התבהלה של בנט מסמטרצ'ת בגרבוזייה

מהיכן צץ הביטוי "לא שם זין"? איך הפכו סמוטריץ', כחלון וגרבוז לפעלים בשפה העברית? מה קרה לחידושי האקדמיה, ומה עלה בגורלן של הפמפמת והעוגונית? הזירה הלשונית תמנונה לא ייאָמֶנֶת, מכחישה כל קשר בין תועפות לקרניים

הסוציולוגיה התבהלתית של נפתלי בנט מחזירה מילים לשפה צילום: מירי צחי

בנט גם קידם באותו הקשר חידוש אחר והוא 'הגרבוזייה' בציטוט: "משטרת המחשבות של 'הארץ', זהבה גלאון וכל הגרבוזייה". הרפרור הוא כמובן לנאום מנשקי הקמיעות של יאיר גרבוז לפני הבחירות האחרונות, גרסה מתקדמת, ומזיקה לא פחות, של נאום הצ'חצ'חים מ-1981. ממנה נולד גם הפועל 'לגרבז', שהטוען לבעלות עליו הוא רפי קישון ופירושו 'הרס, חיסל את סיכוייו של מועמד פוליטי לעשות מהפך'.

דמות שהיא דווקא מבית מדרשו של בנט, בצלאל סמוטריץ', שימשה השראה לפועל חדש: 'לסְמַטְרֵץ', ומשמעותו בז'רגון הפוליטי "להשיג הישגים  פוליטיים לא פופולריים באמצעות פעילות פרלמנטרית מתוחכמת". נראה שמתגלגלת כבר מסורת של יצירת פעלים על פי פוליטיקאים. הפועל 'לכַּחְלֵן' הוא כבר בעל ותק, במקורו הוא התייחס למהלך העצמאי של כחלון ("לכחלן את נתניהו"), היום יש משתמשים בו במשמעות "פיזר הבטחות ללא כיסוי".

יאיר גרבוז זקוק לסמיטרוץ' צילום: גדעון מרקוביץ'

ואם לחזור לשבוע העברית ולמילים החדשות, השאלה החוזרת ומלווה את האקדמיה מאז היווסדה, ואת ועד הלשון לפניה, ואת פועלם של בן יהודה וחבריו, היא "מי צריך מילים חדשות", ואם צריך, כמה, איך, ומה סוד ההצלחה של מילה חדשה. אלפי מילים שנוצרו בראשית תחיית הלשון לא נקלטו, כולל מילים של בן יהודה וביאליק. ובכל זאת, הצורך באותם ימים במילים חדשות היה ברור ולכן מילים רבות נקלטו מיד והיום איננו יכולים לראות את השפה בלעדיהן.

ככל שחלפו השנים חידוש המילים עבר לתחומים מקצועיים או תחומי נישה (גומחה בעברית צחה), ולצד זה נמשך מאבק, לעיתים חסר סיכוי, להסתער על מילים מרכזיות בשפה שלא זכו לתרגום. אף אחד לא נוגע במילות יסוד כמו 'הומור', 'טקט', 'ספורט' ואחרות, אבל זה לא המצב עם מילות המייצגות מונחים מופשטים ותחומים נוספים.

לפני עשר שנים בחנתי את המילים שנוצרו בוועדה למילים בשימוש כללי באקדמיה, משנת 1990 עד 2006. מדובר בכ-200 מילים. התוצאות היו מעודדות: כשליש מהמילים נקלטו לגמרי בשפה, שליש משמשות לצד החלופה הלועזית, ושליש לא נקלטו. מה המצב במילים שיצרה אותה ועדה בעשר השנים האחרונות, ומה מספרות לנו המילים החדשות על דרך היצירה? כגילוי נאות אומר שברוב השנים האלה אני חבר בוועדה הנ"ל, אבל אשתדל לשמור על מידת האובייקטיביות הנדרשת.

