טייסת קמיקאזה לאפריקה: שרגל ממשיכה במסע
שלמה אך מפוחדת, מלווה בתמיכת הקהל אך מפיקה את הכל לגמרי לבד, יוצאת יוצרת "איפה אלה-קרי ומה קרה לנוריקו-סאן" למסע חדש בעקבות הילדה סיאה מאפריקה, מנוסה ונטולת תקוות שווא לסיוע: "אנשים שיושבים בראש קרנות לא מבינים אפילו מושגי יסוד בקולנוע"
יום אחד החליטה העיתונאית ומבקרת התקשורת דבורית שרגל לעשות שיפט מקצועי ולהוציא לפועל את החלום הישן שלה - סרט תיעודי בעקבות גורלם של דמויות סדרת ספרי הילדים האהובה "ילדי העולם".עוד כותרות ב-nrg:
• בלעדי: עמיר בניון בביצוע מיוחד ל"נשמתי"
• אין שלום, אין ביטחון, טיטי מלכת יופי גרועה
• איחוד קרוב: רובים ושושנים תופיע אצל קימל?
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לגמרי לבד היא גייסה את ההון הדרוש בהדסטארט, תחקרה, הפיקה, שיווקה והפיצה ובשנה האחרונה חרשה את המדינה מקצה עד קצה כדי להקרין את הסרט בכל נקודת יישוב הכי קטנה על המפה, היכן שרק הייתה דרישה.
הפרויקט הצליח, ובשנה של הקרנות בלתי פוסקות עשרות אלפי צופים ישראלים כבר ראו את הסרט.
עכשיו היא עובדת על סרט ההמשך ל"איפה אלה-קרי ומה קרה לנוריקו-סאן", שיעקוב אחר הגיבורה סיאה מאפריקה. שוב שרגל מגייסת עבורו מימון המונים באתר הדסטארט, באותה הדרך בה הפיקה את הלהיט הקודם, במקביל לסיכום שנה של הקרנות בכל ברחבי המדינה. על הדרך היא גם סוגרת חשבון עם הלקטורים של הקרנות הציבוריות לתמיכה בקולנוע."היו בסדרה 17 ספרים בסך הכל, חלק מהגיבורים יותר פופולאריים מאחרים, ביניהם הגיבורה סיאה הילדה מאפריקה, שתמיד בהקרנות של הסרט הנוכחי היו שואלים אותי מה עלה בגורלה", מסבירה שרגל את הבחירה באפריקה. "את התחקיר עליה התחלתי כבר לפני שלוש שנים, כשעבדתי על 'איפה אלה קרי ומה קרה לנוריקו סאן?', אבל האמת היא שאם היית שואל אותי לפני שנה, אחרי הפרמיירה, אם יהיה סרט המשך, היית עונה שמה פתאום, אין סיכוי! אבל קרו כל מני התפתחויות.
"מבחינתי זה שוב לקפוץ למים הכי עמוקים, כי הרי אין לי חברת הפקה. את כל השיווק, יח"צ והפצה אני עושה בעצמי עם תקציב של 0 ש"ח, אין לי רבע עזרה משום בן אדם אחר, אני מעין טייסת קמיקאזה שעושה את הכול והפעם אני גם למודת ניסיון וסבל. בגלל זה לא פניתי לקרנות ולגופי השידור, זה לא מעניין אותי בכלל, אני משליכה את יהבי על הקהל שצפה בסרט 'אלה קרי'".
לא קל יותר להכנס לסיבוב שני עם הניסיון שכבר צברת?
"עכשיו אני הרבה יותר מפוקחת, למדתי ביג טיים, כל יום אני לומדת משהו חדש. גיוס המימון בהדסטארט מלחיץ מאוד, כי או שאגיע ליעד או שלא אוכל לגייס כלום, ככה זה, אז ברור שאני חוששת, ויחד עם זאת זה גם מאתגר ה'הכל או כלום' הזה, וזה מפחיד, אני אמנם שלמה עם עצמי, אבל לגמרי מפחדת".
בפעם הקודמת הצלחת לגייס מעבר ליעד.
"כן, אבל זה גם היה מפחיד ולא וודאי כי זה היה באמצע צוק איתן. גם עכשיו, המצב במדינה לא מהמם, אבל אף פעם אין כאן רגע דל, כמו שנאמר".
בשנה האחרונה כאמור, חרשה שרגל את המדינה והקרינה את סרטה בכל נקודת יישוב אפשרית וזכתה לחיבוק חם מהקהל שגדל על סדרת הספרים המפורסמת, רק היא, הסרט ותיק גדול עם פוסטרים, ככה, בכוחות עצמה, בתחבורה הציבורית. אגב תמיכת משרד התרבות להפצת התרבות בפריפרייה – כנראה שלשרגל מגיע נתח נאה עבור פעילותה.
