הכנסת מעשירה את אוצר הקללות הישראלי
מיהם תת אדם וכלומניק? מה הקשר בין דמי שתיקה ליציאת מצרים, ומהו מקור הביטוי "בצע כסף"? הזירה הלשונית סוגרת שבוע מקולל ומוציאה את האבולוציה מבית הנבחרים
סדרת הקללות הפרלמנטריות לא עוצרת. בשנים האחרונות זכינו לפרק "כוס המים וכוס האמוק" שבין אנסטסטיה מיכאלי לאחמד טיבי, אחריה לפרק "הדפוק והתינוקת" שבין זהבה גלאון ושרון גל, והשבוע הגענו לפרק נוסף שבו חייב היה לככב על פי התסריט אורן חזן, האתנחתא הקומית של הכנסת, מול אילת נחמיאס ורבין. הקללות החלו באולם המליאה ונמשכו במגרש החניה. על פי הסרטון המלא נחמיאס ורבים זעמה על כך שחזן קרא לה "את לא בן אדם, את תת אדם", וצעקה כנגדו "אתה כלומניק, מה כבר עשית בחיים".עוד כותרות ב-nrg:
• הישרדות: כשרוסלנה התרגשה מאייל גולן
• מחרימים: מנפרד מן ביטלה הופעתה בישראל
• אלירז שדה: "שי חי פסיכופת, דורסני ודוחה"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
'תת אדם' אינו גידוף נפוץ במיוחד. כוונתו היא לטעון שאדם מסוים הוא בזוי ומתועב, וזו גם אחת מהגדרותיו במילון אוקספורד, לביטוי האנגלי subhuman. ואולם, כשמגרדים את השכבה יש בהחלט ממה להיעלב. תת אדם הוא בהכללה כל מי שנמצא בתהליך האבולוציוני מתחת למין האנושי, נזר הבריאה, ובהגדרה מצמצמת הקופים למיניהם. הביטוי זכה לשימוש מעורר חלחלה בתורת הגזע הנאצי, שבה זכו היהודים לכינונ תת אדם: בגרמנית Untermensch. וכך כתב בעניין זה אדולף היטלר, לתשומת לבו של אורן חזן:"כשם שאור וחושך אויבים הם לנצח, כך גם אויבו המושבע של האדם השולט בעולם הוא האדם עצמו. התת־אדם, אותו יצור הנראה מבחינה ביולוגית כאילו אין הוא שונה מבני־מינו, אשר הטבע העניק לו ידיים, רגליים ומעין מוח, עיניים ופה, ואף על פי כן הוא שוגה לחלוטין, יצור מבעית, שאינו אלא חיקוי של יצור אנושי, עם פנים אנושיות כביכול, אך בשכלו וברוחו נחות הוא מכל חיה. בתוך יצור זה משתוללת סערה אכזרית של תאוות פראיות ושלוחות־דסן: יצר הרסנית שאין לו שם, התשוקות הפרימיטיביות ביותר, הרשעות גדולה ביותר. תת־אדם ותו לא! תת־ אדם מעולם לא העניק שלום ומעולם לא נתן מנוח. כדי לקיים את עצמו היה זקוק לרפש, היה זקוק לשאול, אך לא לשמש. והעולם התחתון של תת־בני־אדם, מצא את מנהיגו: היהודי הנצחי!".
הקללה החמורה שהשמיעה איילת כלפי חזן היתה 'כלומניק'. כלומניק הוא גידוף ותיק מאוד בסלנג הישראלי.
במילון הסלנג של רפאל ספן משנת 1966 הוא מוגדר "אפסן, אדם נטול חשיבות". במילון בן-יהודה-בן-אמוץ מובא הציטוט "זה סתם כלומניק. תמיד מסתובב בבוהמה ואף אחד לא יודע מה הוא עושה". לצד זה מביא המילון גם את הביטוי 'לא כלומניק', וכן את המונחים 'כלומניקיות' ו'לא-כלומניקיות'. 'כלום' פירושה כידוע משהו, אבל מאחר שהוא מופיע כמעט תמיד בביטויי שלילה דבקה השלילה במשמעות המונח, ולכן 'כלום' ו'לא כלום' נחשבים ביטויים נרדפים. הסיומת ניק מתאימה מאוד לביטויי זלזול וגנאי: נודניק, חפיפניק, פרטצ'ניק, שטותניק, ועוד. בלשון הצבא הסיומת אהובה במיוחד: ג'ובניק, פטורניק, חפשניק, וגם שמזניק, כלומר, אחד ששם שזין, או בשלילה, לא שם זין על דרישות הצבא ומפקדיו.
ואם בשמזניק עסקינן, בעקבות שאלת המורה על "לא שם זין" מן השבוע שעבר כותב גד בנטל: "אני מעיד שהביטוי 'לא שם זין' נוצר כבר באמצע שנות ה-50, והתפשט בצבא כשאני שרתתי שרות צבאי". כותבת יהודית פרידמן: "הכי קרוב ל'לא שם זין' הוא ביטוי האנגלי I don’t give a fuck.
צבי שפירו שואל באותו עניין: "יש לי חבר שאומר כל הזמן 'אני לא שם זין' ו'אני שם זין', ורציתי לדעת מה ההבדל בין שני הביטויים. התופעה של ביטויים בחיוב ובשלילה הזוכים לאותה משמעות מוכרת כבר מהדיון הקודם שבין 'כלום' ל'לא כלום'. במקרה של 'לא שם זין' יש כאן העצמה: מי ש'שם זין' מציב כנגד העניין שבו מדובר ביטוי מזלזל ומבזה, 'זין'. מי ש'לא שם זין' ,אפילו את הדבר הבזוי הזה איננו מציב. מדוע מתייחסים המגדפים, גברים בדרך כלל, לאיבר המין הגברי כדבר בזוי וחסר ערך? זו כבר שאלה לפסיכולוגים.