מי צריך מילים חדשות? אליעזר בן יהודה צילום רפרודוקציה: פלאש 90

בעשר השנים האחרונות נוצרו בוועדה לשימוש כללי ואושרו במליאה כמאה מילים חדשות. כעשרים מייצגות מושג מופשט: 'בורחנות' עבור אסקאפיזם, 'עמיתנות' עבור קולגיאליות, 'יוכלה' היא פוטנציאל, 'הדתה' היא  הפיכה לדתי, 'ואריאציה' היא הֶגְוֵון ועוד.  לא מעט מילים הולכות אל תחום המזון והמטבח. מַצְנֵם, הכלי המשמש להכנת צנימים החליף סופית את 'מַקְלֶה', ולצידו 'מצנם לחיצה'. 'צנימונים' הוא השם שניתן לקרוטונים, 'עלעלים' לעלי בייבי, ו'פַּמְפֶּמֶת' היא הפומפה הישנה והטובה. פמפמת היא דוגמה למילה המזכירה את המקור הלועזי, כמו גם לָּבה במלרע שאושרה בחלופה העברית למילה הלועזית lava, וציוּדָן שהיא החלופה העברית לצ'ימידן. הקיטבג הצבאי הכבד הוא פשוט "שק חפצים".

ומכאן לשאלת מיליון הדולר: מה נקלט ומה לא? התמונה כאן, יש להודות, פחות מעודדת לעומת תקופת הבדיקה של 1990-2006, אבל להגנה ייאמר שרוב המילים חדשות ממש, ותקופת הדגירה שלהן לא מאפשרת עדיין לקבוע את גורלן. רוב המילים המופשטות כמעט שלא התקבלו, כולל מילים ותיקות כמו 'יחדה' ו'נגדה' (קואליציה ואופוזיציה). 'זלוֹלֶת' עבור ג'אנק פוד לא נקלטה כלל, וגם ל'פתיתונים' כחלופה לקונפטי אין עדיין עדנה. גם המילה הנאה 'עלעלים' עבור 'עלי בייבי' רחוקה מלהביס את המוצר כפי שהוא מופיע ברשת ובמרכולים. התקבלות חלקית נרשמת לזכות 'חפיץ', גם בצורת הרבים 'חפיצים', ואילו 'גלילור' מופיע בדרך כלל לצד השם המקורי: קליידוסקופ . 'עוגונית' (קאפקייק) ודבשית (כלי לדבש) מחכות עדיין לבתי המסחר, שהם גם סוכני המכירות האפשריי של המילים האלה.

ומה נקלט? בחלק מהמקרים נקלטו מילים שכבר רווחו ממילא, כמו 'סֶבֶב' עבור קדנציה', או 'תעודה מזהה' שחדר מאחר שתעודת הזהות כבר אינה התעודה היחידה המשמשת לזיהוי במקומות ציבוריים. דווקא המילה 'הֲדָתָה' פרצה והתקבלה, בזכות הדיונים הנוקבים על תהליכי הדתה בצה"ל, שלא לדבר על כך שאין לה מילה לועזית מקובלת. מה לעשות, יש רבים שעבורם ההדתה גורמת לתבהלה, ולא מדובר בנפתלי בנט.

תרגע, לא הכל קשור בך. בנט בתבהלה צילום: יונתן זינדל/פלאש 90

ברכות לעמיתי ד"ר אבשלום קור על הזכייה בפרס ראש הממשלה ללשון העברית על שם אליעזר בן יהודה. זוכה ראוי, שנע על ערוגת הנגשת השפה והעברה של הידע הלשוני לקהלים רחבים שנים רבות.

הפרס יוענק במסגרת כינוס לשון ראשון מס' 9, שייערך בראשון לציון בין התאריכים 28-24 לפברואר.