נשאר משהו בקופה אחרי כל השנה האינטנסיבית הזאת?
"יש כל מני הכנסות לסרט מכל ההקרנות שאני עושה ברחבי הארץ, אבל עדיין אין רווחים. לקח לי שנה להבין את ההבדל בין רווח להכנסה, והיום אני מתקרבת בצעדי ענק לכיסוי ההוצאות ואז אני מקווה שאני אתחיל לראות רווחים.
"מזה אני מנסה לשרוד, זאת הפרנסה שלי, אני לא עושה שום דבר אחר חוץ מהסרט, זה פול טיים ג'וב. הנסיעות להקרנות לוקחות המון זמן, נניח אם הייתי שלשום בערבה התיכונה, אז זה שלוש שעות נסיעה לשם, לינה בלילה כי האוטובוסים נגמרו, ואז חזרה בבוקר שלמחרת בנסיעה של ארבע שעות כי זה היה כבר יום שישי. ובאותו הערב נסעתי שוב פעם לעין השופט, ויום למחרת בסינמטק תל אביב. בין לבין אני עונה למיילים, מקדמת את ההדסטארט ומתחילה בהפקת הסרט".
מתי את נוסעת לצלם?
"חלק כבר צילמתי בעצמי ואני אטוס לאפריקה בינואר".
מעבר לניסיון שרכשת בהפקת סרט והפצתו, למדת גם דבר או שניים על ענף הקולנוע בכלל?
"כל מה שלמדתי בחמש השנים האחרונות, שום בית ספר לקולנוע לא יכול ללמד אותך. אין שום תחרות לשיעורים היומיומיים שקבלתי. הראשון בהם הוא - מה שאני לא אעשה בעצמי אף אחד לא יעשה עבורי בתחום הקולנוע. למדתי גם שיעור אישי שזה באמת הייעוד שלי וזה מה שאני באמת צריכה לעשות, למדתי שכדאי לי להתרחק כמה שיותר מקרנות הקולנוע".
איך את מסבירה את זה שבאמת לא זכית להתייחסות או לתמיכה?
"קבלתי בדיעבד 50,000 ש"ח מקרן רבינוביץ' שזה עשירית מסכום ההוצאה, אבל אם אני ארצה לבחון למה קרנות הקולנוע וגופי השידור לא רצו לתמוך בסרט, האשמה היא לחלוטין בלקטורים ובכל גופי השידור. אני חושבת שהם צרי אופקים, שהראייה שלהם צרה, הם לא יודעים לקרוא הגשות, הם לא יודעים לקרוא תסריטים.
"אני קראתי תגובות של לקטורים והתחלחלתי, זה פשוט הותיר אותי בתדהמה עמוקה, האנשים האלה מקובעים ברעיונות שלהם ובדעות המשונות שלהם על מה יעבוד ומה לא יעבוד, אין להם מושג מה הקהל אוהב, מה הקהל רוצה. אם אני צריכה לבחור בין הקרנות לבין הקהל, ברור לחלוטין שאני מעדיפה את הקהל. הקהל אמר את דברו ותודה רבה ללקטורים שאין להם שמץ של מושג ממה שהם רואים ומה שהם מבינים".
שרגל ממשיכה ומתארת את החוויה שלה במפגש עם מסלולי ההגשה השונים לקבלת תמיכה בסרט עצמאי, מה שרבים מהיוצרים הצעירים חווים: "לצפות בראף קאט זה מאוד קשה, מעט מאוד אנשים בישראל מסוגלים לצפות בזה. הגשתי את הסרט לאחת האינסטנציות, בתחרות שכללה את פרס התחקיר. התחקיר בסרט שלי הוא גולת הכותרת, פשוט בגלל שהוא מאוד ייחודי, יוצא דופן ומקורי.
"אפילו כשהסרט כבר היה מוכן הם לא קיבלו את המועמדות שלו גם לא במסלול התחקיר. זה הותיר אותי בהלם, אין לי מושג איך זה קרה. כל הלקטורים האלה הם אנשים מהתעשייה, כך שאין לי מה להגיד חוץ מלהידהם כל יום מחדש. התחושות שלי בנושא הזה מאוד קשות.
"לא מזמן פניתי יחד עם עמית למקצוע כדי להציע להם תמיכה בדיעבד בסרטים עצמאיים שהצליחו בקרב הקהל למרות שלא זכו לתמיכה בשלב ההפקה. אף קרן לא ענתה לנו למעט קרן אחת מסוימת שמפאת הבושה אני לא אציין את שמה. מהנהלת הקרן אמרו לנו שכל הסרטים שמוגשים לקרן הם סרטים עצמאיים ושהם לא רוצים לפגוע במקצועיות הלקטורים ולכן הם לא חושבים שצריך להפריש כסף לסרטים שלא קיבלו תמיכה. זה אומר שהאנשים שיושבים בקרן הזאת ואפילו בקרנות אחרות פשוט לא יודעים מה זה קולנוע עצמאי. הם לא מבינים שבהגדרה, קולנוע עצמאי הוא קולנוע שלא קיבל תמיכה, שעושה את הכול לבד בהשקעה פרטית, לא של קרן ולא של גוף שידור.