איתמר שמעוני הודה על פי הפרסומים בחקירתו שנתן למאהבות שלו 'דמי שתיקה'. דמי שתיקה הוא מונח פלילי-משפטי, שהחלופה שלו באנגלית ממזרית משהו היא hush money. בעברית נבחרה דווקא המילה הגבוהה יותר לכסף, 'דמים', שבמשמעות זו היא מילה תלמודית, לעומת 'דם' ו'דמים' במקרא שפירושן תמיד דמו של אדם, או בהרחבה חייו. משערים שהמילה במשמעות התלמודית קשורה לפועל דמה, כלומר, היה שווה. מדובר אם כן במקרה של 'דמים' במה שקרוי הומונים, דמיון מקרי בין מילים שונות, אבל הדמיון המקרי הזה יצר את הביטוי הידוע "דמים תרתי משמע", כלומר, כסף ודם הולכים יחדיו. בתלמוד אגב דו המשמעות המתייחסת רק לדם האדם: דם הנידה ושפיכות דמים.
כך נוצרו בעברית החדשה ביטויים רבים בתחום המשפטי-אזרחי והעסקי המעדיפים את 'דמים' על 'כספים': דמי מזונות, דמי אבטלה, דמי מפתח, ובתחום הפלילי דמי חסות, וכאמור 'דמי שתיקה'. לדמי השתיקה מקביל ביטוי חביב ונפוץ פחות, 'דמי לא יחרץ'. זהו תרגום של הביטוי היידישאי 'לא-יחרץ געלט'. בשנות החמישים והשישים הביטוי היה פופולרי מאוד בעיתונות העברית. ידיעה בעיתון חרות מ-1961 מספרת על מנהל חשבונות שניסה לסחוט דמי לא יחרץ מבעל בית מסחר. ב-1986 מספר עיתון מעריב על ג'פרי ארצ'ר, בכיר במפלגתה של מרגרט תאצ'ר, שסיים את הקריריה הפוליטית שלו כאשר "נתפס בתשלום דמי לא יחרץ לפרוצה".
מקור הצירוף במקרא: "וּלְכֹל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יֶחֱרַץ כֶּלֶב לְשֹׁנוֹ לְמֵאִישׁ וְעַד בְּהֵמָה" (שמות יא 7). לפסוק פירושים שונים על תפקידם ומעשיהם של הכלבים בעת יציאת מצרים, כגון שלא הפחידו את בני ישראל. הצירוף נקשר לפרשנות על פסוק אחר במקרא: "וּבָשָׂר בַּשָּׂדֶה טְרֵפָה לֹא תֹאכֵלוּ לַכֶּלֶב תַּשְׁלִכוּן אֹתוֹ" (שמות כב 30), בעניין בשר חיה שנטרפה. המדרש קובע: "זהו (בשר הטרפה) שכרו של הכלב, על שלא חרץ את לשונו כלפי בני ישראל בצאתם ממצרים". לביטוי נקבעו ראשי תיבות: דלי"ח.
חבורת פוליטקאים ואשי עסקים הולכת לכלא עקב בצע כסף, וגם איתמר שמעוני לפי החשדות נקשר לעסקי שוחד. באחת השאלות התייחסתי למונח 'בצע כסף' וכתבתי כי האפשרות שהמקור הוא בשורש לבצוע כנראה אינה נכונה. על כך הגיעו כמה תגובות. הטענה היא שעל פי פרשנים ואטימולוגיים זה אכן מקור המונח, והוא גם מקביל לשימושים דומים בעברית ובשפות אחרות.
קרן דובנוב מן האקדמיה ללשון כותבת לשאלתו של גיורא שנר בעניין זה: "אכן נראה שהמילה בֶּצַע משורש בצ"ע שעניינו 'חתך', 'פרס'. השווה שֶקֶל, מנת מתכת יקרה במשקל מסוים, ושמות מטבעות אחדים בשפות אחרות, כגון שם המטבע הרוסי rubl משורש rub שפירושו 'חטב בגרזן'". יהודית פרידמן מביאה את ההגדרה ל-penny בוויקיפדיה האנגלית, שלגביו היה מנהג לבצוע אותו לחצאים ולרבעים. גם האטימולוג קליין קושר בין השורש לבצוע לבין 'בצע כסף'.
לאור התגובות הרבות והמשכנעות אני מבקש לבסס את השימוש ב'כנראה' המופיע גם בתשובת קרן דובנוב ולטעון שאכן יש לכך רגליים, אבל אפשר גם לטעון שיש לכך מקור אחר. ראשית, המונח המקביל בערבית מבחינת השורש הוא בד'אעה, שפירושו סחורה, וכאן קשה יותר לקשור בינה לבין בציעת המתכת, אם כי יתכן שיש כאן גלגול משמעות מהכסף אל הסחורה. יש להוסיף גם כי הביטוי 'בצע כסף' מופיע רק פעם אחת במקרא מתוך 23 הופעות המילה 'בצע', ובדרך כלל משמעות המילה בצע אינה כסף אלא תועלת או רווח, בוודאי בביטוי "מה בצע כי נהרוג את אחינו", שפירושו 'מה התועלת בכך'? מצד שני, לחיזוק הטענה שיש כאן פעולת שבירה וחיתוך יש לומר שבחלק מההופעות במקרא מופיע הצירוף "לבצוע בצע". אז מה השורה התחתונה? כנראה שכן, או כנראה שלא, או כמו שהאטימולוגים אוהבים לומר: probably.
עוד קללות עסיסיות ותתי-אדם באתר הזירה הלשונית: www.ruvik.co.il
אקו"ם