שנה לשארלי הבדו: קריקטורת מוחמד צונזרה בישראל
בתערוכה ב"מכון הצרפתי" לציון שנה לפיגוע בפריז לא פורסמה קריקטורה שבה נראה מוחמד ערום ואיור אחר שלו כוסה. המאייר טען כי הדבר נעשה בעקבות בקשת השגרירות הצרפתית. תגובת המכון: "לא לכל העבודות היה מקום ולא הייתה התערבות פוליטית"
האם שארלי הבדו, המגזין שהפך לסמל המלחמה על חופש הביטוי מול הפונדמנטליזם האסלמי, מצונזר שוב, והפעם בישראל? בתערוכת קריקטורות לציון שנה לפיגוע הטרור במערכת העיתון בפריז, שנפתחה בסוף השבוע האחרון ב"מכון הצרפתי" בישראל, אחת הקריקטורות שהציגה את מוחמד ללא בגדים לא הוצגה, ובאחרת - צונזרה דמותו. לטענת קריקטוריסטים שהשתתפו בתערוכה, הדבר נעשה בעקבות דרישת שגרירות צרפת.עוד כותרות ב-nrg:
• האח לא כזה גדול: תגובה למאור זגורי
• הישרדות בוליווד: כלום לא מביך אותם
• כבר לא יחף: הקידום המקצועי של רון אלוף
• זוכה פרס הציונות: "גם לדבר על כיבוש זה ציוני"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
התערוכה "אחרי שארלי" והקטלוג המיוחד שהופק בהשתתפותם של אמנים צרפתים וישראלים נערכה לזכרם של המאיירים שנרצחו במשרגי המגזין הסאטירי וכתגובה לפיגועי הטרור. פתיחת התערוכה נערכה בחמישי האחרון בנוכחות שגריר צרפת בישראל, פטריק מזונאב.
המאייר ולדיק סנדלר, שהגיע לפתיחה, נדהם לגלות שיצירתו שבה נראה מוחמד מאחור, ללא בגדים, לא הוצגה. בפוסט שהעלה בעמוד הפייסבוק שלו הוא כתב: "שלחתי לתערוכה שתי קריקטורות, כששתיהן נוגעות בצורה כזו או אחרת בעובדה שבעקבות הפיגוע לא מציירים יותר את מוחמד בעיתון. להפתעתי הגדולה, כשהגעתי לערב הפתיחה של התערוכה, גיליתי שעקב בקשה מיוחדת מהשגרירות הצרפתית, אחת מהקריקטורות שלי הוסרה מהתערוכה.
"מדובר בקריקטורה שבה רואים את הקריקטוריסטים שנהרגו באותו הפיגוע יושבים בשמיים ומציירים את מוחמד, שמדגמן בעירום עם חיוך ורואים לו את הישבן. הסקיצה המקורית הייתה יותר פרובוקטיבית, אבל מחקתי אותה כי חשבתי לעצמי 'אם יראו את זה, יהרגו אותי...'. אני ממש לא חובב גדול של ציורי עירום, ובוודאי לא של מוחמד - או כל דמות דתית אחרת לצורך העניין - זה פשוט לא הסטייל שלי, ובכל זאת, דווקא בגלל שמדובר בתערוכה המציינת שנה לאירוע הספציפי הזה בעיתון הספציפי ההוא בעקבות קריקטורות ספציפיות כאלו, הרגשתי מחויב לחרוג מהרגלי ולעשות איור אחד שאכן יהיה בשפה ובסגנון של 'שארלי הבדו'".
סנדלר הוסיף בפוסט: "אני ממש לא מתומכי הז'אנר של הפרובוקציות והאיורים הבוטים, אבל פעם בשנה ודווקא לזכרם של האנשים שלא פחדו לפעול כך, נראה לי נכון לעשות מחווה בהתאם. בשורה התחתונה, הקריקטורה הוסרה. חלק כםיגידו שבצדק, התחת של מוחמד במכון הצרפתי במרכז תל-אביב, במיוחד בתקופה הסוערת שעוברת עלינו לאחרונה, זה פשוט מוגזם ומסוכן מדי.
"אבל אז ראיתי עוד משהו. ידידי רועי פרידלר הכין גם קריקטורה לתערוכה, שבה רואים את הקריקטוריסטים המנוחים עולים השמימה עם ציורי מוחמד בידיהם ואחד מהם אומר 'חברים, אני חושב שנדפקנו...', כאשר מולם מוחמד עצמו יושב בקבלה. אלא מה? שבתערוכה הוא הוסתר על ידי מדבקה אדומה שעליה כתוב 'צונזר'. ושלא תבינו לא נכון, רועי לא צייר את מוחמד בעירום. אין תחת או שום פרובוקציה אחרת. פשוט בחור חייכני עם זקן וטורבן על הראש. לטעמי אין ספק שעם המדבקה הזאת, הקריקטורה ממש מאבדת מאמירתה אבל בו-זמנית נוצרת אמירה חדשה - לא רק התחת של מוחמד מחוץ לתחום, אלא בכלל מוחמד עצמו.
"אני זוכר את כל הדימויים והסיסמאות שהופיעו בעקבות הפיגוע ההוא לפני שנה, ואת חלקם ראיתי שוב חוזרים על עצמם בצורה כזו או אחרת גם בתערוכה הנוכחית - העיפרון שמתעלה על הרובה, חופש הביטוי הבלתי מנוצח, ההומור שגובר על הכל וכו'. שטויות במיץ, חברים. לצערי הרב המציאות שונה לגמרי", סיכם הקריקטוריסט.
בקריקטורה השנייה שלו, שכן מוצגת בתערוכה, מתוארים שני אנשי דאע"ש קוראים את עיתון "שארלי הבדו" ואחד מהם אומר: "מאז שהם לא מציירים את מוחמד, הם הרבה יותר מצחיקים!". "זה המצב היום" טוען סנדלר בעצב, "העיתון הסאטירי והנשכני ביותר בצרפת התיישר למורת רוחם של חיות-אדם חסרי כל מוסר ומצפון. נדמה שגם התערוכה הנוכחית עומדת כעת בסטנדרטים שדאע"ש קבעו. האם אני מאשים את עובדי העיתון? ממש לא, אפילו לא ברמיזה. אם הייתי רואה את חבריי נרצחים בצורה כזאת, כנראה שהייתי פועל אותו הדבר".
דוברת המכון הצרפתי בישראל, אן גוליון מסרה בתגובה: "למיטב ידיעתי אף קריקטורה לא הוסרה מן הקיר. הוועדה האמנותית שאצרה את התערוכה הייתה משותפת לאיגוד הקריקטורה והקומיקס הישראלי ולמכון הצרפתי. בגלל מיעוט המקום לתליית העבודות נאלצנו לבחור אחת מתוך שתי עבודות שהגישו האמנים ולכן לא כל העבודות של המאיירים והקריקטוריסטים שהוגשו, אכן הוצגו. כל העבודות מופיעות בקטלוג (שהופק על ידי איגוד הקריקטורה והקומיקס הישראלי, ע.ד). לא הופעל אף לחץ מכיוון שגרירות צרפת ולא הייתה כל התערבות פוליטית".
אקו"ם