"זה מאוד מצער אותי שאנשים שיושבים בראש קרנות לא מבינים אפילו מושגי יסוד בקולנוע. השורה התחתונה היא שאין עם מי לדבר. דפקתי את הראש בקיר ואני קולטת שהכול אבוד, אנשים חיים בעולמות אחרים, עולמות שאני לא רוצה להשתייך אליהם".
יש מצב שסדר העדיפויות בבחירת הסרטים הנתמכים הוא שייכות היוצרים לקליקות מסוימות, יותר מאשר איכות התכנים?
"ברור, ואני יוצאת בקרוב למאבק איתנים בזה, אבל בינתיים אני לא רוצה לדבר על הקליקות והקומבינות. ברור שזה קיים וזה לא רק זה, זה הרבה יותר מורכב מזה, אתה יודע, יש קרנות שנותנות כסף לסרטים אחרי שהם רואים שהסרט התקבל לאיזה פסטיבל בישראל כדי שיראו את הלוגו שלהם על המסך... הסיפור מאוד מורכב ודוחה את הנשמה. אני אחוזת גועל מהדבר הזה".
כשהיא נשאלת בנוגע להזדמנויות שנקרו לפניה כתוצאה מהחשיפה של הסרט לקהל הרחב, שרגל צוחקת צחוק מר. "לא קבלתי שום הצעה משום גוף שידור או קרן, אף אחד לא אמר לי 'בואי תביימי סרט לערוץ 10, בואי תביימי כתבה ארוכה', שום דבר כזה. הדבר היחיד שקרה הוא שכל מני יוצרים בתחילת דרכם ביקשו את עצותיי או יוצרים ותיקים ביקשו שאתן להם את רשימת ההפצה שלי, אבל אין לי שום רשימה כזאת, אני תופרת לבד מקום אחרי מקום, אתר אחרי אתר.
"לא נפתחה בפני שום דלת, להיפך, מצב ההסתכסכות שלי עם הקרנות ועם גופי השידור הולך ומחמיר כי אנשים לא אוהבים שאני מדברת עליהם בפומבי. לא הייתי אומרת שנעשו בי פשעים נגד האנושות אבל היו דברים ממש מגעילים, למשל גוף שידור שאמר שיקנה את הסרט לשידור ולאחר מכן חזר בו. הרבה רגשות של קנאה, בוז וכעס עדיין מפעפעים ומבעבעים בי".
מה הציפיות מאפריקה?
"אם אפריקה יהיה כמו 'נוריקו סאן' - אז עשיתי את שלי. יש הרבה יוצרים שאחרי הצלחה גדולה חוששים, חוטפים רגליים קרות מיצירת הסרט השני, וגם אני חשה ככה. אבל בגלל שדחפתי את עצמי פנימה ואני כול כולי מעורבת בזה, אז אני משתדלת להימנע מהחרדות האלה, אפילו שאני בן אדם מאוד חרדתי בעקרון.
"אני לא נמצאת בתוך התעשייה ובתוך הקליקה הזאת, אין לי שום קשרים. הצחיק אותי שבאחת הכתבות מישהו כתב שיש לי הרבה חברים מהתעשייה אז בגלל זה היא הצליחה, אבל זו אחת הבדיחות הפחות מוצלחות של הקולנוע הישראלי לדורותיו. יש לי כמה חברים בעיתונות שתמכו בסרט ומלווים אותי אבל לא יותר מזה".
לסיכום, שמחה שעשית את המעבר מעיתונאות ליצירה קולנועית עצמאית?
"ברור שאני שמחה, זה אחד הדברים היותר טובים שעשיתי בחיי, מאסתי וקצתי בתקשורת ובביקורת התקשורת. אולי זה לא יותר קל אבל אני לפחות אדון לעצמי ואני מקווה שאני באמת אצליח לעשות הכול במו ידי ושאני לא אזדקק לקרנות ולגופי השידור. שהם יחיו את החיים שלהם ואני אלך לי בזרם צדדי משלי, כמו שאני אוהבת".
• להיט הרשת הכי מוצדק של 2015
• סדרת הטלוויזיה החשובה של השנה
• התופעה המוזיקלית הגדולה של 2015
• הסרט הכי משמעותי ב-2015
• הרגע החשוב בספרות הוא סוף
• ההצגה המפתיעה של השנה
• מוסר ההשכל החשוב של השנה
• האלבום ששבר את כל השיאים
• 25 שירי השנה 2015
אקו"ם