו מחר לצנזורה? לאן אנו הולכים?".
הסופר דן בניה סרי, שספרו "עוגיות המלח של סבתא סולטנה" מצוי גם הוא ברשימת הספרים לבחירה לבגרות בספרות מסר: "כאשר אנחנו מצמידים תוויות לכלים תרבותיים, באותו הרגע אנחנו מחליטים שהתרבות אינה עניין כוללני אלא תחביב פוליטי של פלוני זה או אחר. אי אפשר לצנזר תרבות, אמנות וספרות. אנחנו יוצרים ומוסרים את יצירות הספרות שלנו בהתאם להלכי הנפש ולהיבטים האישיים של כל יוצר וכל אחד מאיתנו הסופרים.
"הבעיה מחמירה כאשר אנחנו חיים במרחב האסלמי של המזה"ת, אם מישהו מצנזר ספר שבו מובעת מערכת יחסים חברית בין ערבי ליהודייה. הרי כל חיינו אנחנו חיים לצד הציבור הערבי, אני אוכל אצלם במסעדות והם אוכלים אצלנו, וכאשר זה יוצא מתחום המסעדה והופך להיות חברות או אפילו אהבה, באותו הרגע אותה דמות שמתאהבת אוהבת אדם, לא ערבי או מוסלמי, והבחור אוהב אישה, לא יהודייה מול ערבי.
"הבעיה אינה תרבותית בלבד, אנחנו משמיטים בזה את כל המוסריות שלנו ביחסנו עם הערבים בכלל. כאויבים, אני אולי מפחד מערבים, אבל כבני אדם? אני צריך לחבק אותם כי אני חי באזור שנשלט על ידי האסלם. אם אנחנו נוהגים כך, מה אנחנו רוצים מהאירופאים ששמים תוויות על מוצרים מההתנחלויות ואומרים עליהם שאינם ראויים למאכל? זה אותו עיקרון הפרדתי גם בפרשה סביב ספרה של דורית רביניאן, זו תופעה מכוערת שרק משחיטה את היחסים בינינו לערבים, לרבות בינינו לאזרחי ישראל הערבים".
• להיט הרשת הכי מוצדק של 2015
• סדרת הטלוויזיה החשובה של השנה
• התופעה המוזיקלית הגדולה של 2015
• הסרט הכי משמעותי ב-2015
• הרגע החשוב בספרות הוא סוף
• ההצגה המפתיעה של השנה
• מוסר ההשכל החשוב של השנה
• האלבום ששבר את כל השיאים
אקו"ם