מלך הלשון לעולם ועד. אבשלום קור צילום: אלי דסה

ועוד בענייני שבוע הלשון, שואלת המורה יפה: "לרגל ציון שבוע העברית שנגזר מיום הולדתו של אליעזר בן יהודה, אתגרתי את תלמידי כיתתי למצוא מהיכן הגיע הביטוי 'לא שם זין'. חיפשנו ויגענו ולא מצאנו. האם תוכל לסייע לנו במשימה קטנה זו?".

כל הכבוד ליפה שאינה חוששת משימוש בסלנג ככלי הוראה, אני ממליץ בחום. ככל שגם אני יגעתי לא מצאתי לו מקור לועזי ישיר, כלומר, מדובר ביצירה ישראלית. עם זאת הביטוי משתייך למשפחה שהנציג המובהק שלה באנגלית הוא don’t give a damn, מילולית: אני לא מנדב אפילו קללה, כלומר, עניין מסוים או אדם מסוים מעניינים לי את קצה הזרת. ביטוי קרוב יותר באוצר המילים באנגלית הוא "לא נותן תחת של עכברוש". הביטוי בלי מילת השלילה, 'שם זין', משמש באותה משמעות, וכמוהם הביטויים המקביל 'לא שם קצוץ'/'שם קצוץ'. ככל הנראה הביטוי המקוצר "לא שם על מישהו" מאוחר יותר. דן בן אמוץ פרסם את הביטוי בספרו "לא שם זין" משנת 1973, אך הביטוי מוכר כבר משנות השישים.

וממש באותו עניין שואלת ריקי ארגוב: "באחד משיעורי עברית בתיכון נשאלתי ע"י אחד מתלמידיי האם יש צורת זכר למילה 'זונה'. אני מכירה את צורות הפועל ושם הפועל, אך איני יודעת אם יש לשם זה גם צורת זכר. אשמח לתשובתך".

ריקי, תאמיני או לא, יש מילה, והיא נקבעה על ידי האקדמיה ללשון, בוועדת המילים לשימוש כללי בשנת 1996: זוֹנֶה, ובאנגלית: male prostitute.

"אמרתי לך מדֵיי וָואן: הוא טַבָּח ותו לא" (שיחת רחוב באייפון המערבת שלוש שפות: אנגלית, ארמית, וגם קצת עברית)

"מן החשדות מתקבלת תמונה לא ייאָמֶנֶת" (דורון הרמן מדווח בערוץ 10 על פרשת איתמר שמעוני, וממציא תצורת נקבה יצירתית).

לא רק כתב, גם ממציא דגול. דורון הרמן צילום: אמיר מאירי

פרופ' עוזי פז שואל: מה מקור הביטוי "הון תועפות"? האם יש לו קשר לפסוק "כתועפות ראם לו", ואם כן מה הקשר?

ברשת מתגלגל סיפור של הטוען ש'תועפות' הן קרני הראם. מי שהיה לו הרבה מאוד כסף, היה צריך קרניים גדולות שיאחסנו את כל הכסף בתוכן. לכן השתמש בקרניים של ראם שנקראות לפי הסיפור 'תועפות'. דא עקא, שמדובר באטימולוגיה עממית חסרת בסיס. המילה 'תועפות' מופיעה כמה פעמים במקרא ואין לה כל קשר לקרניים, אלא לשורש עו"ף או יע"ף, והיא מציינת גובה, דבר מה נישא, כמו גם ב'תועפות הרים'. 'הון תועפות' הוא הון רב ביותר, גירסה חדשה של הצירוף המקראי שבספר איוב: "וְהָיָה שַׁדַּי בְּצָרֶיךָ וְכֶסֶף תּוֹעָפוֹת לָךְ". 'תועפות ראם' הן אכן קרני הראם, אך הן נקראות כך כי הן נישאות מעל ראשו של הראם.

שאלות נוספות ולא יאומנות אפשר למצוא באתר הזירה הלשונית: ­www.ruvik.co.il