יום העברית: מה לפושקין ולמילה 'שיבולת'?
בשפה הרוסית קבוצה מעניינת של מילים שמקורן עברי, אבל הן זכו למשמעות חדשה, בדרך כלל אירונית. לרגל יום העברית, עם דרכון מזויף ובמסתור לעבריינים, יורי מור מוצא את הקשרים בין השפות
כשהגעתי ארצה, לפני כחצי יובל, נשאלתי האם אני יודע עברית, והייתי מודה במבוכה: "אף מילה". די מהר התברר לי שזה לא נכון. היו מספר מילים בעברית שידעתי מבלי שהייתי מודע למקורן, וזאת כיוון שהן היו חלק מהשפה הרוסית.עוד כותרות ב-nrg:
• הסופרת מהשמאל מציגה דעה אחרת
• סקס מוכר, אחי: הנוער כבר בעניינים
• בלעדי: עמיר בניון בביצוע מיוחד ל"נשמתי"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לא מדובר במילים שחדרו לרוסית באחרונה בעקבות הקשרים בין שתי המדינות ושני העמים כדוגמת המילים 'שלום' או 'קבלה' (תורת הסוד), שבשנים אחרונות הפכו לאופנתיות בכל רחבי העולם, וגם ברוסיה. ברשימתי הזאת אני עוסק בפלח אחר לגמרי, במילים שאומצו עוד בימי הקדם, טרם לידתו של אליעזר בן יהודה מחייה העברית, לפני שהעברית הפכה לשפתה המדוברת של ארץ ישראל. הרוסית שמרה על אותן מילים, כללה אותן במילונים שלה, השתמשה ומשתמשת בהן יום-יום. המילים האלו אינן נתפסות בשפה הרוסית כמילים זרות. הן רווחות גם בקרב אנשי רוח וגם בקרב פשוטי העם.
אתחיל דווקא במילה 'קבלה', ולא במובן של 'אוקולטיזם', אלא במונח מתחום החשבונאות: מסמך המאשר קבלתו של תשלום. בשפה הרוסית 'קבלה' פירושה עבדוּת, התחייבות כבדה עקב חוב. הלשונאים הרוסיים מסבירים: אלה שביקשו הלוואות מיהודים מלווים בריבית חתמו על פתק, 'קבלה', וכתוצאה הפכו לעבדים של אותו מלווה. נפוץ גם צירוף המילים תנאי קבלה – תנאי ההסכם המחמירים עם הצד החלש.כשנתקלתי בפעם הראשונה במילה 'שיבולת', נזכרתי מיד בשורה מיבגני אונייגין, יצירתו של אלכסנדר פושקין, המשורר הרוסי מן המאה ה-19: Авось, о шиболЕт народный!: "יהיה בסדר, זו ה'שיבולת' של העם הרוסי'. המילה הרוסית авось פירושה בתרגום חופשי "יהיה בסדר". זוהי מילת ההיכר של העם הרוסי, אותו מאפיינת על פי פושקין שאננות בלתי מבוססת; מה שבעברית נקרא "מדיניות הסמוך". 'שיבולת' פירושה אם כן "סימן היכר", ומקורה מן התנ"ך.
את בני שבט אפרים קל היה לזהות מיד, לפי האופן שבו הם ביטאו את המילה שיבולת – עם שין שמאלית, כמו שעושה הגיבור שלח, בגילומו המבריק של שלום שמואלוב, בסדרה המצחיקה "חצי המנשה" של אפרים סידון. עוד פן מעניין: המילה הרוסית авось (יהיה בסדר) נשמעת דומה בצליליה למילה הרוסית אחרת לגמרי –овес, שמשמעותה שיבולת שועל. יתכן שהדבר אינו מקרי. יש עדויות שהמשורר הגדול אלכסנדר פושקין למד בצעירותו עברית, בתחילת המאה ה-19, במכללה ליד סנט-פטרסבורג.
מילה נוספת היא 'קהל', שברוסית נשמעת כ'קגל', בגלל העדר צליל ה' בשפה הרוסית. גם היא מילה נפוצה מאוד, ומשמעותה כמעט זהה למקור העברי. מכנים בה לא כל קבוצה של אנשים, אלא בעיקר קבוצה של אנשים שאנחנו מתייחסים כלפיהם באירוניה מסוימת, המון שמתנהג לא ממש יפה. כל רוסי מכיר שורה משירו הסאטירי של וו. ויסוצקי הגדול: всем кагалом там набросились на опухоль. תרגום השורה: "כל החבורה שלכם התנפלה על הגידול הממאיר. כוונתה היא למדענים, המעדיפים לחפש מזור למחלה במקום לצאת לאיסוף תפוחי אדמה הנרקבים בשדות כי אין מי שיעבוד בחקלאות. כולם הפכו למדענים עם דיפלומות.
המילה הרוסית איזגוי (изгой) פירושה איש מנודה. ללא כל ספק היא באה מן הביטוי העברי 'איש גוי'. הרוסים ודאי למדו אותה מנן היהודים.
המילה יובל, שבה השתמשתי בכוונה בתחילת הרשימה, מוכרת לרוסים בצורה יוביליי (юбилей). משמעות המילה הזו השתנתה במעט. אין מדובר בחמישים שנה, אלא בכל תאריך עגול לציון אירוע חשוב או גיל של בן אדם: 25 שנה, חמישים שנה, מאה שנה וכו'. מילה זו נקלטה מעברית גם בשפות אחרות.
לא מעט מילים עבריות ניתן למצוא בלקסיקון של העבריינים הרוסיים. הסלנג שלהם מתובל בעברית. המילה מלינה (малина) פירושו בסלנג "מקום מסתור לעבריינים"; לפי הבלשנים מילה זו שאולה מהמילה העברית "מָלון". כסיבה (ксива) פירושה בשפת העבריינים דרכון מזויף. לדעת כולם זהו שיבוש של המילה 'כתובּה', שהגיעה לרוסית דרך יידיש.
ברוסית מספר מילים שאינן עבריות אלא יידישאיות, אך הן כיום כלולות בלקסיקון העברי. למשל – 'גוואלט'. עבור הרוסי המצוי 'גוואלט' (гвалт) הוא רעש המוני, צעקות ולא במשמעות קריאה לעזרה והצלה. משתמשים גם במילה היידישית-העברית 'פראייר' – כינוי לאיש אשר קל לעבוד עליו, לפלף, יורם. המילה זכורה לכול בזכות הפתגם הנפוץ "אלוהים הוא לא פראייר", כלומר: הוא רואה הכול, אי-אפשר לרמותו, ורשעים בסופו של יום יגיעו על עונשם.
פגשתי בארץ כמכרה ותיקה גם את המילה 'בקבוק', שמזמן ידעתי את משמעותה, אך הפעם ללא קשר לשפה הרוסית. בספרו של הסופר הצרפתי מהמאה ה-16 פרנסואה רבלה "גרגנטואה ופנטגרואל", יש גיבור בשם פנאורג, העומד בראש מסע ארוך אל מקדשו של האל לו סוגדים הוא וחבריו. שמו של האל הוא 'בקבוק', והמחבר מביא את המילה העברית במשמעותה המקורית. במילים אחרות פנאורג היה שתיין.
בהמשך התברר לי כי אוצר המילים העבריות אצלי עשיר עוד יותר, הודות לשפות הנוספות שאני יודע, אך זה יהיה נושא נפרד למאמר אחר.
יורי מור הוא סופר, מחזאי, פובליציסט ויו"ר אגודת הסופרים דוברי רוסית בישראל
המאמר התפרסם לראשונה באתר הזירה הלשונית.
אקו"ם