ראשי » תרבות » קולנוע

הסרט שהרס את הרזומה של קייט בלאנשט

'קרול' של טוד היינס הוכרז כאחד הסרטים הטובים של 2015, וחמש המועמדויות לאוסקר רק חיזקו את כוחו - אבל המבקרת שלנו לא נפלה בפח. אמנם קל להתאהב בקייט בלאנשט עם מבט מצועף בעיניים, אבל זה רחוק מלהצדיק את ההתלהבות מהרומן הבורגני והמעייף הזה

 
"קרול", המבוסס על רומן משנת 1952, מביא את סיפורה של צעירה אבודה בשם ת'רז (רוני מארה, מועמדת לאוסקר עבור שחקנית משנה) שחיה במנהטן, עובדת בחנות צעצועים ומחפשת את כיוונה בחיים.

עוד כותרות ב-nrg:
• עד כמה רחוק רון אלוף ילך בשביל כסף?
• הישרדות: כשרוסלנה התרגשה מאייל גולן
• הכנסת מעשירה את אוצר הקללות הישראלי
• אלירז שדה: "שי חי פסיכופת, דורסני ודוחה"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

יום אחד, בשיא הקניות לקראת חג המולד ההולך וקרב, נתקלת ת'רז בקרול (קייט בלאנשט, מועמדת לאוסקר עבור שחקנית ראשית), אישה יפהפייה ומסתורית אשר מגיעה לחנות לרכוש מתנה עבור בתה הקטנה. בין השתיים מתפתחת מערכת יחסים שכבר מתחילתה לא מרגישה חברית כלל וכלל, אלא רומנטית, והופכת למסוכנת ככל שהקשר בין השתיים מעמיק, עד איום לפרק את משפחתה של קרול. זהו סיפור על אהבה ואומץ אשר אינם יכולים, ובה בעת - מוכרחים להמשיך ולהתקיים. לכאורה. מה שבאמת יש ב"קרול", למרות ההקדמה הדרמטית לעיל, הוא לא יותר מסיפור אהבה לא ברור ולא אמין של אשה מבוגרת שעומדת לאבד את בתה בהסכם גירושים, ולכן מוצאת תחליף לאותה בת בצורה של בחורה בשנות ה-20 לחייה, שאותה היא יכולה גם לחנך וגם למזמז. ברצינות – הבת הקטנה ות'רז אפילו די נראות אותו דבר, לא קשה להבין מאיפה נובעת חיבתה העזה של קרול למוכרת הצעצועים התמימה.מנגד, ת'רז, ספק נמשכת ספק מאויימת קשות על ידי דמותה של קרול, שעוצמתה מהולה בפרצי חולשה ורגישות. מי לא יימשך לקייט בלאנשט עם מבט אקסטא-מצועף בעיניים, צעיפי פרווה יוקרתיים ושמלות בצבע מנטה? בין רודטריפ עם קייט בלאנשט, שבו היא משלמת את כל הוצאותיך, לבין להישאר תקועה בדירת חדר קפואה במנהטן עם חבר שכל הזמן מנסה לשכנע אותך להתחתן איתו, הבחירה לא כל כך מסובכת. מעבר לסיפור אהבה מחמם לב זה, מדובר בשתי דמויות ראשיות בלתי נסבלות בצורה קיצונית. קרול, שכה חוששת לאבד את בתה, ממשיכה לסכן את מעמדה כבעלת החזקה עליה ובשביל מה? בחורה שפגשה לפני יומיים בחנות ולאורך כל הסרט לא הפגינה שמץ של אישיות, שלא לדבר על אכפתיות משום דבר פרט לעצמה. באמת נסתרות הן דרכי הלב. כאמור, כל מה שת'רז עושה בסרט היא להסבובב במשך שעתיים שלמות עם אותה הבעה חמוצה על פניה ועיני "צבי מול פנסי מכונית", כאילו שהיא הברייה המיוסרת היחידה ביקום כולו. אין ספק ששתי הדמויות ב"קרול" הן השימוש הכי גרוע אי פעם ברוני מארה, ובייחוד בקייט בלאנשט, שנותנת פה אולי את הופעת המשחק החלשה שלה אי פעם, ולא באשמתה.

• כל המועמדויות לטקס האוסקר 2016
• שמונת השנואים: סביר בלבד, ובכל זאת שווה צפייה

אולי ישנה איזו הזדהות קולקטיבית עם הניסיון של היינס להעביר רגשות גדולים במחוות קטנות, עם ניתוק רגשי, עם חוסר ידיעה או חוסר אונים בלתי מוצדקים? אולי הפופולריות העצומה של "קרול" נובעת מהמסר המקורי והחריף – "תאכל את מה שבישלת"?

בין כך ובין כך, מדובר בחוסר אונים בורגני וקלישאתי, מעייף ומעורר רחמים, שהיה עדיף שיישאר בשנות ה-50, ויותיר אותנו במקום זאת עם דמויות וסיפורים שבאמת אפשר ללמוד מהם משהו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg